מוסר השכל

44.00

זמן אספקה: עד 6 ימי עסקים, בכפוף לתנאי השימוש.

הספר נשלח באריזת בועות מוגנת, וניתן לעקוב אחרי המשלוח בכל עת באתר דואר ישראל. הרכישה באתר מאובטחת בתקן SSL / PCI ובהתאם לתקנות חברת האשראי.

לרכישה טלפונית ובירורים חייג: 039-111-444 שלוחה 0, או פנה באמצעות דף צור קשר

מק"ט: 111-44411 קטגוריות: , תגיות: , ,

תיאור

דברי פתיחה

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר שהנחילנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו, ובזכות הורי ורבותיי חבלים נפלו לי בנעימים, אף נחלת שפרה עלי אני הקטן זעירא באלפי חברייא, ששם חלקי מחובשי בית המדרש מימי נערותי, ומיושבי קרנות הרחיקני, להגיע עד הלום זיכני.

ראשית זכיתי להתבשם משחר ילדותי מתורת מוהר"ר הגה"צ רחמים נאהורי זצוק"ל שהיה אב"ד בעיר בון שבאלג'יר ואח"כ בעיר פאריז שבצרפת.

ומאחר ונלקח אדוני אבי ז"ל מעל ראשי בהיותי ילד רך, הוא גדלני והיה לי לאב, ובנוסף על דאגתו לי לעניני הגשמיות, העניק לי בעיקר ירושה רוחנית, וגם הנחני לישיבת חכמי צרפת שבעקס לע בען, תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים בגן עדן, עדי יקיצו וירננו שוכני עפר בתחיית המתים, במהרה בימינו אמן.

ובישיבת "חכמי צרפת" אשר בעקס לע בען זכיתי לקרבה מיוחדת אצל מורי ורבי המובהק הגאון המופלא ציס"ע רבי חיים יצחק חייקין זצוק"ל ראש הישיבה, ושתיתי בצמא את דברי קדשו קרוב לחמש שנים.

והנה המפורסמות אין צריך ראיה, כי דבריו בכל זמן ובכל עת היו חוצבי להבות אש ביראתו היוקדת, והפיח בנו רוח חיים, רוח של קדושה ויראת שמים, רוח של אהבת תורה ועבודת המידות, וכל זה שאב מלא חפניים מתורת רבותיו הקדושים ובראשם מרן החפץ חיים זצוקללה"ה, ומרן הגה"ק רבי אלחנן וסרמן זצוקללה"ה הי"ד ועוד, והיה דולה ומשקה אותנו מתורתם מבוקר עד ערב, עד שהיה נדמה לנו שהם עומדים לפנינו ממש מרוב הזכרת שמם בסילודין בכל עת כפשוטו.

ובהספדו של אותו צדיק אמרתי לפרש נוסח הקדיש דרבנן שאנו אומרים "על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל תלמידי תלמידיהון", אשר לכאורה יש להקשות מה טעם מנו כאן בדוקא ג' דורות, הרב, התלמיד, ותלמידי התלמיד. ולא ב' דורות – הרב ותלמידו, או ד' דורות – ותלמידי תלמידי התלמידים.

וע"פ הנהגתו של מו"ר זיע"א פירשתי, שהשבח ל'התלמיד' הוא, ש'תלמיד' ראוי, הוא תלמיד שתלמידיו רואים את רבו כרבם, שה'תלמיד' מוסר את התורה לתלמידיו, באופן שנראה כאילו תלמידי התלמידים הם תלמידי הרב, וכפי שאכן הרגשנו שאנו זוכים ללמוד תורה מפי הסבא קדישא מרן הח"ח ומפי מרן הגר"א וסרמן זכר צדיקים וקדושים לברכה.

ובזכותו של מו"ר ראש הישיבה הרב חייקין זצ"ל, נפקחו עיני לאור באור החיים, לדעת ולהבין מה עיקר ומה טפל בחיים, לידבק באהבת תורה ולאחוז בחבלי יראת שמים טהורה, ובעיקר בעבודת המידות, ובוותרנות בבין אדם לחבירו.

