תיאור

ספר חק לאלול של הרב יוסף טיקוצקי, הנו ספר המאגד את כל עבודת האלול והלימודים הראויים לחודש זה בספרי המוסר והחסידות – בספר אחד.

לימודי אלול הם לומדים

"לכן חברים מקשיבים לקולי, שמעוני לחבר כל החברים גדולים וקטנים זקנים ונערים ללמוד שיעור משניות, על כל פנים מראש חודש אלול ואילך"…

יריעה מיוחדת על ה'לימודים המיוחדים' שקבעו גדולי הדורות לימי חודש אלול

 

ימי בין הזמנים מגיעים לסיומם, גנים ומדשאות משתתקים לאיטם ממצהלות ילדים והוריהם, לטובת בתי המדרש ותלמודי התורה שמחלונותיהם בוקע קול התורה. חודש אלול בפתח, תקיעות שופר מרעידות כבר את הלב, הלב היהודי שניצת ברגשי השתוקקות, לשוב בתשובה, להתקרב לבוראו, להתכונן כדבעי בואכה ימי הדין.

השאלה היא איך משמרים את שלהבת ההתעוררות הזו יום יום, איך מכניסים ומשלבים אותה בתוך שגרת היומיום שאינה פוסקת גם בחודש אלול.

מתברר שגדולי הדורות, ענקי הדורות הקודמים, מצאו עצה נפלאה לשאלה זו: לימוד יומי קבוע בחודש אלול של ספרים מסוימים שחזקה עליהם שיעוררו את לב האדם, יטהרוהו ויזככוהו, וכמו יזכירו ויאותתו לו מדי יום:

'ר' יהודי, אל תשכח, עומד אתה בחודש אלול, ראש השנה ויום כיפור לפניך!'.

לפנינו סקירה מקיפה על הלימודים והספרים שגדולי הדורות המליצו לכל יהודי להגות בהם בחודש אלול.

 

"לא ימושו מספר התהילים בחודש הזה"

ב'מטה אפרים' (סימן תקפ"א, ס"ז, והביאו ה'משנה ברורה' שם סק"ג) כתב וז"ל:

"נוהגין בכל יום של ימי החול, מראש חודש אלול והילך, אחר התפילה אומרים בציבור עשרה מזמורים תהילים, ומתכוונים לגמור כל תהילים שתי פעמים קודם ראש השנה, והוא עולה כמניין כפ"ר… ובימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים אומרים יותר מעשרה מזמורים בכל יום בכדי לגמור כל תהילים פעם שלישית קודם יום הכיפורים".

ב'ליקוטי מהרי"ח' הוסיף רמז לאמירת תהילים בחודש אלול מהפסוקים בשירת הים 'ויאמרו לאמור אשירה לה", ר"ת אלול, דבחודש אלול צריכים לומר תהילים שהן שירות ותשבחות לה',  וכן מובא ב'ייטב פנים' (סיגעט).

ב'אגרא דכלה' (פר' בראשית) הסמיך רמז נוסף וז"ל: "מנהג ישראל תורה לומר תהילים בכל חודש אלול, ועל כן 'בראשית' נוטריקון י'אמרו ת'הילים ב'חודש א'לול ר'צויים ש'בחים".

רמז נוסף מביא בנו של הגר"ח פלאג'י, בספרו 'אבות הראש': "ג' זמנים הם מסוגלים לאמירת תהילים בשבת ור"ח ויו"ט, ולמעלה מהם בימי חודש אלול, וסימנו כי פתח באשר"י וסיים באשר"י כל חוסי בו, ר"ת אלול שבת ראש חודש יום טוב".

יש קהילות שנהגו לאומרם בציבור אחר תפילת שחרית, ויש שנהגו לאחר תפילת מנחה, ויש קהילות שנהגו לסיים כל שבוע בחודש אלול את כל ספר התהילים, ויש שנהגו לאומרם פעם אחת בימי חמישי, ומנהג צאנז לומר ח"י פרקי תהילים בכל יום,  ובספר 'אורחות רבנו' (ח"ב עמ' קצ"ה) מביא בשם ה'חזון איש' ששאלו אחד אם נוהגין לומר עשרה מזמורי תהילים בכל יום מחודש אלול, וענה לו "בוודאי".

