פי הבאר

תיאור

מטרת ספר "פי הבאר" היא לחזק קרובים ולקרב רחוקים תוך הבלטת יופי התורה ואור האמונה.

הקדמה לספר פי הבאר – מהדורה ששית

יתבונן החכם ויבין הנבון את מאמר הנביא, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו (ישעיה מג, ז), שתפקידו של עם ישראל, בנו בכורו של הקב"ה, הנקרא על שמו ית' הוא להיות 'אור לגויים' ולפרסם את שמו ית' בעולם. אך משום ש"עמי ונכרי, עמי קודם" (ב"מ ע"א, א), לפני שמפרסמים את שמו ית' לכל יושבי תבל, חובה עלינו לוודא שכל יהודי ויהודי עלי אדמות יודע היטב שאין עוד מלבדו.

למרות התקופה הקשה הזו של עקבתא דמשיחא, ממשיכים אירגוני הקירוב בארץ ישראל ובעולם כולו לקרב רחוקים ליהדות הצרופה, אך המשימה קשה. במקביל לקירוב 'רחוקים', נוצרה גם תופעה מכאיבה של התרחקות מדרך התורה של אנשים 'קרובים'. מדוע? כשאמונתו של אדם רופפת, אין ביכולתו לעמוד איתן כנגד נסיונות התקופה, פיתויי הטכנולוגיה ותרבות הגויים. כמשפיע רוחני שהגיע לקהילות ישראל בכל קצוות תבל, נוכחתי לדעת שחסרה לאותם מתרחקים התחזקות בדרכי אבות ובעיקר באמונה. ככל שחסר החוסן הרוחני שיגן בעדו, האדם חשוף לפגעי הזמן ולפיתויי היצר.

מצבו של כלל ישראל היום דומה לאותו איכר אוקראיני שאסף תפוחי אדמה בשדה, אך דא עקא בשקו היה חור. מכניס תפוח אחד לשק, ובו זמנית, נופל אחר החוצה. בסוף הערוגה, נשאר עם אותה כמות מצומצמת בשק שהיתה לו בתחילת הערוגה. נמצא כל היום שעובד בחינם. הנמשל הוא עם ישראל, שכנגד בעלי תשובה שמצטרפים למחנה, נפלטים ונושרים אחרים שנולדו במחנה.

מטרת ספר פי הבאר

כל מטרת ספר "פי הבאר" היא לחזק קרובים ולקרב רחוקים תוך הבלטת יופי התורה ואור האמונה. אם עוד יהודי שומר תו"מ יתחזק באמונה וישתוקק להתקרב עוד יותר לאבינו שבשמים שכתוצאה מהעיון בספר זה, יהיה זה שכרי. ואם עוד יהודי שעדיין רחוק מתו"מ יבין שיש מנהיג לבירה וייכנס בו החשק ללמוד, לעשות ולקיים, אז הכל היה כדאי. ויה"ר שנזכה לפרסם את שם השי"ת בעולם, לקדם את היום המיוחל ש"ידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו."

השם "פי הבאר"

השם פי הבאר מאין? "אמר הקב"ה מי מודיע לבני הנסים הללו? המשל אומר נתת פת לתינוק הודיע לאמו… לאחר שעברו חזרו ההרים למקומם והבאר ירדה לתוך הנחל… וישראל ראו ואמרו שירה" (רש"י, במדבר כא, טז). הבאר זכתה להיות השליחה של הקב"ה להודיע לעם ישראל כיצד השי"ת הציל אותם מן האמוריים האורבים להם. "באר" הינו רמז לשמי, ר"ת א'ליעזר ר'פאל ב'רוידא. ובכן, ספר זה הוא הפה של הבאר, או פי הבאר. מה גם, פי הבאר הוא אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות (אבות ה, ו), ונולדתי בערב שבת בין השמשות בזמן אכילת קרבן פסח שני, תש"ט. שמי אף מעיד על השתוקקותי לפרסם את שם השי"ת בעולם, ש"אליעזר רפאל" הוא נוטריקון "א'לי עזור לי לפאר" את שמך בעולם.

תודות

אילו פינו מלא שירה כים, וכל הים דיו, ועצי היער קולמוסים, לא אוכל להביע את מקצת שבח והכרת הטוב לאבי ומלכי יתברך שמו שהביא אותי עד הלום תוך השגחה פרטית נפלאה והעניק לי את הזכות לחבר ספר זה.

עלי להודות למורי ורבי המובהק, כ"ק אדמו"ר נאי"ם ממעליץ שליט"א, בעהמח"ס "פירות האילן" על השו"ע, "נפש חיה" התהלים המפורש, "נר איש" על הלכות חנוכה ועוד ספרים, שמאציל מרוחו ומחכמתו הנדיבה עלי בעין כה יפה כך שרק הקב"ה יכול לגמול לו את גמולו הטוב. מי יתן ויזכה בעזרת השם לאריכות ימים ושנים, ולראות מלוא חופן נחת מכל יוצאי חלציו ותלמידיו.

ועלי להכיר טובה נצחית לגדול מזכה הרבים מו"ר ראש ישיבת אש התורה הרה"ג רבי נח ויינברג זצ"ל ולהבדיל בין החיים לחיים להרה"ג מו"ר המובהק רבי יצחק ברקוביץ שליט"א, אז ראש כולל הוראה אש התורה וכיום ראש הישיבה, שהכשירו אותי והעניקו לי את הכלים הדרושים שמאפשרים לי אז והיום ללמוד, ללמד ולעשות בדרכם המיוחדת של גדול המעשה מן העושה.

וכצאתי אפרוש כפי לא'לי הטוב יתברך שמו שאזכה לעמול בקדושה באותה דבקות, התלהבות, ומסירות נפש כדרך אבות אבותי זי"ע, שלא על מנת לקבל שום פרס בעולם, הרחק מזרקורי הכבוד והשררה, ודבוקים לה' ולתורתו בכל עוז נפשם, ושגם בניי ויו"ח ימשיכו בדרך הזו של מסירות נפש לקב"ה, לתורה הקדושה, ולכלל ישראל. ואחרון חביב אזכיר לטובה זוג' הצנועה מרת יהודית תחי', שעומדת לימיני כל השנים וכל פעולותיה על דרך ישראל סבא, שתזכה לאורך ימים טובים ומתוקים מתוך אושר ובריאות הגוף לראות נחת רוח מיו"ח ומכל הסובבים אותה שיח', אמן.

יהי רצון שלא תמוש התורה הקדושה מפי, מזרעי, ומזרע זרעי עד עולם, אמן. המצפה לגאולה הקרובה ממש, לקיבוץ גלויות ולבנין בית המקדש וליום שכל בני בשר יקראו לשמו ית' בב"א.