הוצאה לאור     |     עימוד ספר     |     עיצוב ספרים     |     הדפסת ספר     |     טל: 039-111-444

איך כותבים הקדמה / מבוא / פתיחה לספר?

מה כותבים בהקדמה / מבוא של ספר? מתי כותבים מבוא לספר? מה ההבדל בין הקדמה למבוא? מה אסור לכתוב בפתיחהה או במבוא לספר? כותבים ספר? הקדימו לקרוא את זה!
הקדמה לספר איך כותבים למה כותבים מבוא הוצאה לאור טקסט רץ
הקדמה לספר איך כותבים למה כותבים מבוא הוצאה לאור טקסט רץ

הקדמה חשובה: שלום לכם! מה שלומכם? 🙂

במאמר הזה ניגע בכל השאלות החשובות שנוגעות להקדמה של הספר ולכתיבת מבוא מוצלח. בין אם זה הספר הראשון שלכם ובין אם זה הרביעי – תמיד כדאי לקרוא, להחכים ולהפיק לקחים.

הקדמה למאמר על הקדמה…

הקדמה הינה חלק חשוב מאוד בכתיבת הספר.

היא בדרך כלל הקטע הכי קצר, אך לא פעם – גם הכי מושקע בספר.

ההקדמה היא ה'פרצוף' של הספר (במיוחד אם אין טקסט בגב הכריכה). במקרים רבים מי שמתמחה בספרות, יכול לשפוט איכות של ספר רק על פי הפתיחה / מבוא שלו.

הקדמה טובה היא כזו שמכינה את הקורא ומגלה לו מה עומד לפניו, ועם זאת – מעוררת בו תשוקה להתחיל לקרוא ועכשיו.

הערת פתיחה: הטור כמעט ולא רלוונטי לספרי סיפורת, ששם יש מקום בעיר לפרולוג. 

בשביל מה צריך הקדמה / מבוא לספר?

תודו שלא מעט ספרים קראתם בלי ההקדמה שלהם, מקסימום שורה שתיים. אז למה בכלל המציאו את המושג הקדמה? מה המטרה בכתיבת הקטע הזה?

ובכן, מתברר שיש לה כמה מטרות חשובות;

הקדמה לספר מנוקד - ספרות לנוער
הקדמה לספר מנוקד - ספרות לנוער
  • הכנסת הקורא לנושא הספר
  • תיאור העומד לפניו ותוכן הספר
  • הסבר את הצורך בספר זה
  • שכנוע שהספר עונה לצורך שבו הוא עוסק
  • מידע על מחבר הספר
  • הדרכה לצורת הקריאה בספר
  • הוקרה והקדשה

כמובן שלא כולן רלוונטיות בכל ספר, והן משתנות על פי גישת הכותב, וכמובן לפי ז'אנר הספר.

נעבור בקצרה על כל אחת מן המטרות הללו, ובסוף המאמר הזה – נוכל להתחיל לכתוב הקדמה.

הכנסת הקורא לנושא הספר

יש ספרים שעוסקים בנושאים שמוכרים היטב לכולם, אך חלק גדול מהספרים נוגעים בנושאים שלא כולם מכירים. כלומר, אולי מכירים בשם – אבל לא לעומק.

למשל, כולנו יודעים מה זה "כלכלה", אבל כשננסה להעמיק בכך נראה שרובנו לא ממש יודעים לענות על שאלות יסוד, מה נכלל בתורת הכלכלה? מהם תפקידי הכלכלן? ונפגוש מונחים רבים שנחשבים למונחי יסוד – אך יתכן שאיננו מכירים אותם כלל, כגון מודל כלכלי, גודל שולי, רבית, היצע וביקוש, משק ומסחר, קפיטליזם, סוציאליזם ועוד ועוד…

בשביל זה – צריך המחבר להעביר את האינפורמציה הראשונית, שתכניס את הקורא לעניינים.

על המחבר להסביר בבהירות ובקצרה את מושגי היסוד הרלוונטיים (אם זה מתארך, אפשר להקדיש לכך את פרק א', ואם יש מושגים רבים – לשקול הוספת לקסיקון מונחים בסוף), וכן לתאר את הרקע ההיסטורי שקדם לנושא ועוד. כמובן שיש להקפיד על הגהה, שכן מדובר ב"רושם הראשוני" שמותיר הספר על הקורא.