ובשם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א הובא שאם הדבר אינו מעורר מחלוקת יש להנהיג אמירת תהלים אף במקומות שלא נהגו כן עד עכשיו, והגר"ח שליט"א נוהג לאומרו לבד בביהכ"נ (האלולים קודש לה').

ובספה"ק 'אמרי פנחס' (קוריץ, אלול אות תכ"ז) מביא שבחודש אלול מותר לומר תהילים בתחילת הלילה. וראה עוד בספר 'שער המלך' (שער ראשון, פ"ב) במעלת אמירת התהילים בחודש אלול המזמרת ומכריתה כל הקוצים והחוחים וכו', ומסיים שם "ובאם יש איזה מקום ועיר שלא יודעים המנהג הטוב הזה ראוי להודיעם שלא ימושו מן הספר התהילים בכל יום מחודש הזה ויהא חשוב כאילו עסקו בנגעים ואהלות". מופיע בספר חק לאלול.

 

"המסכתות האלו לא זזו מעל שולחנו"

"לכן חברים מקשיבים לקולי, שמעוני לחבר כל החברים גדולים וקטנים זקנים ונערים ללמוד שיעור משניות לסמוך תיכף לתפילה מידי יום ביומו, על כל פנים מראש חודש אלול ואילך, לדבק נשמתו עם השכינה, כי משנה אותיות נשמה, ומסוגל להנשמה הנחצבה מתחת כיסא הכבוד… ואני באתי לתקן ולזרז במקום שיש חסרון זכות כל השנה, עכ"פ תהא זאת להם למשמרת למען תהיה בפיהם ללמוד שיעור משניות בכנופיא" (שער המלך, שער ראשון פ"ד).

וכן היה מנהגו של מרנא ה'חתם סופר' זצוק"ל, כעדות בנו בעל ה'כתב סופר', הובא בספר מנהגי החת"ס פרק א': "בכל שנה מראש חודש אלול עד אחר יום הכיפורים, חזר על כל ששה סדרי משנה". וכ"כ בספר 'אוצרות הסופר' (עמ' ק"א) "שמעתי שהצדיק הק' ר' משה סופר למד בימים קדושים אלו ח"י פרקים משניות בכל יום, מה שלא עשה כן בימים אחרים", וע"ע בספר 'אבני בית היוצר' (עמ' נ'ג).

בספר 'הליכות חיים' (עמ' כ') מביא בתורת עדות מאחד החסידים (ר' ברוך טסלר) על רבו בעל ה'שפע חיים' מצאנז קלויזנבורג זצוק"ל ש"המסכתות ראש השנה יומא סוכה לא זזו מעל שולחנו כל ימי חודש אלול תשרי". ובספר 'אני לדודי', מביא מפי נכדו של בעל ה'פני מנחם' מגור זצוק"ל, שבחודש אלול תשנ"ד אמר לאחד ממקורביו: "היה לי שבוע טוב במיוחד הספקתי ללמוד את כל סדר דף היומי של חודש תשרי, וכעת אני פנוי ללמוד את המסכתות השייכות לחודש תשרי כהכנה ליום הדין". מופיע בספר חק לאלול

 

מרן הסטייפלער זי"ע: "קוראים בלי להבין"

"ואנשי מעשה נהגו ללמוד (או לומר) בכל יום מאותן ארבעים יום שמערב ר"ח אלול עד יום הכיפורים איזה דפין מספר הקדוש תיקוני זוהר, ועיין בסוף הקדמת ספר 'כיסא מלך' מבעל ה'מקדש מלך' ועוד בספרים שהלהיבו מאוד על הלימוד ה'תיקוני זוהר' בארבעים יום אלו, ואף מי שאינו מבין מכל מקום הלשון של הזוהר הקדוש והתיקונים מסוגל מאוד לנשמה כמבואר כל זה בספרים הקדושים באורך ('מטה אפרים', סימן תקפ"א, אלף המגן – ס"ק י"ז).

אף ב'קצה המטה' (סימן תר"ג) כתב ש"מנהג ארץ הקודש, וכן במדינת פולין, כל בן תורה אומר בכל יום דף או ב' בזוהר, אף שאינם מבינים מ"מ הלשון של הזוה"ק מקדש ומסוגל מאוד לנשמה".

בעל 'כף החיים' (סימן תקפ"א) כותב: "ויש נוהגים ללמוד התיקונים של הזוהר בימים אלו".

