שמירת הלשון המבואר

תיאור

הִלְכוֹת לָשׁוֹן הָרָע

• עִקַּר הָאִסּוּר
• פִּרְטֵי הָאִסּוּר
• רָאָה חֲבֵרוֹ שֶׁעָבַר אִסּוּר
• אוֹפַנִּים הַמֻּתָּרִים
• אִסּוּר קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע
• לַעֲזֹר לַנִּזָּק

הִלְכוֹת רְכִילוּת

• עִקָּר הָאִסּוּר
• פִּרְטֵי הָאִסּוּר
• אִסּוּר קַבָּלַת רְכִילוּת
• לַעֲזֹר לַנִּזָּק

דוגמאות לסיפורים משולבים

סִפּוּרֵי 'כֹּחַ הַדִּבּוּר'

• הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיצֵ'ב חַי לִפְנֵי כ-240 שָׁנָה, מְחַבֵּר הַסֵּפֶר "קְדֻשַּׁת לֵוִי", גָּאוֹן בַּתּוֹרָה בָּרֹבֶד הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר שֶׁל הַתּוֹרָה, דַּרְכּוֹ הָיְתָה לְלַמֵּד תָּמִיד זְכוּת וְסָנֵגוֹרְיָה עַל כָּל אֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיָה יָדוּעַ בַּכִּנּוּי "סָנֵגוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל". הָיָה בַּעַל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הַנְּטוּעָה בְּלִבּוֹ, וְלָכֵן לֹא הִנִּיחַ לְאַף אָדָם לְדַבֵּר בִּגְנוּת הַזּוּלָת. פַּעַם פָּגַשׁ הָרַב אָדָם שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: "יְהוּדִי יָקָר, אֵיךְ אַתָּה לֹא מְפַחֵד וְחוֹשֵׁשׁ לְהוֹצִיא לַעַז עַל הָעָם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעִיד עַל עַמּוֹ – "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל"?

• הָרַב אַהֲרֹן הַגָּדוֹל מִקַּרְלִין (מְיַסֵּד חֲסִידוּת 'קַרְלִין' הַיְדוּעָה בַּיִּחוּדִיּוּת שֶׁלָּהּ – תְּפִלָּה בְּרֶגֶשׁ וּבְהִתְלַהֲבוּת. חַי לִפְנֵי כ-250 שָׁנָה, חִבֵּר אֶת הַפִּיּוּט הַיָּדוּעַ מִשִּׁירֵי שַׁבָּת "קָהּ אֶכְסֹף") יָצָא לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה לָרַב שֶׁלּוֹ – הָרַבִּי מִמֶּזְרִיטְשׁ, רַבִּי אַהֲרֹן הָיָה מְחֻסַּר אֶמְצָעִים כַּסְפִּיִּים לָכֵן חֵלֶק מִן הַדֶּרֶךְ הִמְשִׁיךְ בְּרַגְלָיו, בְּאַחַת הַדְּרָכִים הָאֲרֻכּוֹת עָצְרָה לוֹ חֲבוּרַת עֶגְלוֹנִים יְהוּדִים שֶׁנָּסְעוּ בְּצַוְתָּא וְהֶעֱלוּהוּ לָעֲגָלָה שֶׁלָּהֶם.

תּוֹךְ כְּדֵי הַנְּסִיעָה יָשְׁבוּ הָעֶגְלוֹנִים וְדִבְּרוּ בִּגְנוּתָם שֶׁל יְהוּדֵי הָעִיר, הֵם הִרְבּוּ בִּרְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע, שָׁמַע זֹאת רַבִּי אַהֲרֹן וְלֹא יָכֹל לִסְבֹּל זֹאת, לָכֵן הִתְעָרֵב בַּשִּׂיחָה שֶׁלָּהֶם וְהֵסִיט אֶת נוֹשֵׂא הַשִּׂיחָה לְעִסְקֵי… סוּסִים, הִתְלַהֲבוּ הָעֶגְלוֹנִים מֵהָאוֹרֵחַ שֶׁהָיָה נִרְאֶה כְּרַב חָשׁוּב, וְאַף עַל פִּי כֵן "מִתְעַנְיֵן בַּסּוּסִים" שֶׁלָּהֶם, הֵם לִמְּדוּ אוֹתוֹ בְּפֵרוּט רַב אֶת "סוֹדוֹת הַמִּקְצוֹעַ" עַל עִנְיָנָיו הָרַבִּים שֶׁל עִסְקֵי עֲגָלוֹת וְסוּסִים, כָּךְ נִמְשְׁכָה הַשִּׂיחָה לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר 'מֶזְרִיטְשׁ'. כַּאֲשֶׁר נִכְנְסָה הָעֲגָלָה לָעִיר, הוֹדָה לָהֶם הָרַב וְיָרַד, רָאוּ כַּמָּה חֲסִידִים אֶת הַיּוֹרֵד מֵהָעֲגָלָה, רַבִּי אַהֲרֹן הַגָּדוֹל מִקַּרְלִין וְתוֹךְ זְמַן מוּעָט הִקִּיפוּ אֶת רַבִּי אַהֲרֹן מִכָּל צַד לְכַבְּדוֹ וּלְלַוּוֹתוֹ לָרַב שֶׁלּוֹ. הָעֶגְלוֹנִים הַנִּדְהָמִים הִתְפַּלְּאוּ, נִדְחֲקוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ – "רַבִּי, מַה לְּךָ וְלַסּוּסִים שֶׁעֲלֵיהֶם הִתְעַנְיַנְתָּ בְּדַרְכֵּנוּ לְכָאן??? אָמַר לָהֶם רַבִּי אַהֲרֹן בְּשֶׁקֶט, שֶׁרַק הֵם יִשְׁמְעוּ: "רָאִיתִי שֶׁבַּדִּבּוּרִים שֶׁלָּכֶם אַתֶּם הוֹרְגִים אֲנָשִׁים, אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, מוּטָב שֶׁתַּהַרְגוּ-סוּסִים וְלֹא תַּהַרְגוּ בָּרְכִילוּת שֶׁלָּכֶם – אֲנָשִׁים!!!"