בקיצור: על המחבר/ת לדאוג לכך שהקורא יחוש "בעניינים", כבר בתחילת פרק א'.

הקדמה לספר - איך כותבים? ברוכים הבאים לספר
הקדמה לספר = ברוכים הבאים לספר

תיאור העומד לפני הקורא

בחלק גדול מן הספרים, רצוי לתאר מראש מה עומד להיות תוכן הספר.

בעבודות אקדמאיות ומחקריות זה ווטו וישנם כללי ניסוח מוגדרים מאוד כיצד לבצע זאת, אך גם בשאר הז'אנרים זה עשוי להועיל מאוד.

אנחנו בדור שכולו הפרעת קשב ארוכה, אז בואו לא נמתח את הקורא עם סודות, אלא נגלה לו מה עומד לפניו. זה נכון לספר כמו שזה נכון לכתיבת מאמר דעה או מסה אישית.

אתם חוששים שהוא יחוש שהוא מיצה וינטוש? אל דאגה, אם הספר שלכם טוב ויש בו חידוש באמת מרענן, ובהנחה שהנושא מעסיק את הקורא (שהרי אם לא – הוא ינטוש בכל מקרה), יש לכם ערובה לכך שהקורא ימשיך לקרוא באדיקות, דווקא אחרי שהוא ייחשף לתוכן העניינים.

למה צריך את הספר שלכם?

שאלה חשובה ביותר שעל מחבר לשאול היא מה מטרת הספר, ועליה הרחבנו במאמר "הוצאת ספר – בשביל מה". אך בהנחה שלכם יש תשובה טובה, הרי שאתם צריכים לשכנע גם את הקורא בכך. 

מה הצורך בספר הזה? איזו בעיה הוא בא לפתור?

ספר שעוסק בהתמודדות עם אתגרי צמיחה חצי מסיימת בעגבניית נבולה – יעניין כמות מצומצמת מאוד של אנשים. 

ספר שעוסק בשאלה כיצד מתמודדים עם קשיי קשב וריכוז בקרב ילדים – עשוי לעניין אחוזים גדולים מאוד של אנשים.

הציגו, אפוא, את צורך. את החסר. את הבעיה שבה הספר שלכם עוסק ואותה הוא בא לפתור.

זאת – עוד לפני שאתם מתארים את הספר עצמו, כיצד הוא מסייע לפתרון. ראשית כל להאיר, או אפילו לעורר, את הצורך של הקורא באינפורמציה שאתם באים להגיש לו.

מה מיוחד בספר שלכם? ציינו זאת בהקדמה!

אוקי, אז שכנעתם שהצורך בספר קיים.

או כי הנושא בוער והצורך ברור לכולם (כמו: איך לשפר את מערך התחבורה במדינת ישראל), או משום שעשיתם זאת במיומנות ועוררתם את הצורך בלב הקורא.

כעת הגיע השלב שבו אתם משכנעים את הקורא: הספר הזה פותר את הבעיה שבה הוא עוסק! (ולגבי התחבורה – עזבו, אין סיכוי).

נכתבו עד היום מאות מיליוני ספרים.

מה הספר שלכם מחדש? מה הוא אומר שאחרים לא? הרי לא די בעיצוב כריכות מוצלח לשמור על סקרנות הקוראים! בשביל זה כדאי לכם להשקיע בכתיבת מבוא מוצלח שיעשה את העבודה. 

רוצים הצעה להוצאת ספר לאור? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

זה יכול להיות מתכוני שף מקוריים, הדרכה פרטנית מותאמת לזמן, שפה ו/או גישה ייחודית, הומור מסוגנן ומושחז וכמובן הברקה אמיתית של פתרון לבעיה קיימת. אבל משהו בספר חייב להיות שונה ומיוחד.

ודעו לכם, שככל שהספר יעסוק בצורך מהותי יותר, והמענה שהוא יציג יהיה מבריק, פשוט ומשכנע יותר – כך גדלים הסיכויים של הספר להצליח, להימכר בחנויות הספרים, ואף להפוך לספר רווחי.

מחבר ספר: מי אתה? למה אתה?

בהקדמה של הספר מקובל לספר מעט על המחבר.