ולחשוב תמיד איך ובמה להיטיב עם הזולת ע"י לימוד מוסר מעמיק, בבחינת "ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה".

וארשום כאן דבר נחמד ששמעתי מפי מו"ר ראש הישיבה הרב חייקין זצוק"ל. הנה איתא (ברכות ה, א) "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע, שנאמר (תהלים ד, ה) "רגזו ואל תחטאו". ופי' רש"י "ירגיז יצר הטוב שיעשה מלחמה עם היצר הרע". ובח"א כ' המהרש"א "דלפי משמעו רוגז מלשון כעס הוא היפך הדבר כי הרוגז וכעס ממדות הרעות הוא ומביא לידי חטא כמ"ש בכ"מ וע"כ אמר כי במקום הזה מדת הרוגז טוב דהיינו להרגיז יצ"ט על יצה"ר להלחם בו וינצחו שלא יחטא ואם לא יוכל לו יעסוק בתורה כמו שאמרו אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד שיסכים עם היצ"ט לומר שם אמן ומייתי ליה הכא מאמרו בלבבכם כדאמרי' בכל לבבך בשני ביתי"ן ע"ש ב' יצריך", עכ"ל.

מו"ר ראש הישיבה זצוק"ל אמר בשם רבו מרן הח"ח זצוק"ל לבאר ע"י משל, למה הדבר דומה, לשני סוחרים שהיו חנויותיהם בסמוך זו לזו ושניהם עסקו במכירת אותה הסחורה, ברם גורלם היה חלוק, שלאחד מהם התמזל מזלו והיתה חנותו הומה קונים במשך כל היום, ואילו חבירו היה 'ביש מזל', ואף כל היום לא נכנס אליו אף לא לקוח אחד.

והנה בסוף היום נכנס אדם אחד לחנות הריקה לקנות, אלא שהסוחר המוצלח והמתחרה נכנס גם הוא אחריו ושכנע את אותו הלקוח לבוא גם הוא לחנותו שלו, הלא ה'ביש מזל' בוודאי יכעס וירגז עליו, באמרו, הרי כל היום היו לך קונים, וגם את 'כבשת הרש', הלקוח הזה שנכנס אלי בסוף היום, גם אותו אתה רוצה לקחת ממני? והנמשל הוא, היצר הרע מצליח למשוך אליו את האדם ומפתה אותו רוב היום, וכאשר בסוף היום קורה והאדם מתעורר ומצליח לקום מתרדמתו ולקיים מצוה הנקרית לדרכו, גם אז בא שוב היצה"ר ורוצה למשוך אליו את האדם כדי להכשילו, האם לא יתרגז האדם, ובודאי עליו להשתמש אז במידת הרוגז כלפי 'כבשת הרש' האחרונה שנותרה לו.

לכך אמרו חז"ל לעולם "ירגיז" אדם יצר הטוב על יצר הרע, כי דרכו לגזול אף את המעט מן המעט שנשאר אחרי שרוקן את האדם מכל מעשה טוב, וע"י ש"ירגיז" האדם יוכל לגרשו וללכת בדרך הישר.

* * *

והנה זיכני השי"ת בזכות יתירה, להפליג באנייה לבדי ולעלות לארץ ישראל, ואת כל דמי הנסיעה ושאר הנצרך נתן לי מו"ר הגה"צ רבי רחמים נאהורי זצוק"ל, והגעתי לא"י בריש זמן חורף תשכ"ב, וזכיתי לעלות ללמוד במקום תורה מובהק, ולהסתופף בבית אולפנא רבתי ישיבת סלבודקא בבני ברק, מקום שמגדלין בו תורה ויראה, ולטעום מנופת צוף התורה שהוטעם לנו בישיבה הק' ע"י מרנן ורבנן ראשי הישיבה גדולי ואדירי התורה והיראה, הגאון הגדול רבי מרדכי שולמן זצוק"ל, הגאון האמיתי רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל, המשגיח הגה"צ רבי משה טיקוצ'ינסקי זצוק"ל, הגאון האדיר רבי ברוך רוזנברג זצוק"ל, ושאר רבותינו הגאונים ראשי הישיבה שליט"א, אשר נתן לי ה' חן בעיניהם וקרבוני לתורה ולעבודה.

