הוצאה לאור     |     עימוד ספר     |     עיצוב ספרים     |     הדפסת ספר     |     טל: 039-111-444

דוברי עברית? אלו הדברים שלא ידעתם

מתי המציאו את השפה העברית? במה היא שונה מכל שפה אחרת? הבה והכינו לכם מַלְמָלִית ומַרְקוֹעַ, וקבלו מאמר נטול גִינְזוּרִים...
דברים שלא ידעתם על השפה העברית
דברים שלא ידעתם על השפה העברית

בואו נדבר בעברית. כלומר – על עברית. כן, השפה הזו, שכולם מסתבכים איתה חוץ מאלו שלא מבינים בכלל מה מסובך בה (יש מצב שזה נכון גם על מנדרינית?).

במאמר הבא, ריכזנו לכם ידיעות על השפה העברית, שגם אם אתם עבריים מבטן ומלידה – סיכוי גדול שאת רובן לא ידעתם!

מתחילים. 

מקורות השפה העברית

הבה ונתחיל עם מקורות השפה העברית, וההיסטוריה המרתקת שלה. 

מתי הומצאה השפה העברית? 

  • אז בגדול, השפה העברית לא הומצאה אלא חודשה. הבסיס שלה היא שפת 'לשון הקודש', שבה נכתבה התורה, וככל הנראה הייתה קיימת מאז בריאת העולם.
  • על פי חז"ל, אדם הראשון אגב, דיבר בארמית שנקראת גם היא לשון הקודש. לא ברור האם רק בארמית או גם בלשון הקודש). 
  • לשון הקודש שימשה את העם היהודי לאורך כל שנותיו ללימוד ולתפילה, ורוב העם – ובודאי תלמידי החכמים, הכירו תמיד את השפה, כפי שניתן לראות בעשרות אלפי ספריהם לאורך ההיסטוריה.
  • השפה העברית במתכונתה הנוכחית חודשה על ידי אליעזר בן יהודה, יהודי שאינו שתו"מ, אשר שאף להתאים את שפת לשון הקודש לשימושים מודרניים. 
  • במסגרת זו נעשו שינויים ואף שיבושים מסוימים של שפת המקור. למשל, "אדמדם" שבמקור מתאר אדום חזק וכהה, הפך לאדום בהיר, וכך גם ירקרק. (אמנם, קוראים העירונו שפירוש המילה 'אדמדם' כאדום כהה הוא על פי דעת רש"י, ואילו האיבן עזרא, אשר נחשב למדקדק, סבר שהכוונה לאדום בהיר, ואם כן – אין זו טעות). עם זאת, שיבושים, טעויות ושינויים רבים, הובאו בקונטרס ששמו "טוהר הלשון". 
  • בן יהודה שלט בלשון הקודש בצורה מרשימה, אך יתכן שהיו לו גם כמה טעויות מביכות. קונפיטורת פירות (אהה סליחה! מרקחת! אנחנו מבקשים, נו..), הוא כינה בשם "ריבה", ויש הטוענים כי הוא התבסס על דברי חז"ל "מאי ריבה – ריבה מיני מתיקה". כוונתם היא שהפסוק התכוון לרבות, קרי: להוסיף, גם מיני מתיקה. ובן יהודה הבין כי "ריבה" היא ממיני המתיקה, וכי היא שם עצם ולא פועל. אלא, שדברי חז"ל אלו, כנראה שאינם קיימים בשום מקום :\ אז מעניין. תודה לקוראים הנאמנים שהאירו את עינינו!
  • היות ובן יהודה לא נמנה על חברת שומרי התורה והמצוות, רבנים רבים התנגדו לפועליו. אחד מגדולי המתנגדים היה הגה"צ רבי יואל מסאטמר זצוק"ל, אשר אסר על שימוש בשפה העברית. 
  • למרות זאת, בחלוף השנים הציבור החרדי ברובו עבר להשתמש בשפה העברית, וכיום נצמד לכלליה המעודכנים.

ייחודיות השפה

לשפה העברית ישנם מספר מאפיינים ייחודיים, הבולטים בשונותם על פני רוב השפות, ודאי השפות הרווחות בעולם המערבי.

במה מיוחדת השפה העברית?