ומהר"ם פאפירש זי"ע בספרו 'אור צדיקים' (סימן ל"ה, הנהגת חודש אלול) כותב "ומי שלא זכה להבין הזוהר, על כל פנים יקרא הלשון כו', ומסוגלת ההצלחה בעיתים הללו, כי אז סוד ה' ליראיו ויזכה בדין, ובסימן ל"ו כתב "משם הרב (האר"י) ז"ל אשרי מי שישלים ספר התיקונים בימים הללו".

הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זצוק"ל, בספרו 'פרי צדיק' (פר' שופטים) מבאר בעמקות, וז"ל בתוך דבריו: "ולכן נוהגין ישראל ללמוד בספר התיקונים בחודש אלול ועשי"ת שאלו הארבעים יום הם ימי רצון שאז ניתן הלוחות למרע"ה עם כל דברי תורה כדי לתקן הרב כעס". ובספר 'מי השילוח' (איז'ביצא) כתב וז"ל "ענין תיקוני זוהר בחודש אלול להמציא תיקונים לכל נפש מישראל".

הרה"ק ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצוק"ל היה משנן באוזני תלמידיו כי ידוע מתלמידי הבעש"ט ש"סגולה נפלאה להרבות באמירת תיקוני זוהר בימים אלה לעורר זכותא דרשב"י שיגן עלינו ביום המשפט". ואילו בשם אביו, בעל ה'אמרי חיים' זצוק"ל, מובא (בספר 'מאיר החיים', ח"ב עמ' רנ"ג) שפעמים היה שואל את האברכים שנכנסו אליו בחודש אלול להתברך בברכת השנים היכן אתה אוחז ב'תיקונים', כשהוא מוסיף "איך יכולים לגשת לראש השנה בלי ה'תיקונים'?"…

ובספר 'שושלת ספינקא' מובא המעשה שכאשר היה בעל ה'אמרי יוסף' זי"ע אצל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע בחודש אלול תרל"א, שאל אותו ה'דברי חיים' האם הוא לומד בחודש אלול תיקוני זוהר כמנהג ותיקין, עיי"ש המשך המעשה.

ואילו בספר 'אורחות רבנו' (ח"א) מביא המחבר הג"ר אברהם הורביץ זצ"ל: "שאלתי את מו"ר (בעל ה'קהילות יעקב' זצוק"ל) אנחנו צאצאי ה'יש נוחלין' (הג"ר אברהם הלוי איש הורוויץ, אבי השל"ה הק') יש לנו צוואה מה'יש נוחלין' ללמוד באלול תיקוני זוהר ואיני מבין, אמר לי מו"ר א"כ קוראים בלי להבין". ובספר 'אור לישרים' מהרה"ק רבי משה מקוברין זי"ע הובא: "אמירת הזוה"ק בכל יום, אף כי לא ידע מה הוא אומר, עכ"ז זיכך הנשמה".

וכבר כתב רבנו החיד"א (בספרו 'מורה באצבע', סימן א') שלימוד הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו, והוא תיקון גדול לנשמה". ובספר 'באר מים חיים' (על מסכת ברכות) כתב ששמע מפי איש נאמן בשם החתם סופר זי"ע שאמר על ה'שאגת אריה' שגמר כל הש"ס עד חודש אלול, ומר"ח אלול עד אחרי יוכ"פ גמר הזוהר וכתבי האריז"ל, מופיע בספר חק לאלול.

 

"תיכף תלמדו הלכות תשובה להרמב"ם"

"בימים אלו הנוראים ראוי לאדם למעט בלימודים אחרים וירבה בלימוד ספרי יראים לעורר ליבו לתשובה" (יסוד ושורש העבודה, שער י', פ"ד). וכ"כ ב'חיי אדם' (כלל קמ"ג): "ופשיטא שהוא חוב גמור על כל אדם שילמוד בכל יום בספרי היראה אם מעט ואם הרבה, שהוא יותר חיוב מכל לימודו".

ברבים מקהילות ועדות ישראל הונהגו סדרי ותוספות לימוד מיוחדים לחודש אלול, כל קהילה לפי מסורותיה ומנהגיה, כמו למשל בספר 'אורחות חיים' להרא"ש, 'אגרת התשובה' לרבנו יונה, 'שערי תשובה', 'חובת הלבבות', 'של"ה הק", 'שבט מוסר', 'מסילת ישרים', 'ראשית חכמה', 'ספר משלי'.

