הוצאה לאור     |     עימוד ספר     |     עיצוב ספרים     |     הדפסת ספר     |     טל: 039-111-444

שְגִיעוֹט קְטִיב: קבלו 10 שגיאות שכולנו נופלים בהן

שגיעוט קטיב שכולנו נופלים בהן: מה זה 'חרף'? מה זה 'למצער'? האם המילה 'בכדי' תקנית? אומרים 'איננה' או 'אינה'? 'לולי' או לולא'? אחת ולתמיד מתקנים את השגיאות!
שגיעוט קטיב - 10 שגיאות כתיב שכולנו נופלים בהן - הוצאת ספרים טקסט רץ הוצאה לאור
שגיעוט קטיב - 10 שגיאות כתיב שכולנו נופלים בהן - הוצאת ספרים טקסט רץ הוצאה לאור

שגיאות כתיב נפוצות בעברית – זה משהו שקורה גם אצלכם? (ששש… לא נגלה). 

אם כן – המאמר הבא יכול לעזור!

שגיאות כתיב: תופעה אנושית מצויה

במאמר הבא לא נועד להפוך אתכם לדודה הטרחנית שמתקנת את כולם, אבל כן יכול להציל אתכם מעשר טעויות ממש נפוצות, שיוציאו אתכם לא טוב. 

אם אתם עובדים על כתיבת ספר משלכם, בין אם זה ספר ראשון או ספר רביעי, בטח נתקלתם במהלך הכתיבה, הגהה לספרים ו/או עריכת הטקסט בשאלות שקשורות לדקדוק ולשון.

גם אם לא, יש שגיאות כתיב נפוצות שכדאי להכיר, גם בשביל הוצאת ספר אך גם בשביל התכתבות סתמית עם חברים. 

עכשיו, חשוב להדגיש – זה לא שאנחנו לא טועים בחיים (מבטיחים שתצליחו למצוא טעויות כתיב ולשון, גם בפוסטים שלנו כאן באתר), אבל משתדלים, וזה בסדר לטעות. כולנו בני אנוש…

שגיאה מס' 1 | מכסימום או מקסימום?

האם נכון לכתוב מכסיקו או מקסיקו? אכסיומה או אקסיומה? פרדוכס או פרדוקס? 

בעבר נהגו להמיר את האותיות K או X (ולעתים C בראש מילה) בכתיבה אנגלית או לועזית, לאות כ' דגושה בעברית, אך ההנחיה המעודכנת של האקדמיה ללשון היא להמירה דווקא באות ק'.

אמרו מעתה: מקסימום, טקסט, טקסטיל, אורתודוקסי, קומפלקס, אקסיומה, טקס, פרדוקס, רפלקס, מקסיקו, אנגלוסקסי וכן על זה הדרך. 

אבל, שימו לב – יש גם חריגים!

רוצים הצעה להוצאת ספר לאור? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

כיון שבעבר נהגו להמיר בכ' דגושה, מילים ושמות שכתיבתן הושרשה בצורה זו לא השתנו, ותקין לכותבן עם כ' ולא עם ק'. 

לדוגמא: אלכסנדר, כריסטיאנו, כורדיסטן ועוד.

שגיאה מס' 2 | אומרים 'איננה' או 'אינה' יכולה?

שגיאה מצויה נוספת היא בשאלה האם נכון לכתוב "שושי איננה כאן", או "שושי אינה כאן". השאלה רלוונטית כמובן גם ללשון זכר, "משה איננו כאן – או אינו כאן".

אז מה מבין האופציות זו שגיאה? ובכן מתברר שלא זה ולא זה! (תודו שלא ידעתם עד הרגע, או שאתם מ-מ-ש טובים!)

ההבדל בין צורות ההתבטאות תלוי באיזו תקופה היסטורית אנו נתלים. 

שגיאות כתיב אופס oops
  • איננו – לשון המקרא ("…וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל")
  • אינו – לשון חז"ל ("מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָעֲנִיִּים לִלְקֹט…")

בתכל'ס, כשכותבים בעברית בת ימינו – שתי צורות ההתבטאות נכונות, אז גם אם לא עודכנתם בזה – יצאתם בסדר (בסעיף הזה… לא לעוף). 

אגב יש עוד הרבה מילים שמשתנות לפי ההבדל הזה (המקרא ראשון):

  • אנחנו / אנו
  • זאת / זו
  • אלה / אלו
  • איך / כיצד
  • פה / כאן
  • איפה / היכן 

שגיאת כתיב מס' 3 | ארעי או עראי?