  • קוראים את העברית מימין לשמאל, בדומה לשפות אסייתיות ושמיות נוספות.
  • בניגוד לאנגלית, בעברית יש מערכת של נקודות תנועות הנקראות "ניקוד", אשר מתווספות לעיצורים לציון צלילי תנועות.
  • בעברית ישנה הטיה שונה לזכר ולנקבה, המקשה מאוד על לומדי השפה שאינם רגילים לחלוקה זו. (אתה חושבת אני טיפש, לא מבינה?)

עברית - מבוך של שפה

  • בעברית הפועל מוצב בדרך כלל בתחילת המשפט ולא באמצעו או בסופו (וזה למה התייר שפגשתם אמר לכם "טוב בוקר"). 
  • למילים רבות בעברית ישנן שתי משמעויות או יותר, כשאין כל קשר ביניהן והן נכתבות בצורה זהה. לשורש ע.ר.ב. למשל יש לא פחות מ-7 משמעויות!
  • לעברית יש מערכת מוזיקלית משלה, הנקראת 'טעמים' ומשמשת לקריאה בתורה ועוד. 
  • לעברית ישנו תרגום מספרי התואם לאותיות, הנקרא 'גימטריה' ומאפשר משחקים ומשמעותיות רבות מאוד. אם תפציצו בתגובות עם גימטריה מוצלחת לביטוי 'טקסט רץ' – נציין את השם שלכם כאן במאמר 🙂
  • למרות מספר המשתמשים הקטן שלה באופן יחסי, היא שפה מושקעת מאוד מבחינה קליגרפית, ויש בה פונטים רבים מאוד. כדאי להציץ במאמר על גופנים

השפעת העברית על כלל השפות

  • העברית המודרנית הושפעה משפות שונות, ויש בה מילים תקניות שמקורן באנגלית, רוסית וערבית. 
  • מאידך – העברית השפיעה על שפות רבות אחרות, כולל ערבית, יידיש, לדינו, ואפילו כמה שפות אירופאיות כמו אנגלית וגרמנית.
  • דוגמאות למילים בעברית שהתפשטו בעולם כולו: הללויה, מזל טוב, אמן ועוד. 

מי אחראי על השפה העברית כיום?

  • האקדמיה ללשון העברית היא הגוף הרשמי האחראי מטעם המדינה להתאמת השפה העברית לשימושים המודרניים והמתחדשים.
  • האקדמיה ללשון העברית המציאה עד כה אלפי מילים עבריות, כתחליף למילים לועזיות ששמשו לכינוין. 
  • מסיבה שאינה מובנת, מילה אחת טרם זכתה לתחליף עברי: אקדמיה…

לקינוח: טבלת מילים עבריות שחשוב שתכירו!
אוֹבְּסֶסְיָה טֵרָדוֹן, דִּבּוּק
אוֹקְסִימוֹרוֹן נִיב נִגּוּדִים
אַרְטִישׁוֹק קִנְרָס, חֻרְשָׁף
בָּאוּלִינְג כַּדֹּרֶת
בִּיסְקְוִיט מַרְקוֹעַ
דִּיקְט לָבִיד
טוּשׁ, לוֹרְד מַצְבֵּעַ
טִישׁוּ מַלְמָלִית
מִינוּס (בבנק) חִסְרָה
סִילִיקוֹן צֹרָן
צֵ'אט שִׂיחוּחַ
צָ'קָלָקָה צְפִירוֹר
צֶנְזוּרָה גַּנְזָרוּת, גִּנְזוּר
שָׁאטֶל הֶסֵּעִית
שְׁנוֹרְקֶל צַנְרָן
 

תגובת האקדמיה ללשון

אז שאלנו במאמר למה בעצם החבר'ה שם באקדמיה לא בחרו שם עברי לעצמם, ומתברר שהמאמר שלנו היכה הדים והגיע עד… ובכן, חברי האקדמיה עצמם!

ובזכות האיש המסור והנאמן  דניאל שטרית – קיבלנו גם תשובה מפורטת, המוצגת כאן לפניכם ולשיפוטכם:

בנוגע למה ששאלתם מדוע שם האקדמיה ללשון לא שונה בעברית – לא שונה.

