איך כותבים הקדמה / מבוא / פתיחה לספר?

זה יכול להיות מתכוני שף מקוריים, הדרכה פרטנית מותאמת לזמן, שפה ו/או גישה ייחודית, הומור מסוגנן ומושחז וכמובן הברקה אמיתית של פתרון לבעיה קיימת. אבל משהו בספר חייב להיות שונה ומיוחד.

ודעו לכם, שככל שהספר יעסוק בצורך מהותי יותר, והמענה שהוא יציג יהיה מבריק, פשוט ומשכנע יותר – כך גדלים הסיכויים של הספר להצליח, להימכר בחנויות הספרים, ואף להפוך לספר רווחי.

מחבר ספר: מי אתה? למה אתה?

בהקדמה של הספר מקובל לספר מעט על המחבר.

ראשית כל כדי ליצור קשר אנושי ורגשי עם המחבר. אנחנו אוהבים לצרוך מידע מאנשים, לא ממכונות.

שנית, הקורא רוצה להשתכנע שהמחבר הוא האדם המתאים לעסוק, ואולי גם לענות, לצורך שבו הספר נוגע. ולכן חשוב לו לקרוא: על הרזומה של המחבר, על הניסיון בתחום, על הסיבה לעיסוק בתחום וכו'.

עכשיו, שימו לב לטעות שהרבה מחברים נופלים בה: אל תאריכו יותר מדי בקורות חייכם, בחלקים שאינם רלוונטיים לנושא הספר.

הסיבה שהמחבר מספר על עצמו היא רק כדי לשכנע שהוא ראוי לעסוק בנושא, ולא כדי לשתף בקורות חייו, שזה משהו רגשי חשוב אולי, אך אין מקומו בהקדמה – גם לא בספר אוטוביוגרפי.

אתם סבורים שההיסטוריה שלכם מרתקת כערך בפני עצמו? זה דבר נפלא, וסיבה מעולה לכתוב ספר אוטו-ביוגרפי, אך לא להכניס את ההיסטוריה הזו בתחילת ספר תאורטי. 

בהנחה שאתם מחברים את הספר בשביל הקורא ולא בשבילכם, הרי שגם הקדמתו צריכה להיות עבורו, ולא עבורכם.

ההקדמה כהדרכה לקריאה בספר

יש כמה מבנים של ספרים, ויתכן שעליכם לציין זאת בפני הקורא ולהדריך אותו כיצד לקרוא בספר [את הכינויים אנחנו המצאנו, זרמו]:

• מבנה מסלולי – פרק שבו סדר הפרקים הוא כרונולוגי ורצוי 'לטייל' לפי הסדר, אך אין זה חובה וניתן להבין וליהנות מכל פרק / חלק בנפרד.
• מבנה השרשרת – ספר שמתחיל דווקא בפרק א', וכל פרק נובע מתוך הפרק הקודם ומהווה המשך שלו. בהקדמה לספר כזה כדאי לציין שלא מומלץ לדלג על שלבים.
• מבנה העץ – ספר שמתחיל דווקא בפרק א' או ב' שבהם מופיע הבסיס לנושא, אך משם הוא מתפצל למספר ענפים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, ולכן ניתן אחריהם לדלג לפרקים ולנושאים אחרים בספר. במקרה כזה ממש חובה לציין זאת.
• מבנה בופה – ספר שכל קטע / פרק ממנו עומד בפני עצמו, ואין לו השפעה ישירה על ההבנה וקליטת המידע בפרקים אחרים. במקרה כזה אין חשיבות יתירה לציון סדר הפרקים.
• מבנה אייפל – ספר שמעמיד כמה יסודות, שמהם צומחת מסקנה סופית המתבססת על כל היסודות. לפיכך אין חשיבות לסדר לימוד היסודות הראשוניים (כלומר, אפשר לדלג בין הפרקים בתחילת הספר) אך למסקנה הסופית (שני הפרקים האחרונים, נניח) יש להגיע אחרי למידת כל היסודות הראשוניים.

אם יש בכך צורך – הגדירו לעצמכם לאיזה מבנה הספר שלכם משתייך, והדריכו את הקורא בהתאם, בכתיבת מבוא או בהקדמת הספר.