קבלו סתם מילה מהסוג המבלבל; המצב הנוכחי הוא ארעי, סליחה, עראי, לא, רגע…

ובכן, המילה 'עראי' קבילה רק בספרות תורנית, ובעברית זה תמיד ארעי. המצב ארעי, הבניין ארעי. 

בספרות תורנית המילה 'עראי' היא תיאור מצב נתון. לעומת ארעי שזה שם תואר.

שגיאה מס' 4 | לולא או לולי? או  שבכלל אלמלא?

איך נכון לומר? לולי? אילולי? אלמלי? ואולי בכלל עם א' בסוף? למה משמש כל אחד מהביטויים הללו?

יושבים?… 

אז זהו! שאין שום הבדל!

בשפה העברית, כל שש המילים: לולא, לולי, אלמלא, אלמלי, אילולא, אילולי – כולן בעלות משמעות אחת, שהיא: "אילו לא". 

מה שכן חברים, תיזהרו לא לשלול פעמיים באותו משפט. 

כי אם למשל תכתבו "אילולי לא לקחת ממני אלף שקל, היה על מה לדבר", המשפט הזה יעלה לכם אלף ש"ח (שהרי כתבתם בפירוש שלא לוו מכם…)

אבל, שימו לב (ותודה לקוראים הערניים שהאירו את עינינו!), בשפה התלמודית – כן יש הבדל; אלמלי זה דווקא משמעות של "אילו כן", ואפשר למצוא אותה בשבעה עשר מקומות ברחבי התלמוד. 

שגיאה מס' 5 | מה זה למצער?

למצער זה למרבה הצער. 

נכון? 

ממש לא! חברים.

למצער זה "לפחות", ונכון לומר "אם אינך מפסיק לשגות בכתיבתך – למצער אל תכתוב כל כך הרבה…", אבל ממש לא נכון לומר "היה טוב אם היינו מלאכים, אך למצער – כולנו אנשים וכולנו טועים…"

אז גם אם טעיתם עד היום, למצער לא תשתמשו במילה הזו בהקשר שגוי יותר…

רוצים הצעה להוצאת ספר לאור? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

שגיאה מס' 6 | "בִּכְדֵי" – אין מילה כזו!

לא הרבה יודעים, אבל המילה "בִּכְדֵי" היא טעות מוחלטת. אין מילה כזו בעברית! למרות זאת, אפשר למצוא אותה בלי סוף באינספור מקומות, מכתבות בעיתונים ועד למאמרים מקצועיים!

מקור הטעות הוא כנראה השתרבבות מהביטוי "לא בכדי" בהקשר הנכון (ראה להלן), יחד עם המילה "מכדי" (יקר מכדי לוותר עליו), מה שיצר את התשלובת השגויה של המילה הזו, שאולי ראויה לתואר "המילה המומצאת הנפוצה ביותר בעברית". 

נסייג ונאמר כי המילה עצמה קיימת בניקוד אחר ובהקשר אחר, והוא "בִּכְדִי". 

  • נכון לכתוב: "לא בכדי הזהירו המחוקקים שלא לעבור ברמזור אדום".
  • טעות מוחלטת לכתוב: "יש לעבור בירוק בכדי להימנע מסכנת חיים". 

שגיאה מס' 7 | כותבים אימא או אמא?

צמאים לחדשות? קבלו עדכונים משנת 2017.

האקדמיה החליטה שבכתיבה נטולת ניקוד נכון יותר לכתוב אימא עם יו"ד. וכך גם גינה, סיבה, מידה, מיטה ועוד רבות.

אימהות יקרות, אנא עדכנו את שמכן בתודעתכן. 

שגיאה מס' 8 | שלושה שקיות…

הקופאית שואלת כמה שקיות לקחתם?

לא, רק אל תגידו "שלושה" בקטע המתחסד, גם לא בטעות.

טוב, כולנו יודעים שזה נקבע על פי זכר/נקבה, אבל לא תמיד זוכרים לשייך נכון. והנטיה היא לשייך דווקא את "שלושה" לשם עצם בנקבה, עקב הסיומת של האות ה' המאפיינת פועל נקבי (הלך-הלכה, אמר-אמרה, שלוש-שלושה).