ומשנה הודאה והכרת הטוב מוטלים עלי כלפי מו"ר מרן המשגיח זצ"ל שגידלני והיה לי כאב ממש, הן בהיותי בישיבה הקדו', והן בהקמת ביתי, כאשר לשמחת נישואי קנה לי את כל צרכי הנדוניה. וזכות גדולה היה לי שהמשגיח זצ"ל שימש כשושבין בחופתי.

ואף לאחר נישואי דאג לכל צרכי כאב לבנו, כאשר נצרכתי לקנות דירה בא איתי לתל אביב לחתימת החוזה על קניית הדירה, והיה מעורב בכל הפרטים ואף דאג לקבלת הלוואה עבורי. וכן הוסיף המשגיח זצ"ל טובה על זאת וקנה לי מקרר שהיה מצרך נדיר באותם הימים.

וכמו כן באחת הפעמים שביקר בביתי לאחר נישואי ראה שיורד הגשם מן החורים והסדקים כי לא היו תריסים בבית, מיד הלך לשכני ז"ל שהיה מסגר וביקש ממנו לעשות לנו תריסים.

וכמו כן חובת הודאה גדולה יש לי למורנו הגאון הגדול רבי נתן שולמן זצוק"ל ששימש לי כאב בזמן היותי בישיבה ודאג לכל צרכי באשר הייתי בודד בלי משפחה, וביתו היה פתוח לי לרווחה בכל עת ובפרט בימי בין הזמנים.

והנה ידוע מאמר חז"ל (ירושלמי רפ"ו דפסחים ועוד) "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה", וחובה עלינו לדעת שמעיינות התורה המוסר והיראה שנבעו בישיבת סלבודקא, מקורם טהור, מים חיים מבית קדשי הקדשים [עי' ירושלמי שקלים פ"ו ה"ב], ששרשם נטוע ע"י האמן הגדול בגדלות האדם רבינו מרן הגה"צ רבינו נתן צבי פינקל זצוקללה"ה המכונה בפי כל הסבא מסלבודקא, וכפי שהתבטא עליו מרן הח"ח זצוק"ל, כי ההבדל ביני לבינו, שאני מחבר 'ספרים' והוא מחבר 'אנשים'.

ועל חכמתו ועמקותו בכוחות הנפש ובירידה לעומק דברי חז"ל יש להמליץ את האמור במשלי (ב, ד – ה) "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא", ופי' המלבי"ם וז"ל, "בקשת הכסף הוא ע"י מסחר, שמרויח במסחרו או במעשה ידיו, וחפישת המטמונים הוא ע"י חפירה במעמקי האדמה או במצולות ים, ונמשל בקשת הכסף הוא על שמחליף ונותן כל תאות העולם הזה בעבור החכמה, ונמשל חפישת המטמונים הוא היגיעה שמתיגע להעמיק בדברי החכמה העמוקים להוציא הפנינים הצפונים במצולותיה וסתרי תורה ותושיה, אז תבין יראת ה', כבר התבאר כי ראשית חכמה יראת ה', שאחר שחוקי החכמה אין עליהם מופת והם מתנגדים ליצר הלב, א"א שיחקו חקי החכמה בלב רק ע"י יראת ה', וכמ"ש חז"ל אם אין יראה אין חכמה, שע"י יראת ה' יקבעו בלבו חוקי החכמה אשר צוה ה', ונתנם לבני אדם, אולם אמרו עוד שאם אין חכמה אין יראה, שא"א שיבין אדם גדלות ה' ורוממותו עד שיירא מפניו רק ע"י החכמה, שהיא תלמדהו ללכת בדרכי ה' ועל ידה יבין גדלותו של יוצר בראשית, עד שיבין יראת ה'.

וכבר בארנו שע"י היראה יבוא לדעת חכמה, שהגם שהחכמה אינה נודעת ע"י החוש והמופת, ע"י היראה יקבעו בלבו אמונת אומן חוקי החכמה, הנתונים מאלוקי עולם אשר הוא ירא מגדלותו ויורגל בהם עד שישובו להיות אצלו כדברים הנודעים בחוש ובמושכלות, אמנם אם יוסיף בבקשת החכמה לבקשה ככסף וכמטמונים אז יבוא למדרגה למצוא דעת אלוקים, והם הידיעות הנשגבות בעניני האלהות כמו מעשה בראשית ומעשה מרכבה שאין מוסרין אותם אלא לחכם ומבין מדעתו", עכ"ל.

