וההוה הוה מאוד

תיאור

שירים מאת המשורר ישראל כ.

שירים שנוגעים בעצבים חשופים, וקורעים את מסיכת החיים מעל גלגלי השיניים המניעים אותם. במקום לספר, קראו דוגמאות:

נַעַר מְפֻקְפָּק

רָאִיתִי נַעַר מְפֻקְפָּק

יוֹשֵׁב עַל שְׂפַת הַמִּדְרָכָה

מִתְכַּוֵּץ וּמַתְרִיס

מִתְחַצֵּף

וְאֵינוֹ נִרְאֶה

 

וְרָאִיתִי סְבִיבוֹ

סַעֲרוֹת אֵשׁ

וְלִבּוֹ

נְהָרוֹת שׁוֹצְפִים

וּצְרָחוֹת

שֶׁאוּלַי רַק אֲנִי שָׁמַעְתִּי

בָּרַעַשׁ הַסְּתָמִי

שֶׁל אַחַת בַּצָּהֳרַיִם

 

וְרָאִיתִי אֶת הַצֹּהַר לְעוֹלָמוֹ הֶחָשׁוּךְ

בְּשֵׁשׁ וָחֵצִי אִינְצ' חֲכָמִים

אֲחוּזִים בְּיָדָיו

 

וְרָאִיתִי אֶת הָאוֹטוֹבּוּס

שֶׁאוֹסֵף אוֹתוֹ

וְאֶת לִבִּי אִתּוֹ

 

רַמְזוֹר אָדֹם

סוּסִים דּוֹהֲרִים

מִפְרָסֹת קָשׁוֹת

לְמִי יֵשׁ זְמַן לִרְאוֹת

מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן

 

אוֹר עָגֹל

שְׁעָטָה מִתְנַפֶּצֶת

עַל קִיר הַמֻּסְכָּמוֹת

בַּחֲרִיקַת צְמִיגִים

וְשִׁנַּיִם

 

תַּמְרוּר אָדֹם לְעֵת חֵרוּם

נוֹקֵשׁ בַּחַלּוֹן בְּשִׁעַמוּם

מֵצִיק

כָּל כָּךְ הַדֶּרֶךְ?

כָּל כָּךְ נָכוֹן?

כָּל כָּךְ מַהֵר?

 

רַמְזוֹר

תַחְתָּיו עָנִי עָסוּק

מְכַוֵּן אֶת הַדֶּרֶךְ

צוֹחֵק, מַמָּשׁ צוֹחֵק

לְיָדוֹ מַראָה קְטַנָה

 

מִתְחַנֵּן, מַמָּשׁ מִתְחַנֵּן:

אוּלַי פַּעַם אַחַת

תַּעֲצֹר בֶּאֱמֶת

כֹּח הוִיתּוּר

לְוַתֵּר וּלְאַתֵּר

נְקֻדּוֹת שֶׁל שֶׂגֶב

שְׁקוּפוֹת, כֹּה שְׁקוּפוֹת

עֲדֵי פִּקְפּוּק בְּמַהוּתָן

גְּלוּמוֹת בִּסְתָמִיוּת

הַיָּמִים

 

לְוַתֵּר וּלְהַשִּׂיג

הַפְרָאיֶר מֵת

הַאנְגֶּר תְּגוּבוֹת נִפְעַר

לִטְרֹק וְלִשְׁתֹּק

בְּמַלְתְּעוֹת חוֹרְקוֹת

עַיִן מְזֻגֶּגֶת וְלֵב צוֹרֵחַ

 

לְוַתֵּר וּלְהַצְמִית

מַנְעוּל שֶׁל פְּלָדָה

מִתְעַשֵּׁת בְּזַעַם עַל אַרְגַּז

כְּלֵי הַנֶּשֶׁק

בְּמָקוֹם בּוֹ דַּוְקָא יֵשׁ כֹּחַ

וּפֶה וְחֵשֶׁק

 

לְוַתֵּר

פָּשׁוּט לְוַתֵּר

לֹא פָּשׁוּט

צִפִּיתָ לִישׁוּעָה?

