מבצע!

שו"ת חמדת יוסף

380.00 140.00

זמן אספקה: עד 6 ימי עסקים, בכפוף לתנאי השימוש.

הספר נשלח באריזת בועות מוגנת, וניתן לעקוב אחרי המשלוח בכל עת באתר דואר ישראל. הרכישה באתר מאובטחת בתקן SSL / PCI ובהתאם לתקנות חברת האשראי.

לרכישה טלפונית ובירורים חייג: 039-111-444 שלוחה 0 או פנה באמצעות דף צור קשר

ניתן להזמנה מראש

מק"ט: 111-44415-0 קטגוריות: , תגיות: , , ,

תיאור

בשעה טובה רואים אור במהדורה מפוארת שמונת חלקי שו"ת חמדת יוסף, ועמם הספר המפורסם "דרכי לימוד העיון" שיוצא כעת במהדורה חדשה, כנספח לחלק א' בשו"ת.
בשו"ת מופיעות מאות תשובות בכל חלקי השו"ע, שנכתבו כולן כמענה לשאלות מורכבות ואקטואליות שנשלחו אל הרב המחבר זצ"ל, מרבני שכונת בית ישראל ומגדולי תלמידיו של הגרב"צ אבא-שאול זצוק"ל.
הרב המחבר נודע בגאונותו ובצדקותו העצומה ואף בסיפורי מופת מבהילים שהתרחשו סביבו. מספרים על אחד מגדולי הדור שהתבטא כלפיו שהיה אחד מל"ו צדיקים נסתרים שבדור.
על כתיבת השו"ת, הגהתו והבאתו לדפוס שקד הרב המחבר זצ"ל ביגיעה עצומה, אך למרבה הצער לא זכה לראות את ספריו שבים ממכבש הדפוס, ובפתע פתאום השיב נשמתו ליוצרה עם סיום הכנת האוצר הגדול פה בארץ.
הספד בסיום 30 יום לפטירת הרב המחבר זצ"ל, של הרב הראשי לישראל – רבי יצחק יוסף שליט"א (ובן המחבר ר' מאיר הי"ו)

הקדמת הרב יוסף פלבני לספר דרכי לימוד העיון

יתגדל הבורא ויתעלה היוצר, אשר בחר בנו מכל העם, ונתן לנו תורתו.

ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו, ברוך הוא, אשר שם חלקנו מיושבי בית המדרש, ויתרה שחמל עלינו, בשיפלנו זכר לנו, להיות מיושבי על מדין בשולחנם של מלכים מאן מלכי רבנן, והטעימנו מצוף דבש נועם קדושת תורתו, מתוקים מדבש ונופת צופים, פקודי ה' ישרים משמחי לב, תהילת ה' ידבר פי, ליבי ובשרי ירננו לאל חי, כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, שפתי רננות יהלל יה, ואילו פינו מלא שירה כים, לאל עליון לא יספיקו להודות להלל על שהחייני והגיעני עד הלום להוציא לאור עולם, לשם שבו ואחלמה, זה הספר "דרכי לימוד העיון" כמעשה ראשונים בשו"ת חמדת יוסף ה"ח, כן מעשה ס"ת זה כי רצה ה' פעלי ונתנני לאהבה ולחן ולחסד בחמלתו עלי, והתקבלו ספרי שו"ת חמדת יוסף ה"ח בין שוחרי התורה בחיבה ובאהדה, הם הם אשר עודדוני להמשיך ולהוציא לאור ס"ת הזה, בהיות כי רצה ה' פעלי ונתנני לחן ולחסד לפני שוחרי התורה ובין חברים מקשיבים לקולי הושבני, ושומעי אמרתי ולקחי סבבוני, וברבות ברכות, ובטימוס של ברכות הקפוני, ורבים אומרים מי יראנו טוב ונסה עלינו אור, שלא תשכח תורת העיון את דרכיה, ונתיבותיה אשר ללכת בה, שכמה חייב בה אדם שאילולי דרכי העיון לא יראה בה אור ובחושך ילכו בו, וכמו שהארכנו בזה לקמן במאמר מיוחד וכן בסמוך בס"ד.

הן בעונות חשכה אור התלמוד, ונשאר כמו גלמוד, אשר רבים המה שאין להם כל יד ושיג בדרכי העיון, ומקשים ובונים בנינים, ועושים פלפולים, והמה לריק כיונו, שאין להם יסודות ומקורות בדרכי הלימוד העיון.