 
"שלום רב,
הינה תשובת עמיתתי ד"ר תמר קציר:
שמו של המוסד שלנו היה שנוי במחלוקת בין אנשי ועד הלשון שיזמו את הקמת האקדמיה שרצו מאוד שזה יהיה שמה (שאיפתו הגדולה של ועד הלשון העברית הייתה להפוך לאקדמיה ללשון כמו שיש לרבות מן השפות המתוקנות בעולם, למשל איטלקית וצרפתית, ובכך להביע את מעמדה של השפה העברית – לשון ככל הלשונות!), ובין ראש הממשלה הראשון שלנו דוד בן־גוריון שהתעקש מאוד שיהיה לה שם עברי. הפשרה הייתה ששם החוק שעל פיו כוננה האקדמיה הוא 'חוק המוסד העליון ללשון העברית' והסעיף הראשון בו הוא שחברי המוסד הם שיקבעו את שמו. כך נקבע השם 'האקדמיה ללשון העברית'.

גם היום יש כאן דעות שונות בעניין הזה, וייתכן שבעתיד תגבר הדעה למצוא שם עברי למקום.
על הדיונים הרבים שהיו בעניין שם המוסד סמוך להקמתו אפשר לקרוא פה:

רבים תוהים מדוע לאקדמיה ללשון העברית לא נקבע שם עברי.
ראשית יש לומר כי לא לכל מילה לועזית מחפשים חלופה עברית – וכך אין חלופות עבריות, ואף אין מחפשים חלופות כאלה, למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', וכידוע גם למילה 'אקדמיה' ולמילים רבות נוספות.
ואולם גם אם למילה הכללית 'אקדמיה' אין חלופה עברית, נשאלת השאלה אם הכרח הוא להשתמש בה בשם המוסד העליון ללשון העברית. מטבע הדברים לשאלה הזאת יש היבט היסטורי, והיא אכן העסיקה לא רק את אנשי ועד הלשון שפעלו להקמת האקדמיה אלא אף את מנהיגי המדינה בשנותיה הראשונות. למרות כל הטרדות שעמדו לפתחם של שרי הממשלה והעומד בראשה, הם מצאו זמן לעסוק בסוגיית שמו של המוסד העליון ללשון העברית והדגישו את חשיבותו של שם עברי.
מימי ייסוד ועד הלשון העברית בראשית המאה העשרים פיעמה בחברי הוועד תחושת שליחות עזה והכרה פנימית בחשיבות ובגורליות של משימת תחיית העברית, אך לצד זה הם חשו שהם נתפסים כמין בית חרושת למילים ושהציבור הרחב וההנהגה אינם מכירים בחשיבות עבודתם. על רקע זה הם שאפו להיות כמו כל האקדמיות ללשון בעולם – ארגון המושתת על מחקר הלשון ומכוון את השפה על יסוד המחקר, ובמילים אחרות 'אקדמיה ללשון'.
סמוך להקמת המדינה החליט ועד הלשון לפעול להקמת אקדמיה ללשון שתחליף אותו. ההנחה הייתה שוועד הלשון כגוף התנדבותי מיצה את עצמו, והתקווה הייתה שהגוף החדש יזכה בהכרה רשמית של מוסדות המדינה העתידית ותוענק לו סמכות חקיקה בענייני לשון, וחשוב לא פחות: שמחקר העברית לתקופותיה יתפוס בו מקום מרכזי.
בטבת תש"ט (ינואר 1949) התכנסה אספה פומבית לכבוד ההכרזה על הקמת האקדמיה ללשון העברית בהשתתפות ראש הממשלה דוד בן־גוריון. אולם באספה התגלעה מחלוקת בין שרי הממשלה ובין אנשי ועד הלשון בשאלת שמו של המוסד החדש. חברי ועד הלשון עמדו על כך שהמוסד החדש יהיה 'אקדמיה', ואילו ראש הממשלה דוד בן־גוריון, שר החוץ משה שרת וחבר הכנסת (לימים נשיא המדינה) יצחק בן־צבי התנגדו נחרצות לשם הלועזי.
בהמשך ההתכתבויות וניסיונות הפשרה בין ראשי המדינה ובין פרופ' נפתלי הרץ טור־סיני, נשיא ועד הלשון העברית, ולאחר שהועלו הצעות שונות ומשונות דוגמת "מחכמה", "תחכמון", "משכלה" או "אבידן" – קבע טור־סיני: "אין אפשרות להביע במילה עברית מחודשת את כל משמעותו של השם הבין־לאומי הזה, שהתייחד בשימושו למוסד תרבותי עליון במדינה בכל אומה ולשון בהיסטוריה".
במהלך הדיונים על הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת כעבור ארבע שנים – משה שרת, מהלוחמים הבולטים למען העברית שהיה אז שר החוץ וממלא מקום ראש הממשלה, הסתייג מהמונח "אקדמיה" אף הוא: "כשבאים להקים מוסד ללשון העברית, הוא צריך להיות זך כגביש", אמר שר החוץ. "זה לא יכול להיות תחת שם זר, בבחינת טומאה בהיכל הקדושה".
בה' באלול תשי"ג (אוגוסט 1953) אושר החוק. הפשרה בין הצדדים הוצגה בסעיפו הראשון: "מוקם בזה מוסד עליון למדע הלשון העברית: המוסד הוא אקדמיה ללשון, ושמו ייקבע על ידיו".
מאז הייתה זו בחירתם של נשיאי האקדמיה ללשון העברית וחבריה לדורותיהם לכבד את רצונם של מייסדיה. וכך הסביר פרופ' משה בר־אשר, נשיאה הרביעי של האקדמיה: "אין סיבה לשנות את השם הכה מושרש, כפי ששימרו לפנינו את המילה היוונית 'סנהדרין'".‍‍
עוד על השתלשלות העניינים ועל הדיונים בשאלת שמו של המוסד העליון ללשון העברית קראו כאן.

