תיאור
הקדמת הספר
אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה, שהחייני וזיכני והגיעני עד הלום. במה אקדם לה' איכף לאלוקי מרום. ומה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי. אפתח בדברי תהילה לאלוקינו, אשר לא הסיר את חסדו הגדול מעימי מעודי עד היום הזה. וידעתי עם לבבי כי לא בזכותי הגיעני ה' יתברך עד הלום, אלא אך ורק ברוב רחמיו המרובים וחסדיו העצומים. ובפרט חסדי ה' אזכיר, אשר זיכני ברחמיו לשכון באהלה של תורה, ושם חלקי מיושבי בית המדרש לעסוק בדברי תורתינו הקדושה.
ישתבח הבורא ויתעלה היוצר, אשר בראנו לכבודו ובחר בנו מכל העמים, ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו. ונתבאר בשו"ע (סימן קלט ס"י) אשר נתן לנו תורת אמת, זו תורה שבכתב. וחיי עולם נטע בתוכנו, זו תורה שבע"פ, ע"כ. ומלבד זה נתן לכל אחד ואחד חלקו המגיע לו בפרדס התורה, כמ"ש רז"ל (ירושלמי פאה פ"ב ה"ד) אפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, כבר נאמר למשה בסיני, ע"כ.
ישמחו המחזיקים וירונו הלומדים בעסק השותפות שעשו ביניהם, כמפורש בקרא (דברים ל"ג פסוק י"ג) "ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך". תורתנו הקדושה, אשר עליה כתב שלמה המלך את המזמור "אשת חיל", מביאה את העוסק בה למעלות עצומות. "ושלל לא יחסר" גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, בהיותה אחת המצוות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. וכן "גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה" היא גומלת ללומדיה אך ורק טוב, עד שאפילו מלאך המות אינו שולט באדם הלומד בשעת לימודו. התורה אינה מגינה רק על הלומד אותה, אלא על כל העולם כולו, אדם היושב ולומד, מחזיק ומקיים את כל העולם. הקב"ה רצה שלכל עם ישראל תהיה זכות בתורה, משום כך קבע ששבט אחד ישב ללמוד, וכלל ישראל יקבלו חלק בתורתו על ידי שיתנו לו תרומות ומעשרות, זרוע לחיים וקיבה, פדיון הבן, פטר חמור ופטר בהמה טהורה. כך גם באברכים להקב"ה לא הייתה בעיה לתת את הכסף לאברך באופן ישיר, בלי שיצטרך ללקט אותו מאנשים, אבל הוא רצה שיהיה לנותנים זכות וחלק בתורת אותו אברך. על כן כל מי שהוא בעל דעת עושה כל שביכולתו להיות שותף בהחזקתם ולקחת חלק בתורתם המחזיקה את העולם.
ובמדרש חופת אליהו (שער ג) כתב, רבי שמעון בן מנסיא אומר, על שלשה דברים הקב"ה בוכה, על תלמיד חכם שאין לו פת בסלו וכו'. וכתב על זה הגאון רבי אליהו הכהן זצ"ל (מעיל צדקה סימן א תרפא) וז"ל: א"ה, כיון שהקב"ה השוה מוראת ת"ח למוראו, כאומרם ז"ל "את ה' אלקיך תירא" לרבות ת"ח, נמצא שת"ח שותפים להקב"ה, וכיון שכן כשם שאדם מחוייב להביא קרבנות וביכורים לפני הקב"ה להורות שהכל שלו ומשלו אנו נותנים לו, כך מחויב לזון ת"ח שהם שותפים, ואינו דרך צדקה, משום דמשלהם אנו נותנין להם. ומה גם שמסיבתם העולם קיים על עוסקן בתורה, כדכתיב "אם לא בריתי וכו'". שהרי הכל הוא שלו, שראוי שאל ירע לבבך בתתך לו, ישים בדעתו שהממון שבידו, של ת"ח הוא. וילמוד ותרנות מהתלמיד חכם עצמו שהרי ממונו בידך ואינו מקפיד ואינו קורא תגר עם שותפו שהוא הקב"ה שיקחנה ממך ויתננה לו, לכן החזק לתת לו אל תרף מהונך וממונך פן יחרה אף ה' שותפו ממך וכו'.