יתרה מזאת, יגדלו לעשות להוציא חיבורים וספרים ושו"תים, ואף בעלי בתים יגדלו לעשות להוציא פסקי הלכה, לקוטי בתר לקוטי, שלא גדלו על ברכי התורה והיראה לקבל מהם את דרכי העיון, וכל מי שחונך על דרכי רבותינו בדרכי העיון המקובל לנו מדור לדור, אשר עיניו תחזינה מישרים את כל אלה, עניו יורדו דמעה ומעיו חמרמרו שאין כל התחלה לכל הלימוד ולכל פלפוליהם ודי למבין בזה, ואידך זיל גמור. ולכן אזרתי אומץ גנובתי יום וגנובתי לילה, להקים את ספר התורה הזה, ברוך ה' אשר לא הסיר תפילתי וחסדו מאיתי ותרם כראם קרני, הגם שידעתי את מך ערכי דלותי וקוצר יריעתי ועניות דעתי הדלה, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם, ברוך הנותן ליעף כח, ולאין אונים עוצמה ירבה, ואני על חסדך בטחתי שלא יצא תקלה תחת ידי.

ראה מה שכתב מהר"ר אבטליון בספרו פלגי מים ד' ה' ע"ב, שלא יכול אדם לבוא ללמוד בדרך יושר וההיקש, ללמוד מילתא ממילתא ולא להורות, בלי שימצא את עצמו מוחזק בדרכי הלימוד האמיתי והעיון הישר המקובלים לנו מדור לדור בכללי העיון. וכתב שם וזה לשונו "שמעתי מפי מורי הרב הגאון מהרשי"ק שהיה אומר, רבים מן החכמים הגדולים טועים הם בחברם פסקים על פי החריפות והפלפול, ולא כן היא המדה אלא הפסקים צריכים להיות נעשים על פי קו היושר וההיקש ללמוד מילתא ממילתא בדברים ישרים ופשוטים, ולא בדיוקים ופלפולים וחריפות בארחות עקלקלות" עכל"ה, והובא ג"כ בספר יד מלאכי כללי שאר הפוסקים אות לב, וכהנה"ג יו"ד סימן רמב ס' עה. ובהרמ"א שם בסעיף ל כתב, שעיקר הרבנות אינו תלוי במי שלימדו חריפות פלפולים וחילוקים, אלא במי שלימדו בעיון והעמידו על האמת והיושר. גם הריב"ש ז"ל בתשובה ס' רעא ד' עה ע"ד כתב וזה לשונו הטהור, "כמה חכמים ראינו בעיננו שהם מפולפלים בהויות, דמעיילי פילא בקופא דמחטא, ועל כל קוץ וקוץ אומרים תלי תלים קושיות ותרוצים ובחריפות, ולפום חורפא לא סלקא להו שמעתתא אליבא דהלכתא ואומרים על האסור מותר ועל מותר אסור" וכיו"ב תראה במאירי יומא כו.

וכן מצאנו לגדולי האחרונים קמאי, דצווחי טובא על החריפות ועל החילוקים שהיו נוהגים בדורותיהם, ומפיהם לפידים יהלוכו, ומתוכם כעין ברק גדול שאין הם הולכים בדרכי לימוד העיון. וזה יצא ראשונה גדול האחרונים מהר"ל מפראג בדרך החיים פ"ו דאבות דקי"ל ע"ד, שהפליג מאד לומר שראוי לקרוע על זה כמו על ס"ת שנשרף. וכן כתב השאגת אריה בקונטרס חובת קרקע ס' ג', וכן כתבו השל"ה ובנו בעל ווי העמודים. ובשו"ת חוות יאיר ס' קכג. וכן כתב בשו"ת דגל ראובן ח"ג, שאין לחכם להורות בלי שיהא לו דרכי העיון בתלמוד בדרך יושר העיון וההיקש, ולא אחזו שערות לבנות יסוד על מגדלים הפורחים באויר על חילוקים וחריפות למיניהם. וכן כתב כנסת הגדולה או"ח סימן קמו ועוד.