ראשית כל כדי ליצור קשר אנושי ורגשי עם המחבר. אנחנו אוהבים לצרוך מידע מאנשים, לא ממכונות.

שנית, הקורא רוצה להשתכנע שהמחבר הוא האדם המתאים לעסוק, ואולי גם לענות, לצורך שבו הספר נוגע. ולכן חשוב לו לקרוא: על הרזומה של המחבר, על הניסיון בתחום, על הסיבה לעיסוק בתחום וכו'.

עכשיו, שימו לב לטעות שהרבה מחברים נופלים בה: אל תאריכו יותר מדי בקורות חייכם, בחלקים שאינם רלוונטיים לנושא הספר.

הסיבה שהמחבר מספר על עצמו היא רק כדי לשכנע שהוא ראוי לעסוק בנושא, ולא כדי לשתף בקורות חייו, שזה משהו רגשי חשוב אולי, אך אין מקומו בהקדמה – גם לא בספר אוטוביוגרפי.

אתם סבורים שההיסטוריה שלכם מרתקת כערך בפני עצמו? זה דבר נפלא, וסיבה מעולה לכתוב ספר אוטו-ביוגרפי, אך לא להכניס את ההיסטוריה הזו בתחילת ספר תאורטי. 

בהנחה שאתם מחברים את הספר בשביל הקורא ולא בשבילכם, הרי שגם הקדמתו צריכה להיות עבורו, ולא עבורכם.

ההקדמה כהדרכה לקריאה בספר

יש כמה מבנים של ספרים, ויתכן שעליכם לציין זאת בפני הקורא ולהדריך אותו כיצד לקרוא בספר [את הכינויים אנחנו המצאנו, זרמו]:

  • מבנה מסלולי – פרק שבו סדר הפרקים הוא כרונולוגי ורצוי 'לטייל' לפי הסדר, אך אין זה חובה וניתן להבין וליהנות מכל פרק / חלק בנפרד.
  • מבנה השרשרת – ספר שמתחיל דווקא בפרק א', וכל פרק נובע מתוך הפרק הקודם ומהווה המשך שלו. בהקדמה לספר כזה כדאי לציין שלא מומלץ לדלג על שלבים.
  • מבנה העץ – ספר שמתחיל דווקא בפרק א' או ב' שבהם מופיע הבסיס לנושא, אך משם הוא מתפצל למספר ענפים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, ולכן ניתן אחריהם לדלג לפרקים ולנושאים אחרים בספר. במקרה כזה ממש חובה לציין זאת.
  • מבנה בופה – ספר שכל קטע / פרק ממנו עומד בפני עצמו, ואין לו השפעה ישירה על ההבנה וקליטת המידע בפרקים אחרים. במקרה כזה אין חשיבות יתירה לציון סדר הפרקים.
  • מבנה אייפל – ספר שמעמיד כמה יסודות, שמהם צומחת מסקנה סופית המתבססת על כל היסודות. לפיכך אין חשיבות לסדר לימוד היסודות הראשוניים (כלומר, אפשר לדלג בין הפרקים בתחילת הספר) אך למסקנה הסופית (שני הפרקים האחרונים, נניח) יש להגיע אחרי למידת כל היסודות הראשוניים.

אם יש בכך צורך – הגדירו לעצמכם לאיזה מבנה הספר שלכם משתייך, והדריכו את הקורא בהתאם, בכתיבת מבוא או בהקדמת הספר.

מתי כותבים את ההקדמה?

אז רגע, מתי עושים את זה? באיזה שלב כותבים את מבוא הספר או ההקדמה?

אפשר אולי לחשוב שמתאים לכתוב אותה בתחילת העבודה, שהרי זהו מקומה הטבעי. אך האמת שרוב רובן של ההקדמות נכתבו, וראויות היו להיכתב, דווקא בסוף העבודה.

מבוא לספר תורני
מילי דאקדמות: מבוא לספר תורני

מובן כי במהלך הכתיבה יכולות לעלות נקודות שעליהן נחשוב "וואי, כדאי לכתוב את זה בהקדמה", ולכן כדאי לפתוח מסמך שבו נרשום לעצמנו את הנקודות הללו בקיצור, וכשניגש למלאכת כתיבת ההקדמה נוכל להיעזר בהן.

כאן המקום להודות…

בסוף ההקדמה מקובל להודות.