וכתב מרן הח"ח זצ"ל (אגרות ומאמרים אגרת סא), וז"ל: דרשן אחד שאל את הגר"א מוילנא ז"ל מה עליו לדרוש ברבים על הבימה לפני העם, ויען לו הגר"א שידבר רק אודות החזקת התורה, יען כי הוא דבר הנוגע לכל. אם נשמע בבתי כנסיות תפילות תכופות בכל יום על איזה חולה נבין מזה כי מצבו רציני מאוד, כן בראותינו תפילות תדירות בבקשת רחמים לרבנן ותלמידיהם, זה אות כי מסדרי התפלות ראו ברוח קדשם את המצב שבו יהיו שרויים וכו', וכאשר נבקש על פורקן מן שמיא וחיי אריכי ומזונא רויחי לרבנן ותלמידיהם, אומרים בשמים עד שאתם צועקים לשמים סייעו אותם בעצמכם.
והמשיך שם הח"ח בדרשתו בזה"ל: קשה היה לי מאוד לנסוע לאסיפה זו לעת זקנתי, לו היו נותנים לי מאה דינרי זהב, ולא רק זאת, אלא אף גם מאה מצוות להבדיל, לא הייתי נוסע כלל. אולם בשביל החזקת תורה אין להתעכב, התורה בסכנה, כולם מחוייבים להצילה וכו', עכ"ל.
הנה לא כל אחד יש לו הזכות להיות ממחזיקי התורה, וכנאמר אצל קורח, "ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם וגו', ואת כל הרכוש". ובספורנו כתב, שלא יזכו שיהנו צדיקים בעמלם. אמנם ישראל עם קדושים נותנים וחוזרים ונותנים יותר מכדי יכולתם, וידוע בתלמוד תורה לא נאמר שיעורים וכל המוסיף מוסיפים לו. וכתב מרן החפץ חיים אפילו אם איש עני הוא בעצמו שלא יכול להחזיקתם יצוייר בו החזקת תורה על ידו שיזרז תמיד לאחרים בעינן הזה, ואמר חז"ל על המעשה את חבירו לדבר מצוה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאו וכו'.
מטרת ספר זה רק להוסיף ביאור בהבנת יסוד הסכם יששכר וזבולון, ויהיה חלקי בזה יחד עם מחזיקי התורה ולומדיה. ומי יתן, ויהיו הדברים לתועלת ונתחזק כולנו עד שנזכה לגאולה ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. וזאת למודעי כי הספר הזה לא נכתב על פסיקת הלכה, כי גם המחברו לכלל הוראה לא הגיע.
ואקבע בזה הודאה וברכה להרבנים ואברכי הכולל שעזרוני הרבה במלאכת הקודש, שיעלו מעלה מעלה בתורה וביראת ה' טהורה, לגאון ולתפארת, והיה שמם כשם הגדולים אשר בארץ, אמן.
ובבואי עם הספר, אשא ברכה ותהילה למעלת מו"ר עט"ר אדוני אבי הרודף צדקה וחסד, אוהב התורה ולומדיה מר יחזקאל בן יוסף הי"ו, שיזכה לרוות נחת מכל יוצאי חלציו ברוב אושר, עושר, וכל טוב, אמן.
וכן הנני מביע בזה תודתי וברכתי לאישתי היקרה אשת חיל עטרת בעלה רחל תחי', במסירותה והשגחתה עלי, ובחינוך הילדים אשר חנן ה' אותנו, רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. ויהי רצון שנזכה יחד לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה לשמה אהובים למעלה ונחמדים למטה, אכי"ר.
וכן מעומק לבי אכיר תודה וברכה לכל הרבנים בחוץ לארץ, המסייעים לנו להגדיל תורה ולהאדירה, ותחינתנו שטוחה לפני ריבון העולמים לקיים בנו חכמי ישראל ולהאריך ימיהם על ממלכתם הם ובניהם בקרב ישראל ויתייצבו בראש מקבלי פניו של משיח צדקנו בב"א.
גם ברכתי שלוחה לכל התורמים והמסייעים לי בהחזקת הכולל, תהא משכורתם שלימה מאת ה' אלוקי ישראל, וירוו נחת ושלוה ברוחניות ובגשמיות מכל יוצאי חלציהם בבריאות ובעושר ואושר וכבוד וכל טוב סלה, אורך ימים ושנות חיים גם עד זיקנה ועד שיבה, אכי"ר.