* * *

עוד זיכני הבורא בחסדיו הגדולים באלול תשכ"ו להיכנס ללמוד בבית הגדול הנודע לתהילה היא ישיבת לומז'ה הקדושה בפתח תקוה בראשות מו"ר הגאון רבי משה לייב עוזר זצ"ל.

ובקיץ תשכ"ז החילותי ללמוד בבית המדרש הגדול היכל כולל "חזון איש" בראשות מו"ר מרן עמוד ההוראה הגאון הגדול רבי נסים קרליץ שליט"א מרא דאתרא דרמת אהרן שהקב"ה ישלח לו רפואה שלימה במהרה, אשר מאז קירבני בקירבה יתירה ודלתו פתוחה בפני תמיד בכל עת לכל שאלה הן בהוראה והן באורחות החיים.

וישרותו ופקחותו היו נר לרגלינו בכל הענינים ובפרט בעניין הפסק וההלכה. ושם ישבנו שבת תחכמוני בצוותא עם גדולי התורה והיראה שגדלו בבית מדרש זה, עד לחודש אלול תשל"ט שזכינו לפתוח את הכולל "תורה וחסד".

ולאחמ"כ בחודש אלול תשמ"ה זיכנו השי"ת בפתיחת הישיבה "שערי רחמים" בשכונת סנהדריה בירושלים ע"ש מו"ר הגה"צ רבי רחמים נאהורי זצוק"ל.

ועת אשר זיכנו השי"ת שוב בפתיחת כולל "עץ חיים" בשנת תשס"א, אשר בו עמלים ויגעים אברכים מופלגים.

ובשנת תשל"א, התחלתי למסור שיעורים במושב רמות מאיר שהוקם ע"י עולים מצרפת, וכשהציעו לי להיות שם רב המושב, מו"ר מרן הגר"נ שליט"א ייעץ לי שתי עצות טובות מאביו הגאון רבי נחום מאיר קרליץ זצ"ל, שיש בהם מן התועלת לרבים להעלותם עלי כתב.

האחת היא, כאשר באים לשאול איזו שאלה, פעמים רבות נראה שהנה רבים כבר שאלו שאלה זו, והנה שאלה זו גם היא ככל אותם שאלות.

והאמת היא, שישנו פרט קטן או נתון שונה במקרה, שהם משנים את כל פסק ההלכה מן הקצה אל הקצה, על כן צריך לקיים את דברי התנא באבות (פ"א מ"א) "הוו מתונים בדין" גם לעניין זה, שלא למהר להשיב, אלא לעיין טובא בכל הפרטים ולדקדק בהם היטב.

והעצה השנייה היא, שגם אם השאלה היא אכן פשוטה מאד ואין בה כדי עיון כלל, צריך להתמהמה מלהשיב, בכדי להחשיב את השואל, כי הממהר להשיבו מלבד מה שנתבייש השואל בכך, הרי שגורם הוא לו שלא יבוא לשאול שאלות שבהם באמת צריך הוראת רב.

* * *

בחסדי ה' יתברך שמו עמדי שלא פסקו אף לרגע, זכיתי אני הקטן, מזה שנים רבות, להגדיל תורה ויראה ולדרוש במקהלות, ולהעביר לכל אלו הצמאים לדבר ה' את מתיקות התורה וחכמת המוסר שספגתי וקיבלתי מרבותי נ"ע.

ואמרו חז"ל (יבמות צו, ב) "וכי על כל דבר שאמר יהושע היה אומר להם כך אמר לי משה, אלא יהושע יושב ודורש סתם, והכל יודעין שתורתו של משה היא", ע"ש.