למי? לאנשים שאתם חייבים להם הכרת הטוב באופן כללי, לאנשים שהיו מעורבים ביצירת תכני הספר וכתיבתו, לאנשי המקצוע שהיו מעורבים בהפקה וכמובן לבני המשפחה הקרובה.

היינו אומרים לכם לא להאריך מדי, אך במחשבה שנייה – למה לא, תפרגנו לכולם. 

רק קבלו טיפ קטן מאיתנו על היותכם קוראים נאמנים; הוסיפו לפני התודות כותרת משנה קטנה, או עיטור קטן (שלוש כוכביות וכאלה) שיסמנו שמתחיל כאן נדבך נפרד.

*     *     *

מה ההבדלים: מבוא? הקדמה? פתח דבר? פרולוג?

טכנית, אין מחויבות לשם ההקדמה או המבוא.

תקראו לזה קדימון, תקראו לזה פתיחה, תקראו לזה יוכבד. זה לא משנה. מה שנראה לכם שיעשה טוב לספר ולקורא בו.

אך על פי ליקוט מידע מספרים רבים, כן ניתן לראות מטבעות לשון שחוזרים על עצמם, ולהלן מספר מטבעות לשון נפוצים והסבר קטן על כל אחד מהם.

  • הקדמה – השם הקלאסי והנפוץ ביותר, שתמיד יכול להתאים לכל סוגי הפתיחות בכל הז'אנרים.
  • מבוא – שם קלאסי ונפוץ מאוד, לעתים משמש כחלק נוסף ונפרד מההקדמה, ובמקרים כאלו בדרך כלל הוא יעסוק בתוכן הספר עצמו.
  • פרולוג – מילה יוונית קדומה שמשמעותה "לפני המילים". פרו – לפני, לוגוס – מילה/מאמר. בפועל הביטוי משמש יותר בסיפורת, כתיאור סצנת פתיחה לספר, או סצנה שנראית תלושה אך בהמשך מתברר ההקשר שלה.
  • אקדמות מילין – ביטוי ארמי שמקובל יותר בז'אנרים בספרות התורנית.
  • עם הספר – מטבע לשון המקובלת גם היא בספרים תורניים.
  • בשער / בפתח / במפתן – ביטויים נוספים המקבילים להקדמה, ללא משמעות ספציפית לכל אחד מהם.
  • בקטנה / כמה מילים / רגע לפני / חכו שניה / מתחילים / וכו' – מטבעות לשון המשלבים סלנג קל, ליצירת אווירה חיובית וכיפית. אנחנו אוהבים את זה, באתר שלנו יש מלא כאלו.

לסיום – תשקיעו בכתיבת ההקדמה, כי יש כאלו שאולי כלל לא יקראו אותה, אבל יש כאלו שיקראו אותה בעיון ויסיקו ממנה מסקנות רבות.

בהצלחה!

4.5 4 הצבעות
דירוג המאמר
הירשם
הודע לי על
guest

4 תגובות
הכי ישן
הכי חדש הכי פופולרי
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוביה
טוביה
1 שנה לפני

יישר כח על כל התוכן

אינה
אינה
1 שנה לפני

וואו טור מדהים. הכותב שלכם אלוף!!

רינה יצחקי
רינה יצחקי
2 חודשים לפני

בכללי טוב. הקריינות רצופה בשגיאות שעלולות לתת משמעות שונה מזו שהתכוון הקורא.

אהבתם? שתפו את החברים!

רוצים לדבר איתנו? (אנחנו נשמח מאוד!)

אולי יעניין אתכם גם:

איך כותבים ספר?

איך כותבים ספר?

איך כותבים ספר? זה דומה להלחנת שירים? לציור אינטואיטיבי או לבנייה לפי תכנית אדריכלית? האם יש דרך מקצועית ונכונה יותר לחקוק מידע עלי ספר? מאמר שישנה את הספר שלכם…​

קרא עוד »
0
    0
    עגלת הקניות שלך
    עגלת הקניות שלך ריקהחזרה לחנות המוצרים

    !

    7 טעויות נפוצות
    בהוצאה לאור של ספר

    קבלו מדריך שיחסוך לכם הרבה כסף ועגמת-נפש!

    תודה!

    אנו נשלח למייל שלך את המדריך בהקדם.
    המשך גלישה מהנה :) 

    דילוג לתוכן