וכן ברכותי לאחי ונשותיהם, ואחיותי ובעליהן, שהקב"ה ימלא משאלות לבם לטובה ולברכה ויאריכו ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים ברוב נחת ושלוה, ובמיוחד לאחי היקר יוסף הי"ו שה' ישלח רפואה שלמה בכל אבריו ויזכה לראות נחת ושמחות מכל יוצאי חלציו, עד ביאת משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו, אמן. וכן לכל ידידי ומכרי שתמכו והחזיקו בידי, יה"ר שבזכות החזקתם בעץ חיים זה יקוים בהם סיפא דקרא "ותומכיה מאושר".
טרם אכלה לדבר אודה למורי ורבי הרב בנימין גוהרי שליט"א שימלא ה' ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ויקוים בו הכתוב "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר".
הקונטרס הזה, מוקדש לעילוי נשמת אימי המנוחה אשת חיל שרה זמן בת סלטנת עליה השלום, אשר ברוב מסירותה והשגחתה הגעתי עד הלום, יהי רצון שתהיה נפשה צרורה בצרור החיים ותעמוד לגורלה לקץ הימין. נפשה בטוב תלין וזרעה יירש ארץ.
וכצאתי את הקודש, אשא תפילה לרבון העולמים: יהי רצון מלפניך ה' או"א שתרחם עלינו ותהפוך את לבבנו לאהבה וליראה שמך, ולשקוד בתורתך הקדושה, ותסיר מלפנינו כל הסיבות המונעות אותנו משקידת תורתך הקדושה, ותכין את כל הסיבות המביאות לתורתך הקדושה, ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם. ויהי רצון מלפניך ה' או"א שתאיר עיני במאור תורתך ותצילני מכל מכשול וטעות, כי אתה שומע תפלה ברחמים. ברוך שומע תפלה, אמן.
ניסן כהן קדוש
תוכן הענינים
סידרנו הדברים וחילקנו הספר לשני שערים, שער הראשון מאמרי דעת ומוסר, ופנינים יקרים, רעיונות ומעשי חז"ל. ושער השני הוא סיכום שיטת פוסקים מראשונים עד אחרונים בעניין הסכם יששכר וזבולון.
שער הראשון
דרשות ואגדות
פרק א'. חשיבות החזקת תורה:
דברי חז"ל בענין חשיבות המצווה, דברי הזוהר, ירושלמי, פלא יועץ, חפץ חיים, וכו'. מעשה רבי סעדיה גאון, מרן הסטייפלר וחפץ חיים ועוד.
פרק ב'. יששכר וזבולון:
הסבר שותפות יששכר וזבולון, דברי רבנו ירוחם, מדרש רבה ורש"י. הסבר אור החיים וחפץ חיים בפירוש ברכת משה רבינו לזבולון. מעשה רבי חיים מואלוז'ן, הרב זלמן רוטברג וכו'.
פרק ג'. פסק הלכה:
לעתיד לבוא זבולון יזכה לדעת את התורה כיששכר. דברי חפץ חיים, בן איש חי והרב שך. סיפור הרב שלמה לוינשטיין וכו'.
פרק ד'. זבולון לפני יששכר:
השתתפות יששכר וזבולון שייך רק מכאן ולהבא ולא מה שכבר למד. הסבר אגרות משה, ומעשה רבי יצחק אלחנן.
פרק ה'. מי נותן ומי מקבל:
יותר ממה שהתומך עושה עם הלמדן, הלמדן עושה עם התומך. דברי החפץ חיים והרב נתן אדלר. מעשה הרב גלינסקי והרב זלמן סורוצקין.
פרק ו'. זבולון חייב ללמוד:
חיוב לימוד תורה לזבולון. דברי הזוהר, חפץ חיים, הרב יעקב אבוחצירה והרב סגל. מעשה רבי חיים קניבסקי, הרב קוטלר, והסטייפלר.
