הוצאה לאור | עימוד ספר | עיצוב ספרים | הדפסת ספר | טל: 039-111-444
הקדמה חשובה: שלום לכם! מה שלומכם? 🙂
במאמר הזה ניגע בכל השאלות החשובות שנוגעות להקדמה של הספר ולכתיבת מבוא מוצלח. בין אם זה הספר הראשון שלכם ובין אם זה הרביעי – תמיד כדאי לקרוא, להחכים ולהפיק לקחים.
הקדמה הינה חלק חשוב מאוד בכתיבת הספר.
היא בדרך כלל הקטע הכי קצר, אך לא פעם – גם הכי מושקע בספר.
ההקדמה היא ה'פרצוף' של הספר (במיוחד אם אין טקסט בגב הכריכה). במקרים רבים מי שמתמחה בספרות, יכול לשפוט איכות של ספר רק על פי הפתיחה / מבוא שלו.
הקדמה טובה היא כזו שמכינה את הקורא ומגלה לו מה עומד לפניו, ועם זאת – מעוררת בו תשוקה להתחיל לקרוא ועכשיו.
הערת פתיחה: הטור כמעט ולא רלוונטי לספרי סיפורת, ששם יש מקום בעיר לפרולוג.
בשביל מה צריך הקדמה / מבוא לספר?
תודו שלא מעט ספרים קראתם בלי ההקדמה שלהם, מקסימום שורה שתיים. אז למה בכלל המציאו את המושג הקדמה? מה המטרה בכתיבת הקטע הזה?
ובכן, מתברר שיש לה כמה מטרות חשובות;
כמובן שלא כולן רלוונטיות בכל ספר, והן משתנות על פי גישת הכותב, וכמובן לפי ז'אנר הספר.
נעבור בקצרה על כל אחת מן המטרות הללו, ובסוף המאמר הזה – נוכל להתחיל לכתוב הקדמה.
יש ספרים שעוסקים בנושאים שמוכרים היטב לכולם, אך חלק גדול מהספרים נוגעים בנושאים שלא כולם מכירים. כלומר, אולי מכירים בשם – אבל לא לעומק.
למשל, כולנו יודעים מה זה "כלכלה", אבל כשננסה להעמיק בכך נראה שרובנו לא ממש יודעים לענות על שאלות יסוד, מה נכלל בתורת הכלכלה? מהם תפקידי הכלכלן? ונפגוש מונחים רבים שנחשבים למונחי יסוד – אך יתכן שאיננו מכירים אותם כלל, כגון מודל כלכלי, גודל שולי, רבית, היצע וביקוש, משק ומסחר, קפיטליזם, סוציאליזם ועוד ועוד…
בשביל זה – צריך המחבר להעביר את האינפורמציה הראשונית, שתכניס את הקורא לעניינים.
על המחבר להסביר בבהירות ובקצרה את מושגי היסוד הרלוונטיים (אם זה מתארך, אפשר להקדיש לכך את פרק א', ואם יש מושגים רבים – לשקול הוספת לקסיקון מונחים בסוף), וכן לתאר את הרקע ההיסטורי שקדם לנושא ועוד. כמובן שיש להקפיד על הגהה, שכן מדובר ב"רושם הראשוני" שמותיר הספר על הקורא.
בקיצור: על המחבר/ת לדאוג לכך שהקורא יחוש "בעניינים", כבר בתחילת פרק א'.
בחלק גדול מן הספרים, רצוי לתאר מראש מה עומד להיות תוכן הספר.
בעבודות אקדמאיות ומחקריות זה ווטו וישנם כללי ניסוח מוגדרים מאוד כיצד לבצע זאת, אך גם בשאר הז'אנרים זה עשוי להועיל מאוד.
אנחנו בדור שכולו הפרעת קשב ארוכה, אז בואו לא נמתח את הקורא עם סודות, אלא נגלה לו מה עומד לפניו. זה נכון לספר כמו שזה נכון לכתיבת מאמר דעה או מסה אישית.
אתם חוששים שהוא יחוש שהוא מיצה וינטוש? אל דאגה, אם הספר שלכם טוב ויש בו חידוש באמת מרענן, ובהנחה שהנושא מעסיק את הקורא (שהרי אם לא – הוא ינטוש בכל מקרה), יש לכם ערובה לכך שהקורא ימשיך לקרוא באדיקות, דווקא אחרי שהוא ייחשף לתוכן העניינים.