אמרתי להעתיק לפנינו כלי חמדה יקרה, מדברי הגר"א הקשור אלינו מאד. והוא מספר עליות אליהו במסכת ע"ז ד' ל' ע"ב, שסיפר הגאון מהר"ח מוולוז'ין, כי הרב מהס"ר צבי מסמיאטיץ היה נוהג ללמוד דרך חריפות וחילוקים ולבנות לו מגדלים וכו'. וכאשר בא לפני הגאון הגר"א בחר לו איזהו  חידוש דבר מחריפות, והגיד לפניו. ענהו הגר"א וזה לשונו הטהור, אם באנו לפלפל במהירות רבה, הרי אפשר להוסיף כהנה וכהנה, והאריך לו במילי דחידודי במהירות רבה, שכמעט קצרה יד שכלו החריף להשיג הכל. וכך סיים הגר"א, כשלומדים באופן זה יוכל האדם לטעות בעצמו, לאחר שבכל יום ויום יוסיף חידוד על חידוד, יוכל לחשוב כי הוא הולך וגדל, ויבוא לידי גסות רוח להתגאות בחריפותו ולהעריך עצמו שהוא כדאי לדבר נגד המחברים הראשונים ז"ל. אבל כשלומדים בעיון על דרכי לימוד העיון האמיתי כדרכם של הראשונים, אזי מתרגלים בכל יום להכיר פחיתות ערכנו נגד הראשונים, כי מה שאנו מתייגעים זמן רב בעיון, מוצאים אח"כ שרש"י ושאר ראשונים ז"ל הרגישו בזה ותירצו לפי דרכם בקודש במילים קצרות עכל"ה.

הרי לך דברי רבי שמואל בקיצור כללי התלמוד, בהיות ששלמות הפעולה תלוי בהקדמות ידיעות אופני הפעולה ככל הצורך, ועל כל יעשה הפועל פעולתו בלי חסרון וכישלון. ובהעדר זה יעדר כשרון המעשה ההוא. כי כן יארע לתלמידים אשר לא ידעו דרך הקודש מכללי התלמוד, וילאו למצוא דרך נכון ולבא עד תכליתו עכל"ה.

וכן הרי לך מדברי מהר"ש אלגאזי זצוק"ל בהקדמתו ליבין שמועה. על ידי שיבין הבנת כללי הגמרא על בוריין, יבין היטב בכל סוגיא ושמועה החמורה. ובספרו הליכות אלי בראשו כתב, וזה לשונו הקדוש. "ודע, כי מחויב כל מלמד ליקח להדריך התלמידים בכללי התלמוד, וכן כל אדם מחויב ליקח לבנו כדי שילמוד, ואני מצווה לכל מלמד שילמד לתלמידיו הכללים בכל יום חמישי הקיצור של הכלל", עכל"ה. וכן כתב כדברים אלו הגאון ר' יצחק קנפטון זצוק"ל בהקדמתו לספרו.

וכן הרי לך מדברי ר' יצחק די ליאון זצק"ל, בהקדמתו לספרו מגילת אסתר על ספר המצוות להרמב"ם, וזה לשונו הזהב. ובכן חשבתי, כי זה לא היה רק מרוע הספר ומקלקול הדרך אשר דרכתי בעיון התלמוד, לבלתי עיין בראשונה בדרכי מחברי המשנה והתלמוד לדעת צרכיהם ולהבין ארחותיהם כאשר בארם בס' בעל הכריתות, וגם על הליכות עולם וכו' ואז חושבי כי זאת בת קצור ידיעתי והבנתי בתלמוד, קריתי שניתי וגם שלשתי הספרים האלה וכו' ובכן "התחילו להפקח עיני העוורות, ולראות קצת במאורות התורה והמצווה החקוקה בתלמוד" וכו' ע"ש. ועיין בספר חסד לאברהם מעיין שני נהר כח, מה שכתב דברים קשים על אלו שלא לומדים את דרכי העיון. וכן בשער המצוות לרבינו חיים ויטאל פ' ואתחנן ד' מה בשם רבינו האר"י, ובס' שב שמעתתא בהקדמה באות ה', ובס' משנת חכמים לר' משה חאגיז במעלה יא ד' עד, ובשל"ה הק' על לימוד דברי התוספות, ועוד ועוד.