פרק ז'. פרישה מתענוגי העולם:
עדיו של יששכר להיות קודש ופרוש לעבודת ה'. שאלת הרב אשלג מהחזון איש. הסבר הרב שמחה כהן על ארון הברית. מעשה הרב גלינסקי ומשל החפץ חיים.
פרק ח'. תפקיד זבולון:
מאחר וזבולון היה סוחר ולא היה לו פנאי מספיק להקדיש הרבה שעות ללימוד תורה, לכן מחובתו היה לתמוך ביששכר, על מנת לזכות לחלק בלימוד התורה. מעשה בית הלוי, משלו של חפץ חיים ובן איש חי.
פרק ט'. מעשר:
מעשר כספים נתקן בשביל להחזיק תורה, דברי הרב שך, מעשה הרב שטיינמן.
פרק י'. זכות לתת:
לא כל אחד זוכה במצוות החזקת תורה אלא בעלי זכויות. דברי חפץ חיים לעשירי ארצות הברית, שאלת הרב גריינמן מחזון איש ומעשה הרב וסרמן.
פרק י"א. לשמה:
המחזיק תורה צריך לתת ממונו לשמה. תשובת החפץ חיים לעשיר מה הבדל בין לשמה ולא לשמה. דברי אבן עזרא, ומתוק האור.
פרק י"ב. לתת בשמחה:
שכל ברכתו של זבולון בעסקיו תלויה ברמת השמחה שיש לו בנתינתו.
פרק י"ג. לתת בזריזות:
מעלת זבולון היא שאין ממתין עד שיבוא אליו יששכר לבקש, אלא אדרבה נותן לו בזריזות ובעין טובה. הסבר אור החיים בחטא של נשיאים, מעשה רבי חנינא בן דוסא.
פרק י"ד. ממון כשר:
יש ערך לתרומה רק אם נעשית עם ממון כשר. מעשה שחפץ חיים בכה על תורם שלא שמר שבת.
פרק ט"ו. ברכת זבולון:
הרבה סגולות נאמרו לתומך תורה, שלום, בנים קדושים, אריכות ימים, עשירות וכו'.
פרק ט"ז. שבת אחים גם יחד:
פירוש המלבי"ם על פסוק שבת אחים גם יחד. ושבח השותפות וכו'.
שער השני
סיכום שיטת הפוסקים
הלכה א'. מצות החזקת התורה:
מקור וטעם המצוה ונפקא מינה בין הטעמים, האם אברכים, נשים ועניים גם חייבים.
הלכה ב'. שותפות יששכר וזבולון:
מקורו במדרש רבה, זוהר, משנה, גמרא, ראשונים, שולחן ערוך, פוסקי דורנו.
הלכה ג'. הבדלים בין זבולון ובין תומך:
חמישה הבדלים שהביאו האבקת רוכל, משפטי תורה, משיב דבר, תורת חיים ונהרות איתן.
הלכה ד'. אופן חלוקת הלימוד בין שני השותפים יששכר וזבולון:
רבנו ירוחם, רבי האי גאון, אור החיים, חיד"א, פוסקי זמננו אגרות משה ויביע אומר.
הלכה ה'. איסור מכירת שכר לימוד:
אם מכר אחרי הלימוד, הפסיד שכרו, טעמי איסור המכירה. ואם מכר מה הפסיד ומה דין הקונה.
הלכה ו'. תנאים:
שותפות זו צריכה להיות מפורשת ואם זבולון נתן כסף סתם, מחלוקת האבקת רוכל ורמ"א. מנחת יצחק והאחרונים כתבו דלכתחילה טוב לכתוב שטר.
הלכה ז'. תשלום זבולון תמורת השתתפות:
דעת האגרות משה, אבקת רוכל, הרב חיד"א, ופסקי האחרונים.
הלכה ח'. משך זמן ההסכם:
קביעות זמן מסוים למשך השותפות, האגרות משה וטעמו, משפטי תורה, פסקים ותשובות.
הלכה ט'. להשתתף כמה אנשים כאחד להחזיק את יששכר:
דעת האגרות משה והחפץ חיים.
הלכה י'. סדר עדיפות לבחירת יששכר:
מחלקת בין האגרות משה, יוסף אומץ ושמח זבולון, ופסק הגר"ח קניבסקי.