שאלה חשובה ביותר שעל מחבר לשאול היא מה מטרת הספר, ועליה הרחבנו במאמר "הוצאת ספר – בשביל מה". אך בהנחה שלכם יש תשובה טובה, הרי שאתם צריכים לשכנע גם את הקורא בכך.
מה הצורך בספר הזה? איזו בעיה הוא בא לפתור?
ספר שעוסק בהתמודדות עם אתגרי צמיחה חצי מסיימת בעגבניית נבולה – יעניין כמות מצומצמת מאוד של אנשים.
ספר שעוסק בשאלה כיצד מתמודדים עם קשיי קשב וריכוז בקרב ילדים – עשוי לעניין אחוזים גדולים מאוד של אנשים.
הציגו, אפוא, את צורך. את החסר. את הבעיה שבה הספר שלכם עוסק ואותה הוא בא לפתור.
זאת – עוד לפני שאתם מתארים את הספר עצמו, כיצד הוא מסייע לפתרון. ראשית כל להאיר, או אפילו לעורר, את הצורך של הקורא באינפורמציה שאתם באים להגיש לו.
אוקי, אז שכנעתם שהצורך בספר קיים.
או כי הנושא בוער והצורך ברור לכולם (כמו: איך לשפר את מערך התחבורה במדינת ישראל), או משום שעשיתם זאת במיומנות ועוררתם את הצורך בלב הקורא.
כעת הגיע השלב שבו אתם משכנעים את הקורא: הספר הזה פותר את הבעיה שבה הוא עוסק! (ולגבי התחבורה – עזבו, אין סיכוי).
נכתבו עד היום מאות מיליוני ספרים.
מה הספר שלכם מחדש? מה הוא אומר שאחרים לא? הרי לא די בעיצוב כריכות מוצלח לשמור על סקרנות הקוראים! בשביל זה כדאי לכם להשקיע בכתיבת מבוא מוצלח שיעשה את העבודה.
זה יכול להיות מתכוני שף מקוריים, הדרכה פרטנית מותאמת לזמן, שפה ו/או גישה ייחודית, הומור מסוגנן ומושחז וכמובן הברקה אמיתית של פתרון לבעיה קיימת. אבל משהו בספר חייב להיות שונה ומיוחד.
ודעו לכם, שככל שהספר יעסוק בצורך מהותי יותר, והמענה שהוא יציג יהיה מבריק, פשוט ומשכנע יותר – כך גדלים הסיכויים של הספר להצליח, להימכר בחנויות הספרים, ואף להפוך לספר רווחי.
בהקדמה של הספר מקובל לספר מעט על המחבר.
ראשית כל כדי ליצור קשר אנושי ורגשי עם המחבר. אנחנו אוהבים לצרוך מידע מאנשים, לא ממכונות.
שנית, הקורא רוצה להשתכנע שהמחבר הוא האדם המתאים לעסוק, ואולי גם לענות, לצורך שבו הספר נוגע. ולכן חשוב לו לקרוא: על הרזומה של המחבר, על הניסיון בתחום, על הסיבה לעיסוק בתחום וכו'.
עכשיו, שימו לב לטעות שהרבה מחברים נופלים בה: אל תאריכו יותר מדי בקורות חייכם, בחלקים שאינם רלוונטיים לנושא הספר.
הסיבה שהמחבר מספר על עצמו היא רק כדי לשכנע שהוא ראוי לעסוק בנושא, ולא כדי לשתף בקורות חייו, שזה משהו רגשי חשוב אולי, אך אין מקומו בהקדמה – גם לא בספר אוטוביוגרפי.
אתם סבורים שההיסטוריה שלכם מרתקת כערך בפני עצמו? זה דבר נפלא, וסיבה מעולה לכתוב ספר אוטו-ביוגרפי, אך לא להכניס את ההיסטוריה הזו בתחילת ספר תאורטי.
בהנחה שאתם מחברים את הספר בשביל הקורא ולא בשבילכם, הרי שגם הקדמתו צריכה להיות עבורו, ולא עבורכם.
יש כמה מבנים של ספרים, ויתכן שעליכם לציין זאת בפני הקורא ולהדריך אותו כיצד לקרוא בספר [את הכינויים אנחנו המצאנו, זרמו]:
אם יש בכך צורך – הגדירו לעצמכם לאיזה מבנה הספר שלכם משתייך, והדריכו את הקורא בהתאם, בכתיבת מבוא או בהקדמת הספר.