וכאמור כך הוא בדברינו, כל דברי הם ממה שקבלתי מרבותי זצוק"ל, ויש שהם מספרי מוסר ויראה שעיינתי בהם, אלא שמחמת שקשה עלי החיפוש בספרים, פעמים ולא צוין מקור הדברים, אף שמקורם נאמן, שלי ושלכם – שלהם הוא.

ובס"ד כעת אני מגיש לציבור בני התורה את השיחות שהשמעתי במשך השנים הן בישיבת "שערי רחמים", הן במניין "חניכי הישיבות לימים הנוראים", והן לפני אברכים חשובים הלומדים בבית מדרשנו כולל "עץ חיים", על עניני אלול וימים הנוראים, וכל אלו נכרכו בספר אשר שמו יקבנו "מוסר השכל".

שם הספר "מוסר השכל" נקבע על פי הפסוק במשלי (א, ג) "לקחת מוסר השכל" וגו', ופירש המלבי"ם וז"ל בקיצור, "יש מוסר ויש מוסר השכל, והנה המוסר היוצא ע"י יראת ה' שיתיירא מענשו נקרא בשם מוסר סתם, והמוסר היוצא ע"י יראת הרוממות שמשיג גדלותו של השי"ת ויירא מרוממותו מעשות דבר נגד חוקי החכמה אשר ישכילם בשכל טוב זה נקרא "מוסר השכל", כי זה יושג ע"י כח השכל", ע"ש. וכבר עמד המלבי"ם (שם, ב) עה"פ "לדעת חכמה ומוסר" שנטיית האדם הטבעית היא למידות רעות, שהרי יצר לב האדם רע מנעוריו, והכח המתאוה נלחם עם החכמה, ולחכמה מצדה אין כח להלחם בו רק ע"י המוסר.

נמצא א"כ שזהו גם כן עניין הפסוק הבא, "לקחת מוסר השכל", בבחינת תרי רעין המשלימין זה את זה, תחלה בא המוסר ומעורר את השכל להלחם עם התאוה והדמיון הכוזב שאליו נוטה האדם מעצם ברייתו. ולאחר שהשכל מסיר מעליו את המכשול של הדמיון המתעהו ומטעהו – הרי מתעוררים בקרבו מוסרים חדשים הנוצרים מכח ההתבוננות והדעת, וכעין שכ' החזו"א [ריש אמונה ובטחון] שכשהאדם מתבונן בבריאה 'ושעתו שעת השקט חפשי מרעבון תאוני' הוא ימסור נפשו לדעת פתרון חידה זו, נמצא א"כ שתחילה ה'שכל הוא פרי המוסר' שעוררו למלחמת היצר, ולבסוף ה'מוסר הוא פרי השכל' שבו משיג גדלות השי"ת ע"י יראת הרוממות ובכך הוא נמנע מעשות דבר נגד  חוקי החכמה. וגם בדברינו נזכרו הרבה ענינים ע"י התבוננות בגדלות ה' הנראית מתוך דברי חז"ל ורבותינו זיע"א, ואני תפילה שיושג ה'מוסר השכל' על ידם.

* * *

וזה המקום להודות ולפאר על כבודה של אכסניא בית הכנסת המרכזי "קול יעקב" שהקימו ידיד נפשי מנעורים רבי משה שוקרון זצ"ל אשר מהווה משכן נאמן לבית מדרשינו מזה שנים רבות, ואף זכינו לקבוע בו מקום לתפילה מיום היווסד המניין. ישפיע השי"ת על אלמנתו הרבנית תחי' אריכות שנים ברוב נחת ובריאות איתנה.

יתברך ממקור הברכות הגבאי החשוב חתנו ומ"מ ידידי הרה"ג רבי אליהו מלכה שליט"א, אשר נטל על עצמו כל עול בית הכנסת בטוב טעם ודעת לפאר ולרומם בית ה', תיתי לו מן שמיא שפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו, ויראה רוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח.