הלכה י"א. אם זבולון חייב לקבוע עתים לתורה:
היעב"ץ והחפץ חיים כתבו שני סיבות בטעם חיוב קביעת עתים למחזיק התורה.
הלכה י"ב. לתת מעשר כספו תמורת השותפות:
בשו"ת חלקת יעקב התיר, משום שמותר להנאות טובת הנאה ממעשר כספים, והרב שלמה זלמן אויערבאך פשוט שאין יכול אלא רק לתת לת"ח עני.
הלכה י"ג. חומש:
חז"ל התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, חידוש השיטה מקובצת, החפץ חיים וקול תורה.
הלכה י"ד. מועדים:
יש חיוב מיוחד בימי המועדים לתת לתלמידי חכמים כל צרכם.
הלכה ט"ו. שומרי שבת:
הסכם עם מחלל שבת, האגרות משה ומנחת יצחק הביא טעם לאיסור ולהיתר וחילוק בין מזיד ובין בשוגג.
הלכה ט"ז. לתת לשמה:
הרב משה פיינשטיין כתב שהמחזיק תורה, צריך ליתן ממונו לשמה, ודעת הרב יצחק אלחנן.
הלכה י"ז. תנאי יששכר:
תנאי השותפות הוא שיששכר מתחייב להתמיד ולשקוד בעסק התורה כפי כחו כדי שלא יגרע חלק זבולון שהרי על דעת כן השתתף עמו. מה הדין אם לא למד לשמה או לא למד בכלל.
הלכה י"ח. לכבד את זבולון:
הפלא יועץ כתב, התלמידי חכמים צריכים להיזהר בכבוד אחיהם העשירים המהנים אותם ומחזיקים בידם.
הלכה י"ט. תמיכה ליששכר אחד או לתמוך למספר גדול יותר:
ביאור הפלא יועץ ומנחת יצחק בעדיפות להחזיק ביד תלמיד חכם אחד וליתן לו מחסורו או להחזיק כמה תלמידי חכמים בדבר מועט.
הלכה כ'. להתפלל על זבולון:
כתב בספר חסידים שהנהנה מן החיים צריך להתפלל עליהם.
הלכה כ"א. שמחה:
הפלאה כתב שכל ברכתו של זבולון בעסקיו תלויה ברמת השמחה שיש לו בנתינתו.
הלכה כ"ב. לבטל הסכם:
שלשה טעמים לקיים התחייבות בין הצדדים, קיום תנאים, נדר מצוה, מחוסרי אמונה. דעת עטרת פז בענין לבטל הסכם משום להרויח שכר בדחק.
הלכה כ"ג. נדר מצוה:
בשטר הסכם של החזו"א כתוב לשנה ואח"כ מאריכים זמן, נראה דהטעם שלא להלכד בעון נדרים.
הלכה כ"ד. לפרנס על חשבון לימוד שלו:
יהודי שרואה שחברו מוכשר ממנו פי כמה בלימודו, אם כדאי לו לצאת לעבוד ולפרנס בכספו את חברו, דברי דרכי נועם ושולחן ערוך הרב.
הלכה כ"ה. מצות תלמוד תורה על ידי אחרים:
מרן ב"י כתב מי שאי אפשר לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים. ביאור החפץ חיים והגר"ז במה שכתב מרן "שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות".
הלכה כ"ו. מתי מותר יששכר להשתתף עם זבולון:
האבקת רוכל כתב, מותר ללומד תורה לחלוק את שכר לימודו עם התומך בו אם אין לו כדי פרנסתו. אם יששכר עשיר, האם מותר לו לעשות הסכם, האבקת רוכל, אגרות משה והחזון איש.
הלכה כ"ז. הסכם לכתחילה או בדיעבד:
דעת האחרונים בהסכם בזמננו האור החיים, יביע אומר, מנחת יצחק, ודעת הרמב"ם בענין הסכם.
הלכה כ"ח. שותפות בשאר מצוות:
יש לעיין בכל גדר שותפות זו אם היא נוהגת רק בלימוד תורה או שמא אף במצוות אחרות.
הלכה כ"ט. לימוד מתוך הדחק:
החתם סופר כתב אע"פ שהמחזיקים יחלקו עם הת"ח בתורתו, מ"מ שכר לימוד בדוחק לא יחולק ביניהם.