בפעמים האחרונות שעלה כאן הנושא הזה לדיון, גברו הקולות הקוראים שלא לשנות את המילה 'אקדמיה', אך אולי בעתיד תגבר הדעה הקוראת להחליף את שם המקום לשם עברי. 

כשלעצמי אשמח מאוד אם זה יקרה, אך זו דעתי האישית בלבד (אני עצמי מזכירה לעיתים קרובות את מכון ויצמן כדוגמה למוסד מכובד ששמו מבוסס על מילה עברית).

מה דעתכם, הם צודקים? תנו בתגובות!

אגב, ד"ר קציר המוערכת (באמת!) – מה לגבי התואר דוקטור?

טרם הגיע הזמן להשתמש בתואר עברי חלופי? 🙂

דברים לא ידועים על השפה העברית
4.2 5 הצבעות
דירוג המאמר
הירשם
הודע לי על
guest

15 תגובות
הכי ישן
הכי חדש הכי פופולרי
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
יהודי
יהודי
1 שנה לפני

כשמזכירים את בן יהודה ימ"ש בבקשה להוסיף בהצמדה שר"י כראוי למנוול מסריח שכזה.

יעקב מלמד
יעקב מלמד
להגיב ל  יהודי
1 שנה לפני

נכון מאוד
וגם ה"טעיות" המביכות שלו לא נבעו משום בורות כי אם במחשבה תחילה מה שיותר לשבש את שפת לשה"ק
מספיק רק לעיין קצת במקורות איך ה"יהודי" הזה חיבר את השפה ובאיזה מקומות (אשר מפני כבוד הקוראים לא נפרט…) וכן את המטרה שהוא בעצמו כתב שהמציא את השפה הזאת בכדי לנתק את הקשר בין הדור הצעיר לקודם לו וכו' וכו' בכדי לתת קצת את הפורפוציות הנכונות לשפה שלו

אליהו
אליהו
להגיב ל  יעקב מלמד
1 שנה לפני

נו? למה עוד לא הוסיפו "שר"י"???

מתעניין
מתעניין
להגיב ל  יעקב מלמד
1 שנה לפני

תוכל בבקשה להוסיף מקורות?

רחלי
רחלי
להגיב ל  יהודי
1 שנה לפני

אפשר כמובן לשמור על שפה נקייה גם תוך כדי התנגדות נחרצת לאיש ופעלו

פנחס
פנחס
1 שנה לפני

אגב לגבי "ריבה" הבנתי שמקורה בערבית

גרשון
גרשון
1 שנה לפני

הטענות האלו ששמעתי אותן כבר כילד, פשוט לא נכונות. על 'אדמדם' כבר כתבתם בעצמכם, וגם 'ריבה' לקוחה מהמילה הערבית 'מורבא' שקיבלה צורה עברית.

מישהי
מישהי
1 שנה לפני

מאמר מצוין, רק מציינת שלמרות המשמעויות המאוד שונות של מילים זהות, בהעמקה בשורשי המילים, מגלים שבדרך כלל יש איזשהו מכנה משותף, כמו פרור, פירוק, פריחה, פריסה, פרוד, וכו', שכולן במשמעות של התרחבות והתפרקות באופן חיובי או שלילי, (שורשים עם פ.ר. X)

מתעניין
מתעניין
להגיב ל  מישהי
1 שנה לפני

הדוגמאות הללו לקוחות המעברית המקראית או המשנאית. בשפות אלו זה ודאי נכון – מילים זהות (או דומות), יש להן מכנה משותף. הטענה של המאמר היא שבעברית מודרנית, דהיינו מילים שחידש אב"י וממשיכיו, זה לא המצב, אלא יש מילים דומות חסרות קשר.