אז אם לא ברור לכם מתי אומרים 'חמש' ומתי 'חמישה', במרחב הציבורי עדיף שתלכו על 'חמש' ומקסימום תצאו קצת בורים, מאשר שתגידו 'חמישה' ותסתכנו בלצאת בורים + מתייפייפים…

לא ככה?..

שגיאה מס' 9 | 50₪ ש"ח 

בחשבונות מסוימים מצאנו את החיבור הפנטסטי של 50₪ ש"ח, 30$ דולר ואפילו 40% אחוז. 

מה הבעיה אתם שואלים?

שגיאת כתיב מעצבנת כמו להתחלק על בננה
שגיאת כתיב מעצבנת כמו להתחלק על בננה

שאם צורף לסכום הסימן הזה: ₪ אין שום צורך להוסיף את המילה ש"ח. או את המילה דולר במקרה הזה: $ ודאי שלא את המילה אחוז לצד הסימון הזה: %…

אז שימו לב, אם כבר התאמצתם למצוא במקלדת את המקום בו מוסיפים את הסימונים הללו, המילה שאותם הם מייצגים הופכת למיותרת לחלוטין. 

אגב, ידעתם שהסימון ₪ הוא שילוב של האותיות ש' וח' אחת בתוך השניה? עכשיו אתם בטוח יודעים.

שגיאה מס' 10 | שגיאת הכתיב הנפוצה ביותר בעברית!

נסיים את הטור עם תיקון שגיאת הכתיב הנפוצה ביותר בעברית, בכל המגזרים, המגדרים והגילים (אגב, ידעתם שהמילה "גילאים" אינה תקנית?…).

ובכן, הגם כי לכולנו זה נשמע משהו חשוב, אנא הקפידו על א' בראש מילה במשקל קל עתידי (אפעל).

  • הקפידו לכתוב: אני אכנס, אתיישב, אבקש, אוכל, אשלם ואצא.
  • ובשום אופן לא: אני יכנס, יתיישב, יבקש, יאכל, ישלם ויצא.

זו טעות כל כך נפוצה, עד שפונים אלינו לא פעם כאלו המציעים את עצמם לעבודה כעורכי לשון (!), והטעות הזו משורבבת במייל שלהם עצמם.

שגיאת כתיב מס' 11 | אלייך או אליך?

פעמים רבות אנשים טועים, או לא מקפידים, על ההבדל בין לשון זכר ונקבה, דווקא בכתיב מלא ולא מנוקד. 

אז בואו נעשה את זה פשוט: 

אליך = אֵלֶיךָ = זכר.

אלייך = אֵלַיִךְ = נקבה.

אותו דבר בכל הפעלים הנוספים, כגון ידיך / ידייך, עיניך / עינייך, שעריך / שערייך ועוד… 

שגיאה מס' 12 | רווח לפני פסיק או נקודה

השגיאה הנוכחית אינה עוסקת בעיוות מילה, אלא בצורת עריכת טקסט שגויה. כותבים רבים מאוד, שלא לומר רבים מדי – אינם נותנים את ליבם לעניין החשוב הזה. 

לפני פסיק או נקודה – לא אמור להופיע רווח. לעולם!

כאשר סיימתם משפט, בסופו רצוי שתהיה נקודה. והרווח לעולם יבוא אחריה. נקודה. 

על שימוש נכון בסימני פיסוק, כתבתנו מאמר נרחב שכדאי מאוד לקרוא, ותוכלו למצוא אותו כאן

שגיאה מס' 13 | חרטו על לוח לבכם

אז רגע, מה נסגר עם לוח הלב, חורטים עליו או שדווקא חורתים עליו? 

מסתבר על פי האקדמיה ללשון ששני הלשונות תקניים! (מקור).

מקור הביטוי בתנך הוא בפסוק "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת", וישנה גם לשון שלישית נוספת: "חֲרוּשָׁה עַל לוּחַ לִבָּם".

אז חרטו או חרתו, רק פליז – אל תחרטטו… 

שגיאה מס' 14 | לרקום עור וגידים

שום דבר לא רקם עור וגידים, מלבד הצעיף שסבתותינו היו מכינות בערבי החורף הקרירים. 

הביטוי הנכון הוא "לקרום עור וגידים", מלשון קרוּם.

ובכן, השפה התקנית שלכם ממש קורמת עור וגידים עם הטור הזה… 🙂

שגיאה מס' 15 | השכרתי חדר במלון לשבוע

אז מה הבעיה שלכם עם זה שהחלטתי להתפנק שבוע במלון, והשכרתי לי דירה יפהפיה לשבוע?

