מטמוני השבת

ספר מטמוני השבת – פסקי הלכה בהלכות אהל מאת הגאון רבי יששכר וינד שליט"א, רב קהילת "רמות דוד" קרית גת.

הספר נשלח באריזה מוגנת מפגיעות. הרכישה באתר מאובטחת בתקן SSL / PCI ובהתאם לתקנות חברת האשראי. הספר יישלח בדואר רשום לסניף הדואר הקרוב אליכם (אפשרות לשדרוג לדואר שליחים מהיר עד הבית). ניתן לעקוב אחרי המשלוח בכל עת באתר דואר ישראל

לרכישה טלפונית ובירורים חייג: 039-111-444 שלוחה 0, או פנה באמצעות דף צור קשר

קטגוריות: , תגיות: ,

תיאור

חשיבות יתירה יש ללימוד הלכות אוהל בשבת, שעיקר הלכות שבת נלמדו מעשיית אוהל מועד במדבר,

הלכות אוהל נחוץ מאוד לדעת המעשה אשר יעשון כח במשך השבת כמעט כל הזמן אנו נתקלים בזה, בהרבה אופנים כגון: לבישת הכובע להגן עליו מפני השמש, או הנחת סדינים על הכסאות, הקמת ופתיחת שלחנות, מיטות, העמדת כיסא, כיסוי חביות וכלים, נתינת ספרים אחד על השני, משמרת, כילה, ועוד.

רבות מההלכות אלו קיבלנו מאז חכמי התלמוד ועד לשו"ע ונושאי כליו של הסימן הזה העוסק בדיני אהל מורה את ההלכות, וכמעט ואין בסימן זה הלכה בצורה של כללים הקובעים את המותר ואת האסור, ולכן הצריכו לדמות מילתא למילתא.

וזה ענינו של חיבור זה להגדיר הכללים בדיני אוהל, ולהגדרות משפטים ברורים על פיהם נוכל לידע הדין במקרה שיזדמנו לנו,

גודל החיוב ללמוד הלכות שבת

הגאון רבינו יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספר יערות דבש שכל מי שאינו לומד הלכות שבת על בוריין, וחוזר עליהן לפחות פעמיים שלש, לא יוכל להימלט מחילול שבת בשוגג, הן במלאכות דאורייתא הן באיסורי שבות דרבנן, ומן הראוי ללמוד הלכות שבת בתמידות, ואצל רב שיברר לו את הכל ויחזור עליו תמיד עד שיהיה שגור בפיו, אשרי אנוש יעשה זאת, ומגין עליו כתריס בפני הפורענות,

והביאו הגאון מהר"י מליסא בסידור דרך החיים דף קמח' סעיף עג' וכתב על זה ועל זה ידוו כל הדווים שכמה תלמידי חכמים מופלגים בתורה עוסקים בפלפול וחריפות, ואלו בהלכות שבת אינם בקיאים, ובאים לידי ספק חילול שבת, או לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, ע"ש, וכן מובא בכף החיים סי' כ"ט בשם הגאון ר"ח פלאג'י.

בספר התניא קונטרס אחרון בסופו מביא בלשונו שמחמת חלישות הדור אין כח בכל אחד ואחד להתענות כראוי לו, לזאת העצה היעוצה כמאמר רז"ל כל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו כל עוונותיו כהלכתו דייקא, ולכן מוטל על כל אחד ואחד להיות בקי בהלכות רבתא לשבתא,

ובעל התניא אגרת הקודש קלז' כתב ובשבת בעלות המנחה יעסקו בהלכות שבת, כי הלכתא רבתי לשבתא, ובקל יוכל אדם להכשל ח"ו אפילו באיסור כרת ושגגת התלמוד וכו'.

החיי אדם בהקדמתו לספרו זכרו תורת משה, האריך בחיוב לימוד הלכות שבת, ע"ש.

בעל ערוגות הבושם בצוואתו הכנה דרבה אות ט' ציוה שבכל שבת חק ולא יעבור ילמדו לפחות סימן אחד בשלחן ערוך, הלכות שבת, למען שלא יכשלו בחילול שבת חס ושלום, וכתב שאי אפשר להזהר בשמירת שבת אם לא בשקידה על הלכות פסוקות.

והרב בן איש חי ש"ב פרשת כי תשא כתב, הלכות שבת רבו ועצמו מאד, ואם לא ישים האדם שבעה עינים על כל דבר ודבר יכשל וישגה בנקל, ואם על העבודה של עסק ימות החול משים האדם שתי עיניו, בשבת צריך לשים עשרה עינים.

בגודל החיוב לשמור כל ההלכה והלכה בהלכות שבת ולא להקל בשום איסור, מצינו בגמרא מסכת שבת דף י' ע"ב, הפורץ גדר ישכנו נחש, כתב מרן החפץ חיים זצ"ל ושמעתי דבר נחמד בשם הגאון רבי אייזיק מסובאלק זצ"ל שפירש מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה דהפורץ גדר ישכנו נחש שקאי על הפורץ גדרן של חכמים, דהענין הוא דהפורץ דגדרן אם תשאלנו למה אתה עושה כן, ישיב לך, מה אני עושה הלא איני נוגע באיסור תורה, אבל באמת אינו כן דכל גדר שגדרו חכמינו זכרונם לברכה הוא מפני שראו בעינם הגדולה שמצוי לבוא לבסוף על ידי זה לאיסור תורה, ועל כן עונש האיש הזה הוא גם כן כעין זה שנושכו הנחש, הוא רק בעקב וחסרון העקב הוא מן הארכובה ולמטה, ואינו סכנה כלל כידוע, ואף על פי כן אני יודעין שעל ידי הנשיכה מת מטעם שהארס אינו מתפשט בעקב לבד אלא הולך מעקבו עד ראשו, כן הדבר מתחיל מאיסור שבות ומסתיים באיסור תורה. שם עולם.

ואסיים בזה בהקדמת אגלי טל שבחר להדפיס תחילה בהלכות שבת שכשם ששמירת שבת שקול ככל המצוות, כמו כן ללמוד וללמד בהלכות שבת שקול כלמוד כל המצוות.