* * *

ואציב בזה מצבת זכרון לאבי ר' ראובן ב"ר אברהם ז"ל, אשר נוטל מעל ראשי בהיותי רך בשנים, ולא זכיתי להכירו, ולאמי מרת בודקיה ע"ה, אשר בה נתקיים באופן מיוחד דברי הגמרא (ברכות יז, א) 'הני נשים במאי קזכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא', שעל אף היותה אלמנה בעלת יסורים ל"ע, נתנה את הסכמתה למו"ר הרב נאהורי זצ"ל שאהיה גולה למקום תורה שנים ארוכות בלא לשוב הביתה, והיא שעמדה לי שאקבל תורה מפי רבותי נ"ע, זכרה לה ה' אלוקינו לטובה, ותהא נשמתם צרורה בצרור החיים.

* * *

בתוך חסדי ה' אשר גמלני בכלל, ובהוצאת ספר זה בפרט, הנני להודות לבני יקירי החכם והנבון הרה"ג ר' אברהם ישעי' שליט"א על אשר נטל על עצמו עול עריכת הספר, ולא חשך מזמנו וטרח ויגע בעשר אצבעותיו עד אשר הוציא מתחת ידו דבר מתוקן ומסודר בצורה נאה, ואברך אותו שה' ישלם פעלו ותהי משכורתו שלמה מאת ה' יחד עם רעיתו ובניו ובנותיו שיחיו, ויזכו לאריכות ימים ושנים מתוך נחת ושלווה ובריאות לעבודתו יתברך.

"הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך", על כל הטוב אשר גמלנו מאז ועד עתה, לא יכלה פי מלהודות לבני וחתני הרבנים הגאונים שליט"א על כל דאגתם ועזרתם בכל מילי דמיטב ברו"ג.

ובפרט יבורך מן שמיא בני חביבי הרה"ג רבי יוסף חיים שליט"א מחשובי לומדי בית המדרש, על אשר דואג לכל עניני הכולל במסירות רבה מיום היווסדו בכל פרט ועניין, ועומד לימיני בכל עת, יגמלם ה' בכל הברכות האמורות בתורה, הם וילדיהם וכל אשר להם לאורך ימים ושנים טובים, בבריות גופא ונהורא מעליא.

לי נאה לברך את נאות ביתי הרבנית שמחה שתחי' בת מו"ח הצדיק רבי יוסף ברדוגו זצ"ל על אשר לקחה על עצמה כל עול הבית והרחיקה ממני כל הדאגות והטרדות, ישלם לה ה' משכורתה שלמה בבריאות איתנה ואריכות ימים ושנים מתוך נחת ושלווה, ויחד נזכה לראות בשמחת בנינו, נכדינו, ובניהם, בלב שמח, ויה"ר שיהיו כולם שתולים בחצרות בית ה'.

ומקום הניחו להתגדר הני תרי צנתרא דדהבא אשר עומדים לימיני בכל עת במסירות אין קץ, ודואגים בכל לבם ונפשם, ה"ה הרב ר' דוד חדד שליט"א והרב ר' כמוס לחמי שליט"א, יתברכו הם וכל משפחתם בכל טוב סלה ויושפעו מן שמיא שפע עד בלי די, בבריאות והצלחה בכל מעשה ידיהם.

"מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי", פי' החפץ חיים זצוק"ל משל לאדם שקנה במכולת, והחנוני רושם חובותיו, ומדי פעם הוא משלם חלק מהחובות, וכך יש לו הרגשה טובה שיוכל להמשיך לקנות בהקפה אף שלא פרע הכל, אבל אם החובות גדלים והלקוח אינו משלם כלום, אז החנוני סוגר בפניו את האפשרות לקנות אצלו עד שישלם את כל חובותיו.

וזה אומר דוד המלך, אצל הקב"ה הרי "כל תגמולוהי עלי", לא התחלתי בכלל לשלם, ובכ"ז הוא ממשיך להעניק מטובו, שלא כדרכו של עולם, ועל כך "מה אשיב לה'".

זו הרגשתי עד עצם היום הזה להודות לה' על אלפי אלפים טובותיו וחסדיו, ואבקש ואתחנן שימשיך לתת לי מאוצר מתנת חינם לעבדו בלבב שלם.

"ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך", במה אקדם לה' אכף לאלוקי מרום, אבוא בקידה ובהשתחויה לפני אדון הכל שזיכני אני הקטן, בכוונה טובה ורצויה, למלא פי שבח והודאה לפניו על כל הטובות והחסדים שגמלני עד עצם היום הזה, ואבקש להבא בתחינה שיעזרני להוציא לאור כל הכתבי יד הנמצאים עמדי בס"ד הן בשיחות על פרשיות התורה, הן בשיעורים בסוגיות הש"ס שזכיתי לאומרם בפני אברכים מקשיבים ושומעי לקחי.

ובשעת חיתום הדברים הנני לברך את רבני ואברכי הכולל, על ענוותם הרבה בהטותם אוזן קשבת לדברים הנאמרים, שיזכו בהמשך עלייתם בתורה וביראה בלא עול דרך ארץ כלל, בבריאות איתנה ויזכו לאור הגדול הצפון לעמלי תורה שבעל פה, ונזכה בעזהי"ת להגדיל תורה ולהאדירה באמת ובתמים להרבות כבוד שמים.

ונזכה לראות מהרה בקיום החזון, "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

ערב ימים הנוראים תשע"ט, לפ"ק

הק' יהושע ברכץ

בני ברק

דברים אחדים

 

זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. מה נכבד הוא היום עת הגלות אור יקרות, בצאת הספר "מוסר השכל" לאור עולם, והוא מקבץ מאמרי מוסר השכל דעת ותבונה, דרכי התבוננות למעלה למשכיל בעניני הימים הנוראים, שנמסרו ע"י רבינו הגאון הגדול רבי יהושע ברכץ שליט"א ראש כולל "עץ חיים", בחודש הרחמים והסליחות, רובם ככולם בהיכל הכולל, ומקצתם בהיכל ישיבת "שערי רחמים", ובעת ימים הנוראים.

והנה רבים הם האומרים מי יראנו טוב, לחזות בטוב טעם ודעת, ולהעלות עלי כתב דברות להבות אש, שיחות מוסר ומאמרי התבוננות, שנמסרו מזה עשרות בשנים, ברתת ובזיע, על ידי רבינו ראש הכולל שליט"א המאציל מהודו להראותנו דרך אל מעלת האדם השלם וגדלותו, והוא כמלאך המכה ללא הרף על ראשנו ואומר לנו גדל, ומתווה דרכנו בנתיבות החכמה והדעת, ובדבריו מרוממנו עלי כל הרגל וטבע העולם, ליישר אורחותינו למען נלך בשבילי האמת בעומק פנימיותנו.

ובאשר המלאכה מרובה מאד כאשר כבר נקבצו השיחות למאות רבות, נטלנו עוז ותעצומות להתעסק תחילה בעניני הימים הנוראים, באשר ידוע כי ימים אלו הם מהות נפשו ותכלית כיסופו של רבינו שליט"א, וחביב חביב קודם.

אמנם ידענו גם ידענו כי אף אם נוכל לערוך על שולחן מלכים את תוכן המאמרים, עדיין שגבה מאתנו המלאכה באשר יכולת הקולמוס מוגבלת מלהביע את אופן ומעמד מסירתם ברשפי שלהבת פנימיות ליבו הטהור, נוסף על מעלת השומעים במעמד מסירת הדברים, באשר מראה פניו לבד עושה רושם עז לעורר את הלבבות, וכל זה הוא למעלה מהשגת הקלף.

ברם בכל מהלך עסקנו במלאכת קודש זו, הדהדה בלבנו כל העת זעקת תרועת הלב של רבינו שליט"א בשעת הנעילה כאשר פנה יום "קראתי בכל לב ענני ה' חקיך אצרה", אשרי עין ראתה כל אלה.

ובאמת שזעקה זו נשמעת בכל שיחה ומאמר, מכל דיבור ודיבור היוצא כגחלת אש מן הלב הבוער, ותחת רושם זה ערכנו וסידרנו את המאמרים עלי כתב, ותקוותנו שרושם זה אכן קבע את פועלו בסידור ועריכת הכתובים.

ובעת הזאת תבוא בקשת המחילה, אם סידור הדברים לא היה כראוי, ובכל טעות או שגגה אשר תמצא או כל חסרון אשר יעלה, הרי שקולר תלוי על צוארנו ואתנו תלין משוגתנו.