האמת שלא הייתה לנו שום בעיה עם זה, אם הייתם מבעלי חברת ישרוטל, או פרימה. אך אם ההשתלבות שלכם במלון הייתה כאורחים שאינם בעלי נכסים במלון, הרי ששכרתם חדר, ולא השכרתם. 

בעל הנכס משכיר את הנכס, לשוכר אשר שוכר ממנו את הנכס. 

סגור העניין? יאללה עיברו לבוקינג לחפש מלון. 

ומה אם שכור שכרתם והשכור השכרתם? אזי יצא שכרכם בהשכרתכם (עזבו, עמוק). 

שגיאות כתיב: לא סוף העולם?

זהו זה. סיימנו את דברינו לטור זה, ובקשתנו שלוחה מכם, וגם מעצמנו – השתדלו לדייק.

אבל חשוב לזכור, שגם אם טעיתם – זה הכי אנושי שיש, ובדרך כלל זה לא נורא. 

שגיאת כתיב היא לא סוף העולם. אך מצד שני – היא בהחלט יכולה להיות סוף הספר, במיוחד אם היא פטאלית, ואם יש לה הרבה חברות על אותו דף. ובשביל זה יש אנשי מקצוע שמתמחים בעריכה לשונית, שתוכלו לפנות אליהם מתי שתרצו! 

כי תכל'ס – שגיעות כתיב קורות גם במשפחות הטובות ביותר…

זקוקים לשירותי עריכת לשון לספר? דברו איתנו!
4.7 7 הצבעות
דירוג המאמר
הירשם
הודע לי על
guest

9 תגובות
הכי ישן
הכי חדש הכי פופולרי
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
מישהי
מישהי
1 שנה לפני

חמוד, חידש.תם לי רק את המילה גילאים, אבל היה כיף לקרוא.
אגב, טעות נוספת שגרתית היא 'חמישה ל…' או '…וחמישה' (גם בעשרה כמובן)
שכן אנו מדברים על דקות – שהן בלשון נקבה.

עו"ד יהודה אלחרר
עו"ד יהודה אלחרר
להגיב ל  מישהי
1 חודש לפני

גם אני חשבתי שזו שגיאה (השעה עשרה ל..) עד ששמעתי פרסום לפינתו העברית של ד"ר אבשלום קור(!) ובה אמרו "חמישה לשלוש". צהלתי על שתפסתי אותם בטעותם, פניתי לאבשלום קור והוא הסביר – הכוונה בביטוי היא חמישה *רגעים* לשלוש, שכך היה מקובל בעבר, לפני שהתחלנו להשתמש בדקות.. אבל יפה ששמת לב כי זה כל כך שגור בפינו, שלא רבים שמים לב שאולי יש כאן בעיה.

ורד
ורד
1 שנה לפני

צריך לפרסם את זה בכל מקום אפשרי

שמואל
שמואל
9 חודשים לפני

המילה "בכדי" מופיעה בגמרא, לדוגמא בבא קמא דף נב…

ד.ר
ד.ר
5 חודשים לפני

נהנית לראות שידעתי הכל. מה שכן, שגיאה נפוצה מאד שהופיעה גם בכתבה הזו – אין "למרות ש…". אחרי המילה "למרות" תמיד מגיע שם עצם.

אלישבע
אלישבע
5 חודשים לפני

כעורכת לשון – נהניתי מהמאמר החשוב.
(לא אהיה קטנונית ואתקן שגיאות לשון במאמר, שמוכרות בעיקר לעורכי לשון, כמו המילה "ניתן" במשמעות של אפשר…)
בהחלט כדאי להפיץ את המאמר הזה בהרבה מקומות, ואז כך תיחסך לנו, עורכי הלשון, מעט עבודה… (אף שלא היינו רוצים שיוותרו עלינו לגמרי…)

אהבתם? שתפו את החברים!

רוצים לדבר איתנו? (אנחנו נשמח מאוד!)

אולי יעניין אתכם גם:

0
    0
    עגלת הקניות שלך
    עגלת הקניות שלך ריקהחזרה לחנות המוצרים

    !

    7 טעויות נפוצות
    בהוצאה לאור של ספר

    קבלו מדריך שיחסוך לכם הרבה כסף ועגמת-נפש!

    תודה!

    אנו נשלח למייל שלך את המדריך בהקדם.
    המשך גלישה מהנה :) 

    דילוג לתוכן