מתי כותבים את ההקדמה?
אז רגע, מתי עושים את זה? באיזה שלב כותבים את מבוא הספר או ההקדמה?
אפשר אולי לחשוב שמתאים לכתוב אותה בתחילת העבודה, שהרי זהו מקומה הטבעי. אך האמת שרוב רובן של ההקדמות נכתבו, וראויות היו להיכתב, דווקא בסוף העבודה.
מובן כי במהלך הכתיבה יכולות לעלות נקודות שעליהן נחשוב "וואי, כדאי לכתוב את זה בהקדמה", ולכן כדאי לפתוח מסמך שבו נרשום לעצמנו את הנקודות הללו בקיצור, וכשניגש למלאכת כתיבת ההקדמה נוכל להיעזר בהן.
בסוף ההקדמה מקובל להודות.
למי? לאנשים שאתם חייבים להם הכרת הטוב באופן כללי, לאנשים שהיו מעורבים ביצירת תכני הספר וכתיבתו, לאנשי המקצוע שהיו מעורבים בהפקה וכמובן לבני המשפחה הקרובה.
היינו אומרים לכם לא להאריך מדי, אך במחשבה שנייה – למה לא, תפרגנו לכולם.
רק קבלו טיפ קטן מאיתנו על היותכם קוראים נאמנים; הוסיפו לפני התודות כותרת משנה קטנה, או עיטור קטן (שלוש כוכביות וכאלה) שיסמנו שמתחיל כאן נדבך נפרד.
* * *
טכנית, אין מחויבות לשם ההקדמה או המבוא.
תקראו לזה קדימון, תקראו לזה פתיחה, תקראו לזה יוכבד. זה לא משנה. מה שנראה לכם שיעשה טוב לספר ולקורא בו.
אך על פי ליקוט מידע מספרים רבים, כן ניתן לראות מטבעות לשון שחוזרים על עצמם, ולהלן מספר מטבעות לשון נפוצים והסבר קטן על כל אחד מהם.
לסיום – תשקיעו בכתיבת ההקדמה, כי יש כאלו שאולי כלל לא יקראו אותה, אבל יש כאלו שיקראו אותה בעיון ויסיקו ממנה מסקנות רבות.
בהצלחה!
מי בוחר גופנים לספר? איזה גופנים יתאימו לספר שלך? מי יוצר את הגופנים? ובכלל – מה זה גופנים? כל מה שרציתם לדעת על גופנים לספר במאמר אחד קצר ומנומק.
מה זה ספר דיגיטלי? מי מפיק אותו? מה היתרונות של ספרים אלקטרוניים? האם כדאי להוציא ספרים דיגיטליים או מודפסים? ומה מיוחד בקוראי אלקטרוני? תשובות לכל השאלות
עימוד תורני לספרי קודש – במה הוא שונה? איך עושים אותו? מדוע הוא מבוצע דווקא בתוכנת תג? מה יודע מעמד לספר קודש, ומדוע עיצוב ספרים תורניים שונה לגמרי?
קיצורי מקלדת – מה זה? איזה קיצורים במקלדת יש בוורד? אלו קיצורים תקפים בכל תוכנה? קבלו רשימת קיצורים קצרה שתקצר לכם את הדרך, אבל בקטע מוגזם!
גם אתם מקבלים מדי פעם הודעות ספאם ופרסום למייל שלכם? מה הבעיה? מכינים הודעה, מכניסים נמענים וברגע אחד – קלאק! פרסמתם חינם למאות אנשים! חשבתם על זה? יופי. כדאי שתחשבו שוב…
!
קבלו מדריך שיחסוך לכם הרבה כסף ועגמת-נפש!
אנו נשלח למייל שלך את המדריך בהקדם.
המשך גלישה מהנה :)
יישר כח על כל התוכן
וואו טור מדהים. הכותב שלכם אלוף!!
בכללי טוב. הקריינות רצופה בשגיאות שעלולות לתת משמעות שונה מזו שהתכוון הקורא.
תודה רינה!
אכן הקריינות מבוצעת על ידי תוכנת AI ואינה מושלמת. מקווים שהתוכנה תשתפר והתוצאה תהיה טובה יותר בקרוב 🙂