וכאן הוא אתי, להציב בזה יד ושם זכרון עולם, להורי אשר טפחוני וגדלוני, ועד הלום הביאוני, מ"א עטרת תפארת הודי ופארי, אדוני מורי אבי, רודף צדקה וחסד, מ"א יחזקאל בן רחל ז"ל. נלב"ע ו' אדר התשנ"ב. ומרת אימי אשת חיל, עטרת בעלה ובניה, הדרי  נזרי ופארי, שלמה היא ושלמה משנתה, הולכת תמים ופועלת צדק, רבת פעלים ובעלת יסורים, מ"א במון בת מרים ע"ה. נלב"ע בי"ב אב התשנ"ח. מנוחת שלום תהא מנוחתם, ותהא נשמתם צרורה בצרור החיים, עם שאר צדיקים, ותעמיד גורלם לקץ הימים, וריח להם כשושנים. ויקוים בהם הכתוב, ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחלץ, והיית כגן רווה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו.

וברכה נאמנה ממקור הברכות, בברכות שמים מעל, יחולו על מעלת היקרים והנעלים רבים בפעלים הדגולים אוהבי תורה ולומדיה, בעלי המצווה, שעוזרים ומסייעים לנו בכל התחומים, כולם יתברכו ממעין הברכות, יהי שלום בחילהם שלווה בארמנותיהם, בכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו, ויאריך ה' ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים, עד עדי זקנה ושיבה בבריאות איתנה, ולבנים ולבני בנים עוסקים בתורה ויראת שמים, בשובע שמחות עושר ואושר וכבוד ונחת אמן.

והכל הולך אחר החתום ברכה מיוחדת לרעייתי אידה תחיה אשר מנשים באהל תבורך. ועזרתי בחיים אשר רבה אהבתה ומסירותה לתורה ולתעודה. י"ר שנזכה לראות שבת אחים גם יחד עם כל בנינו ובנותינו, ויזכו להקים בית כשר ונאמן בישראל, זווגים זרע ברך ה', מלא סיעתא דשמיא עם שמחה שלמה, כולם לימודי ה' דור ישרים מבורכים, ויקויים בנו מקרא מלא, לא ימוש ס"ת הזה מפינו, ומפי זרעינו, ומפי זרע זרענו עד עולם. והאר פניך אלינו ונוושעה, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ולאור באור החיים אמן.

וכאן המקום להודות מקרב לב, לבני בכורי היקר והחשוב שמשנתו פרוסה ברבים, בקי ועמקן,שכל שומעיו נהנים מאימרותיו, מחבר חיבורים נפלאים כדבש ונופת צופים, הלא הוא הגאון ר' מאיר פלבני שליט"א מג"ש ומו"צ, שהחכים עינינו בחיבור זה,

ולרעיתו היקרה שהקדישה מזמנה ונטלה על שכמה חלק מעשי בהוצאת חיבור זה.

ובשעת נעילת שער, בצאתי מן השער, אשא תפילה. אנא שפיל וזעיר וזוטר שיעורא, קולי אל נורא אקרא, בריך רחמנא, מאיר דעלמא, בריך איתנא אנשי ביתנא, בבריאות דגופא ונהורא מעליא, והשביע נפש שוקקה, גם עד זקנה ושיבה אלוקים אל תעזבנו. דלא ליפסוק גירסא מפומאי, ואליף לן ונהירנא לן באורייתך, בריך רחמנא דיהיב תוקפא וחילא. וכשם זכינא ונהירנא לן למחבר האי ספרא, זכנא למחבר שאר כתבינא דתחת ידינא, וספרי דקבלונא מטורא דסיני. ויהי רעוא קודמך דלימרו שמעתתא משמאי, ויהיו מילאי בבית מדרשא אזלן, ורחושי מרחשן שייפתא במילתא חדתא וטהר לבנא למעבד רעותך, ובשמך רחיצנא, ובך אשען, ואני על חסדך בטחתי.

וזאת למודעי, שכל דברינו כאן בשיטת דרכי לימוד העיון בספר התורה הנוכחי, נבנו והלבינו ונאספו על פי מה שהנחיל לנו כבוד מו"ר עטרת ראשנו מופת הדור מבעית בעיון התלמוד, עמוק עמוק מי ימצאנו

הרה"ג ר' בן ציון אבא שאול זצוק"ל

 

המודה על העבר וצועק על העתיד והוה תשועת

ה' כהרף עין

ע"ה הצב"י יוסף פלבני ס"ט

עיה"ק ירושלים תובב"א

חודש השביעי לירח האיתנים

שנת "לשם שבו ואחלמה"

מידע נוסף

משקל4.5 kg
מידות24 × 17 × 22 cm