אברהם
אברהם
1 שנה לפני

בלבלתם בין השפה הקדושה 'לשון הקודש' שיש לה מעלות רבות, כמו טעמי המקרא וכדומה, לשפה העברית שנתייסדה כדי לעקור שם שמים מליבם של בני ישראל רח"ל….

רחלי
רחלי
1 שנה לפני

חשוב להדגיש שכמו שאלו שלא מדברים עברית עושים זאת על פי דעת תורה (ר' יואל מסאטמר), כך גם אנחנו עושים על פי דעת תורה של החזו"א זצוק"ל, שהורה כך לאחר גלי העליות, כדי שיוכלו בני ע"מ ללמוד בתלמודי התורה שהיו אז (שעד אז דיברו בהם באידיש, מה שהגביל את קבלתם).
הוא סיפר בקשר לכך משל על גנרל מזדקן שעומד בשדות הקרב של פעם- במקום להילחם בחזית של היום…
בעבר, כך טען, היה צורך להילחם בשפה העברית כסמל הציונות החילונית.
כיום יש צורך להילחם למען הצלת הדור הצעיר של העולים.
התוצאה המרגשת היא, שכיום יש לנו תקשורת עם יהודים מכל העדות והזרמים הודות לשפה המשותפת….

זיידי
זיידי
להגיב ל  רחלי
1 שנה לפני

זה היה הוראת שעה וחידוש של החזו"א שלא כולם קיבלו אותו בשעתו. זה בוודאי לא תקף היום כאשר לא רק שלא מקבלים ספרדים אלא אף בעה"ב כשרים לא יכולים ליכנס במוסדות שלנו. צריך לזכור להרצל ימשו"ז ולהיטלר ימשו"ז היה אותו אגנדה השאלה היה רק איך לעשות איך זה "השמדת העם היהודי", כל מי שיודע היסטוריה ולומד תורה יודע שהצרות הכי גדולות תמיד הגיעו על ידי המשומדים מבינינו חייבים להכיר בעובדה הזאת ולקדש כנגדם מלחמת חורמה בוודאי שלא להשלים עם זה.

HJHTK
HJHTK
1 שנה לפני

אציין שרש"י עצמו תהלים סח מפרש בשם דונש ירקרק – לא הוא ירוק ולא הוא אדום ולכך קראו ירקרק. ע"ש

זרח
זרח
1 שנה לפני

אולי כדאי לכתוב מאמר לחילוקי השפה בין עברית ללשון קודש לאלו שרוצין לכתוב ספר בלשון הקודש נקי בלי עירוב עברית. אני עסוק בתרגום ספר מעברית ללשון הקודש. היה מאוד שמח לשמוע על כללים בעיקר בהרצאות הלשון וכדומה, לא רק במערכת המילונים. תודה רבה.

אהבתם? שתפו את החברים!

רוצים לדבר איתנו? (אנחנו נשמח מאוד!)

אולי יעניין אתכם גם:

באיך לא לפרסם ספר חינם פרסום ספרים באמצעות ספאם ברשימת מיילאיך לא לפרסם ספר חינם פרסום ספרים באמצעות ספאם ברשימת מייל

פרסום ספרים חינם דרך ספאם

גם אתם מקבלים מדי פעם הודעות ספאם ופרסום למייל שלכם? מה הבעיה? מכינים הודעה, מכניסים נמענים וברגע אחד – קלאק! פרסמתם חינם למאות אנשים! חשבתם על זה? יופי. כדאי שתחשבו שוב…

קרא עוד »
0
    0
    עגלת הקניות שלך
    עגלת הקניות שלך ריקהחזרה לחנות המוצרים

    !

    7 טעויות נפוצות
    בהוצאה לאור של ספר

    קבלו מדריך שיחסוך לכם הרבה כסף ועגמת-נפש!

    תודה!

    אנו נשלח למייל שלך את המדריך בהקדם.
    המשך גלישה מהנה :) 

    דילוג לתוכן