הוצאה לאור | עימוד ספר | עיצוב ספרים | הדפסת ספר | טל: 039-111-444
האם אתם עומדים לפני הוצאת ספר קודש? מבררים על עימוד ספר תורני? מחפשים מעמד לספר קודש או מידע על עימודים שונים או עיצוב ספרים תורניים? הגעתם בדיוק למאמר שאתם צריכים!
עיצוב ועימוד ספרי קודש שונה מעימוד ספרים רגיל מכלל ענפי הספרות. בעימוד תורני ישנם מאפיינים מסוימים שהסיבות להם מרתקות, ויצירתם כרוכה במיומנות רבה.
אז במה למעשה שונה עימוד ספר קודש מעימוד רגיל?
בעימוד תורני מקובל לעמד בגופני סריף [תג בצרפתית], ובגדלים שונים (בחלקם גדולים יותר, ובחלקם קטנים) מהסטנדרט המקובל בעימוד ספרים רגיל.
בעימוד תורני – עימוד ספר קודש, מרבים לחלק להערות עם ייחוס אחד, ולעתים כמה וכמה ייחוסים, מה שמכונה 'רב טקסט' (ראה להלן).
בעימוד תורני – עימוד לספרי קודש, נפוץ שטקסטים שונים מופיעים בטורים מקבילים זה לזה (כמו בגמרא) ולא רק בהקשר של טיזר או הפניה אלא כתבנית מתמשכת.
בעימוד תורני – עימוד לספר קודש, מקובל להצמיד עיצובים לכותרות, ולהשתמש בגופנים מפוארים כיאה לספר קודש. בראש הספר לעתים מצמידים עיטור משמעותי מאוד סביב המילה או האות הראשונה.
בעימוד תורני, בייחוד בספרי אגדה ומוסר, נפוץ שמוסיפים טקסטורת צד ואורנמנטים בשולי העמוד, לתוספת פאר והדר. לעיתים מתאימים זאת לעיצוב כריכת הספר (בייחוד בכריכת סקאי).
בעימוד תורני מספור העמודים הוא בדרך כלל בא'-ב' ולא בספרות, ויש ספרי קודש (בעיקר ישנים) שבהם הספירה היא של דפים ולא עמודים (כשלכל דף יש עמוד א', ועמוד ב').
יש מספר סיבות לכך שהשינוי השתמר;
מסתבר כי השונות של עימוד תורני – עימוד ספרי קודש, אינה נובעת מסיבות 'קדושות', ודאי לא הלכתיות או תורניות.
כדי לראות את התמונה המלאה, יש לחזור בציר הזמן שנים רבות לאחור, אל שנותיו הראשונות של עולם הדפוס.
באותן שנים, עם התפתחות טכנולוגיית הדפוס על סוגיה, נהוג היה לפאר את הספרים בעיטורים שונים, גופני העברית הנפוצים היו סריפיים ומעט סלב-סריפיים ושמשו לכל סוגי הדפוס (לאו דווקא בספרים תורניים).
פריסת העמודים, מספור העמודים, עיצובי העמוד ועוד – נוצרו בהשראת ספרי חולין ואף ספרי דתות אחרות.
סגנונות העיצוב, אפוא, נבעו מסגנון העיצוב הכללי ששלט בעולם המודרני דאז.
בחלוף השנים, התקדמה הטכנולוגיה עוד ונכנסו סטנדרטים חדשים בעולם הדפוס.
עם בא המחשב השתנו כל הכללים, ובהתאמה לשינוי שפת העיצוב בעולם כולו – הפכו גם סגנונות עימוד הספרים לתבניות חלקות, פשוטות ונקיות יותר.
העימוד התורני, לעומתן – לא הצטרף לחגיגה, אלא נותר במקומו ושימר את סגנון העיצוב הישן.
בהמשך, החלו מעצבים שונים להשפיע עליו, אך במקום להביאו על הסטנדרטים המקובלים בעולם – נוצרו עם הזמן סטנדרטים חדשניים בסגנון תורני, מה שהוביל לייחודיותו כיום.
חלוקה זו ממחישה יותר מכל את העובדה שעיצוב – אינו פונקציה של יכולות הארט-דירקטורים, אלא תוצר של השקפת עולם, המתכתב עם מכלול נתוני החיים של חסידיו.
כך או כך, הלך העימוד התורני – עימוד לספרי קודש, והתפתח לו במשבצתו שלו, עד שהגיע לרמת עיצוב מפוארת מאוד שלא היה לה תקדים, גם לא בימי הקיסרים ואנשי האצולה בימות הביניים.
