תיאור
ספר למעלה למשכיל / הרב אברהם יצחק הכהן קוק
ספר "למעלה למשכיל" הנו ספר הגות, מוסר ומחשבה מאת הגאון הגדול רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות.
הספר נלקט ונערך בבהירות רבה על ידי תלמידו, הרב ישראל מאיר כהן, וזכה לשבחים רבים מאוד.
הספר המונה 846 עמ', מכיל אוצר בלום של דעות, השקפות, הדרכות, רעיונות ודברי מוסר לצד סיפורים, משלים ועובדות נפלאות שמביא ראש הישיבה, חלקם הגדול מכלי ראשון מדברים או ממקרים שהיה עד להם בעצמו.
ספר 'למעלה למשכיל' נחשב לספר המשמעותי ביותר שיצא לאור, מתוך דבריו של ראש הישיבה שליט"א.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
ראש הישיבה הרב אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א נולד בשנת תש"א לאביו הגאון רבי רפאל קוק זצ"ל – רבה של טבריה מקום המדינה ועד לפטירתו בשנת תשל"א.
גדל והתחנך בישיבת פוניבז' והפך למקורב לראש ישיבת פוניבז' מרן הרב אליעזר מנחם מן שך זצוק"ל, שנחשב למורו ורבו.
בהמשך למד בכולל אברכים, עד שהתמנה לר"מ בישיבת שארית יוסף בראשות הרב נסים טולדנו זצוק"ל.
בשנת תשל"ו (1976) על פי הוראת הרב שך, הקים יחד עם הרב חיים זליבנסקי זצ"ל את ישיבת מאור התלמוד.
לנשיא הישיבה התמנה הגאון רבי שמחה הכהן קוק שליט"א – רב העיר רחובות.
בשנת תשנ"ה נפטר הגר"ח זליבנסקי בגיל 56, והנהגת הישיבה נותרה בידי הגרא"י קוק בלבד.
הישיבה שכנה בתחילתה בביתו של רב העיר הקודם של רחובות – הרב שלמה קוק זצ"ל שנפטר בתאונת דרכים.
לאחר מכן עברה לקמפוס שנבנה ברחוב בנימין 34 ברחובות, ובשנת תש"ע נבנה בית המדרש החדש של הישיבה, שנתרם על ידי הנגיד יוסי שטרן מארה"ב.
במהלך השנים זכה הרב ללמד ולהוציא תחת ידיו אלפי תלמידים בוגרי הישיבה הפזורים ברחבי הארץ והעולם.
במהלך השנים יצאו כתביו בספרים וקבצים שונים, ביניהם שדה אברהם, נעשה אדם ועוד.
באלול תשע"ד יצא לאור הספר 'למעלה למשכיל', והתפרסם ברחבי המגזר החרדי ומחוצה לו, בכל רחבי הארץ ובמשלוחים לתלמידיו ושומעי לקחו בארץ ובעולם כולו.
אירוע השקת הספר // י"ד אלול תשע"ד
תוכן עניינים – ספר למעלה למשכיל
- דברי פתיחה ממורנו ראש הישיבה שליט"א
- אקדמות מילין
תורה
"גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"
- ההכנה הנדרשת קודם הלימוד
- "כי נר מצוה ותורה אור"
- "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"
"לעסוק בדברי תורה"
- "כפטיש יפוצץ סלע"
- "והערב נא"
- "ראה בעניינו וריבה ריבנו"
"כי הם חיינו ואורך ימינו"
- "הזעקה מדרכי התשובה"
- צרה אינה חלק ממנהגו של עולם
- "כי את אשר יאהב ה' יוכיח"
- "בז לדבר יחבל לו"
- "לא חשיד הקב"ה דעביד דינא בלא דינא"
- "אורך ימים ושנות חיים" לעוסק בתורה
- "והתענג על ה'"
- "כי הוא חייך ואורך ימיך"
"מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים"
- "בנים אתם לה'" – כיצד?
- אדם השקוע בעומק התורה ע"כ מתרומם
- בכדי להתעלות חובה להינתק מהעולם החיצוני
- "פארו עלי ופארי עליו"
- "העולם מתעלה עמו"
- הצרעת – כתמי הנפש
"אדם אחד מאלף מצאתי"
- אלף נכנסים למקרא ואחד יוצא להוראה
- "עתיד צדיק אחד לעמוד"
"הולך עם חכמים יחכם"
- "תורה" מורה אנשים בדרך האמונה
- כי האדם עץ השדה
- "העושר והכבוד מלפניך"
- "אי אפשי לא באברם ולא באלוקיו"
- "ההרה הימלט פן תספה"
- "טוב לצדיק וטוב לשכנו"
"התמדת הקריאה"
- "אמרתם שוא עבוד אלוקים"
- "ואמרתם מה נדברנו"
- "מאלפי זהב וכסף" – האמנם?
