שגיעוט קטיב זה משהו שלצערנו נפוץ יותר משנדמה. האם כותבים מקסימום או מכסימום? איננה או אינה? לולי או לולא? מה זה 'למצער'? מה זה 'בכדי'? ומהי הטעות הנפוצה ביותר?

היי כולם!

המאמר הבא לא נועד להפוך אתכם לדודה הטרחנית שמתקנת את כולם, אבל כן יכול להציל אתכם מעשר טעויות ממש נפוצות, שיוציאו אתכם לא טוב. 

אם אתם עובדים על כתיבת ספר משלכם, בין אם זה ספר ראשון או ספר רביעי, בטח נתקלתם במהלך הכתיבה, הגהה לספרים ו/או עריכת הטקסט בשאלות שקשורות לדקדוק ולשון.

גם אם לא, יש שגיאות כתיב נפוצות שכדאי להכיר, גם בשביל הוצאת ספר אך גם בשביל התכתבות סתמית עם חברים. 

עכשיו, חשוב להדגיש – זה לא שאנחנו לא טועים בחיים (מבטיחים שתצליחו למצוא טעויות כתיב ולשון, גם בפוסטים שלנו כאן באתר), אבל משתדלים, וזה בסדר לטעות. כולנו בני אנוש…

שגיאה מס' 1 | מכסימום או מקסימום?

האם נכון לכתוב מכסיקו או מקסיקו? אכסיומה או אקסיומה? פרדוכס או פרדוקס? 

בעבר נהגו להמיר את האותיות K או X (ולעתים C בראש מילה) בכתיבה אנגלית או לועזית, לאות כ' דגושה בעברית, אך ההנחיה המעודכנת של האקדמיה ללשון היא להמירה דווקא באות ק'.

אמרו מעתה: מקסימום, טקסט, טקסטיל, אורתודוקסי, קומפלקס, אקסיומה, טקס, פרדוקס, רפלקס, מקסיקו, אנגלוסקסי וכן על זה הדרך. 

אבל, שימו לב – יש גם חריגים!

כיון שבעבר נהגו להמיר בכ' דגושה, מילים ושמות שכתיבתן הושרשה בצורה זו לא השתנו, ותקין לכותבן עם כ' ולא עם ק'. 

לדוגמא: אלכסנדר, כריסטיאנו, כורדיסטן ועוד.

שגיאה מס' 2 | אומרים 'איננה' או 'אינה' יכולה?

שגיאה מצויה נוספת היא בשאלה האם נכון לכתוב "שושי איננה כאן", או "שושי אינה כאן". השאלה רלוונטית כמובן גם ללשון זכר, "משה איננו כאן – או אינו כאן".

אז מה מבין האופציות זו שגיאה? ובכן מתברר שלא זה ולא זה! (תודו שלא ידעתם עד הרגע, או שאתם מ-מ-ש טובים!)

ההבדל בין צורות ההתבטאות תלוי באיזו תקופה היסטורית אנו נתלים. 

• איננו – לשון המקרא ("…וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל")
• אינו – לשון חז"ל ("מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָעֲנִיִּים לִלְקֹט…")

בתכל'ס, כשכותבים בעברית בת ימינו – שתי צורות ההתבטאות נכונות, אז גם אם לא עודכנתם בזה – יצאתם בסדר (בסעיף הזה… לא לעוף). 

אגב יש עוד הרבה מילים שמשתנות לפי ההבדל הזה (המקרא ראשון):

• אנחנו / אנו
• זאת / זו
• אלה / אלו
• איך / כיצד
• פה / כאן
• איפה / היכן 

שגיאה מס' 3 | ארעי או עראי?

קבלו סתם מילה מהסוג המבלבל; המצב הנוכחי הוא ארעי, סליחה, עראי, לא, רגע…

ובכן, המילה 'עראי' קבילה רק בספרות תורנית, ובעברית זה תמיד ארעי. המצב ארעי, הבניין ארעי. 

בספרות תורנית המילה 'עראי' היא תיאור מצב נתון. לעומת ארעי שזה שם תואר.

שגיאה מס' 4 | לולא או לולי? או  שבכלל אלמלא?

איך נכון לומר? לולי? אילולי? אלמלי? ואולי בכלל עם א' בסוף? למה משמש כל אחד מהביטויים הללו?

יושבים?… 

אז זהו! שאין שום הבדל!

בשפה העברית, כל ששת המילים: לולא, לולי, אלמלא, אלמלי, אילולא, אילולי – כולן בעלות משמעות אחת, שהיא: "אילו לא". 

מה שכן חברים, תיזהרו לא לשלול פעמיים באותו משפט. 

כי אם למשל תכתבו "אילולי לא לקחת ממני אלף שקל, היה על מה לדבר", המשפט הזה יעלה לכם אלף ש"ח (שהרי כתבתם בפירוש שלא לוו מכם…)

אבל, שימו לב (ותודה לקוראים הערניים שהאירו את עינינו!), בשפה התלמודית – כן יש הבדל; אלמלי זה דווקא משמעות של "אילו כן", וניתן למצוא אותה בשבעה עשר מקומות ברחבי התלמוד. 

שגיאה מס' 5 | מה זה למצער?

למצער זה למרבה הצער. 

נכון? 

ממש לא! חברים.

למצער זה "לפחות", ונכון לומר "אם אינך מפסיק לשגות בכתיבתך – למצער אל תכתוב כל כך הרבה…", אבל ממש לא נכון לומר "היה טוב אם היינו מלאכים, אך למצער – כולנו אנשים וכולנו טועים…"

אז גם אם טעיתם עד היום, למצער לא תשתמשו במילה הזו בהקשר שגוי יותר…