במעט אירוניה ניתן לומר כי לו היו חיים הרוזנים העשירים הללו כיום – הם היו ממהרים לשכור את שירותיו של האמן יואל וקסברגר וגונדא דיליה, ולעצב את ארמונותיהם מחדש…
בעימוד תורני נעשה מאז ומתמיד שימוש בעיקר בגופנים סריפיים.
סריף בצרפתית פירושו – "תג".
סנס (או סן) סריף – "ללא תג".
מה זה גופן סריף? זהו גופן בעל מבנה קו לא אחיד, שחלקו עבה וחלקו דק, מה שיוצר בעצם תג בסוף קו האות.
לעומת גופן סן-סריף שמבנה הקו שלו אחיד.
לדוגמה – הגופנים הבאים (וילנא, פרנק-קיל, יידישקייט) הם סריפיים:
לעומתם, גופנים אלו (אריאל, טהומה, אלמוני) הם סן-סריפיים:
קיימים גם סוגי גופנים נוספים, כגון סלב סריף ומונו-סריף.
בשנים האחרונות, עם פריחת עולם העיצוב החסידי מחדש, עוצבו גופנים נוספים יפהפיים המבוססים על תבניות סריף ומשמשים בעימוד תורני לתוספת פאר והדר.
ביניהם ניתן למנות את הגופנים; אשכנזי, קידוש, ליוורנו, פואטיקה, ספרדי, תהילה, מזל, אשר, ויקרא דיספליי, אנאל, אריסטוקרט, אבשלום, גאולה, הרדוף, מרקש, אוקטבה, רוטשילד, שפע ועוד רבים.
בשנת 2018 הפציעה חברת 'בית אלף' מאת מעצב העל – איתמר נתן, שמפיקה גם היא גופנים מדהימים ממש, שחלקם מיועדים במיוחד לעיצוב ועימוד תורני – עימוד ספרי קודש.
לפירוט נוסף על גופנים – ראה במאמר המרתק גופנים לספר.
תוכנת עימוד ספרי קודש פופולרית מאוד, היא כמובן תוכנת 'תג', שנוצרה על ידי דניאל וייסמן.
התוכנה לכשעצמה אינה מפותחת מאוד, אך אין ספק שהבסיס שלה יושב על גאונות של אדם אחד, שיצר תוכנה המציגה פונקציות ופותרת אתגרים שגם צוותים של אלפי מתכנתי אדובי טרם צלחו.
התוכנה מאפשרת חלוקות לטורים, איחוד שוליים, הערות שוליים כפולות ועוד מגוון פונקציות המתרחבות עם סקריפטים שיצר ויסמן עצמו או מעמדים נוספים עם ידע בתחום, בצורה שמותאמת באופן מיוחד לעימוד תורני.
מסיבה זו מעמדים לספר קודש מעדיפים בדרך כלל את תוכנת תג על פני אינדיזיין, אם כי ישנם שכן משתמשים באינדיזיין גם לעימוד ספרי קודש (בדרך כלל זה נובע מחסר היכרות עם תג).
פונקציה שבאה לידי ביטוי משמעותי ביותר בתג זה עימוד ספרים 'רב טקסט', כלומר – ספרים מרובי טקסטים המשולבים יחד בעמוד אחד.
סוג תוכן זה מצוי מאוד בספרי קודש, כאשר על טקסט בסיסי (טקסט הנ"ך למשל) ישנם מפרשים רבים המתייחסים לנקודות בטקסט, וכל אחד מהם צריך להופיע על אותו עמוד בו מופיע הטקסט המקורי, עם סוג הפנייה אחר (אות, בפונט שונה או מספור שונה).
הרעיון ברב טקסט הוא להגיע לתוצאה בה כל הטקסטים המיוחסים לטקסט הבסיס המקורי – נמצאים יחד באותו עמוד, בלי לזלוג לעמודים אחרים.
וכן, זאת מלאכת מחשבת של ממש, ומחירה בהתאם.
תוסף לעימוד ספרים בוורד
ישנו גם תוסף המהווה למעשה תוכנה לעימוד ספרים בוורד, שאמור לאפשר לעמד ספרים בצורה מקצועית בתוכנת 'וורד'. תוסף זה נועד כדי לפתור אתגרים שאופיס אינם מאפשרים בבסיס.
מה למשל?
מרכוז שורה אחרונה במקטע (מבלי שהמרכוז יפגע באיחוד השוליים של הקטע כולו), יצירת חלון תחת מילה ראשונה במקטע ועוד.
לדעתנו, הוא לוקה בשני חסרונות מרכזיים:
למרות זאת, מי שאין לו אפשרות כלכלית לממן עימוד מקצועי, או שחפץ להוציא ספר במהדורה מצומצמת לעצמו ולסביבתו בלבד, ולא מעוניין להשקיע בעלויות – התוסף כן יכול לסייע ולשוות מראה מקצועי וקרוב יותר.