• בִּשְׁנַת – 1940, בִּתְחִלַּת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה לְאַחַר שֶׁגֶּרְמַנְיָה הַנָּאצִית כָּבְשָׁה אֶת צָרְפַת, הִיא פָּנְתָה לִכְבֹּשׁ אֶת בְּרִיטַנְיָה, וְהֵחֵלָּה תְּקוּפַת הַ'בְּלִיץ' – הַפְצָצוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁהִתְקִיפוּ חֵיל הָאֲוִיר שֶׁל גֶּרְמַנְיָה הַנָּאצִית אֶת בְּרִיטַנְיָה וּבִמְיֻחָד אֶת לוֹנְדוֹן. הַ'בְּלִיץ' שֶׁל הַגֶּרְמָנִים עַל הָאַנְגְּלִים גָּרַם לְמוֹתָם שֶׁל 43,000 אֶזְרָחִים אַנְגְּלִים וּלְחֻרְבָּנָם שֶׁל לְמַעְלָה מִמִּלְיוֹן בָּתִּים.

הָרַב אֵלִיָּהוּ לוֹפְּיָאן, מִגְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי הַמּוּסָר בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, וְהָיָה יָדוּעַ כְּבַעַל שְׁלִיטָה עַצְמִית מֻפְלָאָה בְּנַפְשׁוֹ. בִּתְקוּפַת הַ'בְּלִיץ' גָּר הָרַב לוֹפְּיָאן בָּעִיר לוֹנְדוֹן בְּמַהֲלַךְ הַהַפְגָּזוֹת יָרַד לְמִקְלָט מוּגָן עִם אֲנָשִׁים נוֹסָפִים מֵאֵימַת הַפְּגָזִים שֶׁהִתְעוֹפְפוּ לְכָל עֵבֶר. אִישׁ מֵהֶם לֹא יָכֹל לָצֵאת מֵהַמִּקְלָט.

הָרַב אֵלִיָּהוּ יָשַׁב בְּפִנַּת הַמִּקְלָט וְשָׁמַע אֲנָשִׁים מְסֻיָּמִים שֶׁמְּדַבְּרִים לָשׁוֹן הָרָע, הוּא הֶחְלִיט מִיָּד שֶׁהוּא יוֹצֵא מֵהַמִּקְלָט לְחַפֵּשׂ מִקְלָט אַחֵר! מְקֹרָבָיו נִסּוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְלוֹמַר לוֹ שֶׁזּוֹ סַכָּנָה, אַךְ הָרַב נִמְלַט בִּזְרִיזוּת עַל נִשְׁמָתוֹ וּמָצָא מַחֲסֶה בַּמִּקְלָט הַסָּמוּךְ. לְאַחַר זְמַן מוּעָט נָפְלָה פְּצָצָה קַטְלָנִית עַל הַמִּקְלָט הָרִאשׁוֹן וְאֵרַע שָׁם אָסוֹן כָּבֵד וְכָל יוֹשְׁבֵי הַמִּקְלָט נִפְצְעוּ.

שָׁאֲלוּ אֶת הָרַב אֵלִיָּהוּ: "הַאִם נָבִיא אַתָּה? כֵּיצַד יָדַעְתָּ שֶׁיִּפְּלוּ פְּגָזִים עַל הַמִּקְלָט?" עָנָה לָהֶם הָרַב: "אֵינֶנִּי נָבִיא, אֲבָל… אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלָּשׁוֹן הָרָע הִיא – אֵשׁ! אֵשׁ שֶׁשּׂוֹרֶפֶת בְּאֹפֶן וַדָּאִי! יָצָאתִי מִמְּקוֹם סַכָּנָה וַדָּאִי לְחַפֵּשׂ מִקְלָט אַחֵר, לַמְרוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ הָיִיתִי רַק בִּסְפֵק סַכָּנָה"!!! (מֵהַסֵּפֶר 'בְּשַׁעֲרֵי הַלָּשׁוֹן').