אך יותר מכול מצינו חביבות גדולה בהרבה קהילות, בכל אתר ואתר, ללמוד בחודש אלול "הלכות תשובה לרמב"ם", שם מצויה, הלכה למעשה, כל עבודת התשובה לפרטיה והנהגותיה, וכפי שהכריז האדמו"ר בעל ה"באר יעקב" מנדבורנה זצוק"ל באחת משיחותיו:

"הנני מציע לכל הנמצאים כאן שתיכף בצאתכם מכאן תלמדו הלכות תשובה לרמב"ם, כי מקודם שלומדים הלכות תשובה לא יודעים עד כמה צריך לשוב בתשובה… ועל ידי לימוד הלכ' תשובה יכולים לזכות שהעינים יפקחו וידעו עד כמה צריך לבכות ולהתפלל שנזכה לשוב בתשובה שלימה" (קונטרס 'באר מים חיים' תשרי ס"ו, וכן מובא בקובץ נתיבותינו סיון ס"ז בשם אביו הרה"ק ר' איתמר מנדבורנה זצוק"ל שבשבת מברכים תמוז אמר לבניו שתמוז ר"ת זמני תשובה ממשמשים ובאין, והחל ללמוד עימם ברמב"ם הלכות תשובה ורק לאחר מכן ניגש לתפילת שחרית).

ובספר 'ליקוטי  חבר בן חיים' בהקדמה מביא על החתם סופר זי"ע שדרכו היה ללמוד בעשרת ימי תשובה, קודם הצהריים, רמב"ם הלכות תשובה. ובספר 'אני לדודי' (עמ' 182) מביא שורה ארוכה של גדולי הדור האחרון כמו הגה"ק רבי יהושע מגאלנטא, ה'כוכב יעקב' מטשעבין, הסבא מסלבודקא, המשגיח דחברון, הרה"ק רבי יוחנן מראחמיסטריווקא זכר צדיקים לברכה, שקבעו שיעור בהלכות תשובה לרמב"ם בחודש אלול. מופיע בספר חק לאלול.

 

'תומר דבורה', הכנה מעולה לימי הדין

לימוד ספר הקדוש 'תומר דבורה' לרבנו משה קורדובירו זי"ע, כבר נקבע בידי גדולי הדורות כהכנה מעולה לימי הדין, וכך כתב הרה"ק רבי ירחמיאל ישראל יצחק מאלכסנדר זי"ע בספרו הק' 'ישמח ישראל' (פרשת שופטים, בשם אביו הרה"ק רבי יחיאל מאלכסנדר זי"ע) וז"ל:

"ספה"ק "תומר דבורה" אשר מהראוי שילמד כל אחד את הספר הקדוש הזה בראש חודש אלול על מנת לעשות בימים הק' האלה, כי כל  הספר הקדוש נתייסד על הי"ג מידות של מיכה איך הקב"ה מתנהג בהם נגד בריותיו, וכן מחויב כל אחד לדמות צורה ליוצרה, ויתנהג כן במידות אלה נגד חברו שחטא נגדו".

וכן מובא בהקדמה ל'תומר דבורה' (הוצאת ירושלים, מתוך מכתבו של הגרז"ו אשכנזי) "שמעתי ממגידי אמת על האדמו"ר ישראל סלנטר זצוק"ל שציווה ללמוד ספר תומר דבורה לרמ"ק זי"ע מחודש אלול עד אחר יוכ"פ".

כן מובא בספר 'איש חסיד היה' על הרה"צ אליהו ראטה זצ"ל שהעיד מהצדיקים שמהם קיבל את דרכו בעבודת ה', מהר"ש מזוועהיל מוהר"י מהוסיאטין ומהר"א מבעלז זי"ע שהלכו כל ימיהם לאורו של ה'תומר דבורה', ובמיוחד בחודש אלול זירז ללומדו כסגולה לעורר עלינו רחמיו ומידותיו של הקב"ה.