נסייג ונציין שמי שאינו מכיר את וורד היטב, יכול להסתבך ולמצוא את עצמו שורף שעות רבות על ניסיונות לעמד את הספר שלו באמצעות התוסף.
בסופו של דבר זמן שווה כסף, וכסף – שווה זמן.
רבים מחפשים תוכנת עיצוב ספרים בחינם כדי לעשות זאת בכוחות עצמם, ואחרי תקופה של ניסוי ותהייה בסופו של דבר מוותרים ומתייאשים.
מעבר לשימור הכללי של הסגנון, ישנו מושג שנקרא 'צורת הדף' ומקובל בעיקר בגמרא.
מי שיפתח כיום גמרות בחנות הספרים, יראה כי כמעט כל ההוצאות מקפידות להוציא את הגמרא בתבנית זהה בדיוק נמרץ לתבנית הוותיקה של "הוצאת וילנא".
הדיוק וההתאמה מגיעים עד לרמת המילה. כמובן שלעמד גמרא ולהתאים את הטקסט ברמה כזו, לוקח הרבה מאוד שזמן, שעולה הרבה מאוד כסף.
אז מדוע זה כל כך חשוב? מכמה סיבות:
מה זה מבחן סיכה? מבחן בו מחזיקים את הגמרא סגורה, מצביעים על נקודה מסוימת (כביכול תוקעים סיכה) ובוחרים דף אקראי בעל פה. הנבחן צריך לזכור איזו מילה כתובה באותו מקום, בדף הגמרא.
לנוחותכם, מצורפת גלריה של סגנונות עיצוב ועימוד שונים של טקסטים תורניים.
רוצים לקבל גלריה מוגדלת ומורחבת? רוצים לשמוע על הפטנטים הייחודיים שלנו בעימוד תורני? צרו איתנו קשר, קבלו דוגמאות והצעת מחיר משתלמת, חינם וללא התחייבות!
מה כותבים בהקדמה / מבוא של ספר? מתי כותבים מבוא לספר? מה ההבדל בין הקדמה למבוא? מה אסור לכתוב בפתיחהה או במבוא לספר? כותבים ספר? הקדימו לקרוא את זה!
שיאי גינס בספרים: מהו הספר הנמכר ביותר? הספר היקר ביותר? הספר הגדול ביותר? הספר העתיק ביותר? הספר הקטן ביותר ועוד… הצצה מפעימה על שיאי עולם הספר.
איך מוציאים לאור ספר ראשון? מדריך קצר, ברור קליט ומהיר שיתן לכם תמונה ראשונית על כל השלבים שעומדים לפניכם, מהרעיון ועד למדף. כדאי לקרוא!
רב מכר – מה ההגדרה? מה הופך ספר לרב מכר? מהי כמות העותקים שצריך למכור בשביל להיחשב לרב מכר? איך יודעים אם הספר שלנו יהיה מטאור? ואיך אפשר לכתוב ספר כזה?
שגיעוט קטיב שכולנו נופלים בהן: מה זה 'חרף'? מה זה 'למצער'? האם המילה 'בכדי' תקנית? אומרים 'איננה' או 'אינה'? 'לולי' או לולא'? אחת ולתמיד מתקנים את השגיאות!
!
קבלו מדריך שיחסוך לכם הרבה כסף ועגמת-נפש!
אנו נשלח למייל שלך את המדריך בהקדם.
המשך גלישה מהנה :)
הכי שווה ללמוד עימוד באופן עצמאי ולא בפרוג וכל הבתי ספר האלה שסתם לוקחים יקר וגם גורמים שתחשוב שאתה מומחה ובאמת לא
איך לומדים בצורה עצמאית
מניסיוננו – זה קשה עד בלתי אפשרי. לפחות ככל שזה נוגע לתוכנת תג.
עם זאת, תוכל ללמוד אצל מעמד פרטי, ואם הוא טוב – סביר שתגיע לרמה גבוהה יותר מאשר בקורסים המוניים שנמכרים בכמויות גדולות.
אצל מי ניתן ללמוד באופן עצמאי ?
שלום לאה!
לא הבנו מה כוונתך באופן עצמאי. יש בתי ספר שמלמדים זאת, ויש מורים פרטיים. בכל מקרה לפני שאת משקיעה זמן ומשאבים, כדאי לוודא את הכדאיות בטווח הקרוב והרחוק.
בהצלחה 🙂
אין עבודה בענף. אני למדתי ונכזבתי כעת בבניית אתרים מרוויח טוב ב"ה