מְצַפֶּה לִישׁוּעָה

עַתִּיקָה מֵאֹפֶל

לִכְלָל

לִפְרָט

וּלְבֵית כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל

 

מְצַפֶּה לְאוֹר

שִׁבְעַת יָמִים

יַתִּיר רְהֱיוֹת

כִּפְתִיל הַנְּעֹרֶת

בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ

 

מְצַפֶּה לֶאֱמֶת

תְּקַבֵּץ עֲדָרִים יַחְדָּיו

תְּרַכֵּז אֶצְבָּעוֹת

מַעְגְּלֵי צַדִּיקִים

קִוִּינוּ וְיוֹשִׁיעֵנוּ

 

מְצַפֶּה לַכְּמִיהָה

תַּשְׁתִּיק

צַרְצָרֵי לַּיִל

צַ'קֲלָקוֹת

וְקִירוֹת אֲדֻמִּים

 

מְצַפֶּה לִתְחִיָּה

תָּפִיג גַּעְגּוּעֵי

יֶלֶד קָט, שֶׁאִמּוֹ

מְחַבַּקְתּוֹ בְּמַבָּט

מִבַּעַד לַשַּׁיִשׁ

 

מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ

לֹא כִּי רְאוּיִים אָנוּ

לֹא כִּי זַכָּאִים

כִּי מְחַכִּים

אֲנָחְנוּ

לָךְ

בַּדֶּרֶךְ אֶל הָאֱמוּנָה

לוּלֵי רָאִיתִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי

יוֹם הִתְפַּקַּחְתִּי

אָז סֻמֵּאתִי

שָׁם הִתְפַּלַּגְתִּי

עֵת הִפְלַגְתִּי

כַּמָּה יָגַעְתִּי

בְּאַף שֶׁלָּמַדְתִּי

לֹא בַּנְתִּי

זָרִים עָבַדְתִּי

מָה גָּדַשְׁתִּי

כִּי רָעַבְתִּי

כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי

אַךְ רָוִיתִי

בָּרִי חֲזִיתִי

שֶׁמָּא דִּמְיַנְתִּי

 

לוּלֵי רָאִיתִי לֹא הֶאֱמַנְתִּי

כִּמְעַט הָפַכְתִּי

גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת

מְבוּכַת הַגַּן

וּלְוַאי הָיִיתִי מוֹצֵא עַצְמִי

בְּמִשְׁעוֹל מְסֻתָּת

בְּגַן מְבוּכָה

נָבוֹךְ וְיוֹדֵעַ

 

וּלְוַאי הָיִיתִי מַקִּיז דָּמִי

בְּנִישָׁה אַחַת מִנִּי אֶלֶף

בְּגַן מְבוּכָה

נָבוֹךְ וּבָטוּחַ

 

וּלְוַאי לֹא הָיוּ רוֹחֲצוֹת עֵינַי

בִּתְחִנָּה רַק לְשֶׁלֶט אֶחָד

טְבִיעַת כַּף רֶגֶל גְּדוֹלָה אַחַת

גֶּדֶם אֶחָד, אֱלֹהִים

 

שֶׁיַּבְטִיחוּ

זֶה לֹא ג'וּנְגֶל סְתָמִי

זֶהוּ עֵמֶק בָּכָא

זֶהוּ גַּן

גַּן מְבוּכָה

חֹרֶף עַכְשָׁו

חֹרֶף עַכְשָׁו, בְּנִי

פָּחַדְתָּ לְהֵעָכֵל בִּסְבַךְ הָעַרְפִלִּים

דִּמְעַת עָב אָפֹר

הֵיטִיבָה נַגֵּן

עֲקַלְקַלּוֹת תְּחוּשָׁתְךָ

 

לֹא מָצָאתָ עָלֶה וְטַעַם, בְּנִי

וְלֹא מָצָאתִי אֲנִי מִלִּים

חָרָךְ שָׁלוֹחַ קַרְנֵי הָאוֹר

גִּשְׁמֵי עֵינֶיךָ שָׁטְפוּ

מִפְתָּן פִּלּוּס דַּרְכְּךָ

 

וְסָהֲדִי בַּמְּרוֹמִים, בְּנִי

שָׁרָשֶׁיךָ אַף הֵם הֶעֱמִיקוּ

בִּסְעָרוֹת קוֹדְרוֹת מְאוֹד

וְכִלְיוֹן עַיִן פְּנֵי אָבִיב

כְּטֶבַע מֻטְבָּע בְּךָ

 

כְּטֶבַע מֻטְבָּע בְּךָ, בְּנִי

לִזְרֹעַ בְּחֹרֶף אָפֹר

אָבִיב גָּדוֹל וְאוֹר