חובה גדולה לנו להביע הודאה מיוחדת לבנו של רבנו שליט"א הרה"ג רבי אי"ש שליט"א אשר רבינו סמך ידו עליו בכל עניני הספר ועריכתו מרישא ועד גמירא, ולולי עזרתו לא היה יוצא הספר לאור עולם, ישלם ה' לו שכרו מן השמים ברוב שפע הצלחה נחת וסייעתא דשמיא, בריות גופא וכל טוב סלה.

ובזה המקום קובע ברכה לעצמו הרה"ג ר' אליהו חיים בלוי שליט"א שסייע רבות והשתתף עמנו בעבודת הקודש, והארותיו ונסיונו הרב היו לנו לעיניים, כה יתן ה' לו שפע ברכה והצלחה, ויתמלאו כל משאלות לבו לטובה.

ובשעת עת רצון זו נשא ברכה קמיה מורנו ורבנו עטרת ראשנו ראש הכולל הגאון הגדול רבי יהושע ברכץ שליט"א ומצלאין אנא לחיי דמלכא 'ימים על ימי מלך תוסיף', שיזכה להגדיל תורה ולהאדירה בהמשך העמדת תלמידים הרבה, ברוב נחת ושלווה, בריות גופא ונהורא מעליא, ויקויים ביה קרא כדכתיב "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו", ובצוותא עם הרבנית תליט"א יזכו לאורך ימים ושנות חיים ושלום.

יהי נא ה' אלוקינו עמנו, ויקויים בנו חזון ירמיהו (ל' י"ח) "כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם ונבנתה עיר על תילה וארמון על משפטו ישב", השתא בעגלא בזמן קריב.

ימים הנוראים תשע"ט, לפ"ק

מכון "עץ הדעת"

תוכן עניינים

אלול

מאמר א אחת שאלתי

מאמר  ב – כדלים וכרשים דפקנו דלתיך

מאמר  ג – עבודת ימי האלול

מאמר  ד – הכנה הראויה בימי האלול

מאמר  ה – אני לדודי ודודי לי

מאמר  ו – עורו ישנים משנתכם

מאמר  ז – יראת החטא וחומרתו

מאמר  ח – התעוררות בר קיימא היא שבירת הרצון

מאמר  ט – עת שערי רצון

מאמר  י – עיקר האדם להועיל לאחריני

מאמר  יא – התבוננות ביראת ה' – עריכת המחשבה

מאמר  יב – בביאור דברי רבינו יונה בדרכי התשובה

מאמר  יג – הכון לקראת אלוקיך ישראל

מאמר  יד – הרגשת אימת הדין בימי האלול

מאמר  טו – הכנה הראויה לעומקו של דין

מאמר  טז – הכנה לראש השנה

מאמר  יז – יראת העונש ויראת הרוממות

מאמר  יח – שעת הנעילה של אלול

ראש השנה

מאמר יט – אורי זה ראש השנה

מאמר  כ – שעת הדין

מאמר  כא – כי הוא נורא ואיום

מאמר  כב – ובחרת בחיים

מאמר  כג – בכדי שתמליכוני עליכם

מאמר  כד – התעוררות לחרדת הדין

 

עשרת ימי תשובה

מאמר כה – הכנה למצות התשובה – 'התבוננות'

מאמר  כו – תשובה – חקירת הדרכים שנראים לנו כאמת

מאמר  כז – בגדר תשובה מאהבה

מאמר  כח – שלימות התשובה – להסיר רושם החטא

מאמר  כט – בכל עת יהיו בגדיך לבנים

מאמר  ל – דרשו ה' בהמצאו

מאמר  לא – אתה פתחת בתשובה – אתה מעצמך

 

יום כיפור

מאמר לב – מהותו של יום כיפור

מאמר  לג – מהלך התשובה הוא לפנים משורת הדין

מאמר  לד – שעת הנעילה – לקבע את ה'קבלות'

מאמר  לה – נעילה – הרגעים האחרונים ל"קראוהו בהיותו קרוב"

מאמר  לו – לקחי הימים הנוראים – "ומי יקום במקום קודשו"

 

מידע נוסף

משקל0.9 kg
מידות24.5 × 17.5 × 3 cm