אף ב'קונטרס המנהגים לחודש אלול', כותב הגה"צ ר' אברהם אנגלרד אב"ד דאברא זצ"ל כי בחצר הקודש באבוב נהגו ללמוד בחודש אלול את הספה"ק תומר דבורה המיוסד על הי"ג מידות. וכ"ק האדמו"ר מפינסק קארלין זצוק"ל כותב: "וצריך לראות במשך חודש אלול הבעל"ט שכל אחד יקבע לעצמו שיעור בספר 'תומר דבורה' המבאר ביחוד כל המידות שבין אדם לחברו ולסיימו במשך החודש" (אורחות אהרן, ח"ב). מופיע בספר חק לאלול

 

בעל 'קיצור מטה אפרים': "התייעצתי בגדולי זמננו"

"א'גאנץ יאהר לערנט מען משנה ברורה, חודש אלול לערנט מען מטה אפרים – כל השנה לומדים משנה ברורה, בחודש אלול לומדים מטה אפרים". כך התבטא כ"ק האדמו"ר בעל ה'דברי אמונה' זי"ע מתולדות אהרן.

הלכות הימים הנוראים כוללים בתוכם כידוע כמה עניינים, תקיעת שופר, סדר התפילות וכו', וכבר התקבל בתפוצות ישראל ללמוד בספר "מטה אפרים" להגה"צ רבי אפרים זלמן מרגליות זצוק"ל מברוד, שנתחבר בייחוד על הלכות חדשי אלול – תשרי.

לפני כמאה שנה יצא לאור הספר "קיצור מטה אפרים", שכשמו כן הוא, תמצית ההלכות מתוך 'מטה אפרים', וכפי שכתב בעצמו המתמצת הרב מרדכי שטרן זצ"ל במהדורה הראשונה (סאטמאר, תש"ב):

"בזמן הזה שבעו"ה רבים מאחינו בני ישראל הי"ו הם ל"ע נעים ונדים מביתם מפוזרים בארבע כנפות הארץ זה בכה וזה בכה, ונפשם חשקה ללמוד ולחזור הדינים וההתנהגות לימים הקדושים… ע"כ התייעצתי בגדולי זמננו אנשי ה', וכולם כאחד יעידון ויגידון כי חיבורי הלז הוא ישווה לכל נפש וד"ל", עכ"ל.

 

לראשונה: 'סדר לימוד יומי' לחודש אלול

אם עד היום יהודי שביקש להגות מדי יום בחודש אלול בכל הלימודים האלו, נזקק לגשת לארון הספרים ולהתחיל לקבץ ממדפיו, מפה ומשם, חמשה ששה ספרים, הרי שהחל מחודש אלול תשע"ח השתנו פני הדברים לטובת ולרווחת הלומדים, עם הופעתו של הספר החדש והמפואר, 'חק לאלול', מאת הרה"ג ר' יוסף טיקוצקי שליט"א, בעמח"ס 'ימי שנותינו', המכנס לראשונה תחת קורת – גג אחת, את כל אותם ספרים ולימודים שקבעו רבותינו: תהלים, הלכות תשובה, תיקוני זוהר, תומר דבורה וקיצור מטה אפרים, ומגישם לראשונה לפני הלומדים בתבנית 'סדר לימוד יומי', כשהם מחולקים למנות יומיות מראש חודש אלול ועד יו"כ, כשעליהם נוסף גם לקט אמרות צדיקים המותאם לכל יום.

 

מהשאלות האחרונות אצל ר' שריה

היה זה בשלהי חודש תמוז השנה, הגאון הצדיק המקובל רבי שריה דבליצקי זצוק"ל כבר היה שרוי בחולשה רבה, בהיכלי התורה נישאו תפילות לרפואתו, ולמרות זאת בשארית כוחותיו הוסיף ללמוד ולעבוד את בוראו במסירות מופלאה.

משמים יצא הדבר והשאלה האחרונה שהונחה על שולחנו, באמצעות נכדו הרה"ג בצלאל דבליצקי שליט"א, הייתה בעניין הספר 'חק לאלול', שהגר"ש אף התכוון להעניק לו את הסכמתו, אך לדאבון לב נשבה ארון הקודש. תורף השאלה נגע באופן חלוקת 'תיקוני הזוהר' שכידוע כמה מיני חלוקות נקבעו בו עם השנים, ולפי הוראתו חולקו בספר זה כמה 'תיקונים' שלמים לקטעים, כאשר תחזינה עיני הלומדים למישרין.