- קבלת "עול תורה" היא "התמדת הקריאה"
- "סרו מהר מן הדרך הטובה"
- חיזוק בהתמדה נוגע לעומק הנפש
- מכוחה של הקרבה אחת זוכים בקניינים עצומים
קניית המעלות
- "יש מתעשר ואין כל"
- "מה יתרון לאדם בכל עמלו"
- איהו לא יהב לביה – ומן השמים יעכבוהו?!
- "אם אין אני לי מי לי"
- אם לא קנה בקניין – לא קנה
- בכדי לזכות למעלה יש לקנותה בקניין גמור
- מי שעסק בה יבוא וייטול שכרו
- העולם כולו מונהג ע"פ רצון ה'
- טענת אומות העולם נגד ישראל
- "יבוא לבן ויעיד ביעקב"
- "וזאת התורה – אדם כי ימות באהל"
- מהו המבחן לקניית המעלות
- "יזהר בכל לילותיו"
- "סוף מעשה במחשבה תחילה"
- הלילה הוא זמן קניית המעלות
שקיעות בלימוד
- "לא לומדים כי לא לומדים"
- חובת ההינתקות מעולם החולין
- שקיעות בתורה אצל רבותינו
מעלת הקביעות
- "אתה אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים"
- אי אפשר לבירה בלא מנהיג
- האמונה היא "נטייה בעדינות הנפש"
- ניסיון אור כשדים לעומת עקידת יצחק
- "אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף"
- "וירץ לבן" – בלא מחשבה
- "כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח"
- "מאור שבה מחזירן למוטב"
"וחי בהם" – לחיי עלמא
- העונש הגדול ביותר – "הכרת תכרת הנפש ההיא"
- יפה שעה של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי עוה"ז
- "וחי בהם" – בעוה"ז ובעוה"ב
- "התקן עצמך בפרוזדור"
- "וחי בהם" – באוירא דגן עדן הנמשך מהם
- יש קונה עולמו בשעה אחת
- "אין לך מצוה שאין תחיה"מ תלויה בה"
כח הסקרנות – "להבין ולהשכיל"
- מהו הטוב האמיתי שיבחר בו אדם
- "עץ הדעת טוב ורע" – רדיפת "נייעס"
- התורה "ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים"
- "אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"
"כל כלי יוצר עליך לא יצלח"
- קיום הכלל ישראל בא"י – למעלה מדרך הטבע
- "גדולה הסרת טבעת"
- "כל המקבל עליו עול תורה…"
- "שבתי בבית ה'"
- "כמה גדול הוא הרועה"
- "ומרדכי ידע את כל אשר נעשה"
- "יצתה תורה בבגדי אלמנות"
- "כל כלי יוצר עליך לא יצלח"
תפילה
מהות התפילה – בקשת רחמים
- "תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו"
- "כי את אשר יאהב ה' יוכיח"
- "ועננו בורא עולם במידת הרחמים"
- תפילה – הפעלת כח הרחמים
- "הקובע מקום לתפילתו"
"השלך על ה' יהבך"
- כלל ישראל – "בנים למקום"
- צורת התפילה – בכייה ותחנונים
- "ולפניו הוא מתחנן ומאתו הוא מבקש"
- "מודים אנחנו לך" על עצם התפילה
"יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו"
- "הא בלא הא לא סגיא"
- בכדי לקבל – יש לפשוט את היד
"כי אתה שומע תפילת כל פה"
- "לא עליך המלאכה לגמור"
- "וישתומם כי אין מפגיע"
- "כשם שמקדישים אותו בשמי מרום"
"הקל הגדול הגיבור והנורא"
- למה נקרא שמם אנשי כנה"ג
- "נכרים משתעבדין בבניו – איה נוראותיו"
"לקיים בנו חכמי ישראל"
- קיום המציאות אינו תלוי בתפיסתה
- השראת השכינה במקומות המקודשים
- "ומקדשי תיראו" – כל מקום מקודש
- "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל"
- "האבות הן הן המרכבה"
- דבקות בהשי"ת ע"י עסק התורה
"במקום רינה שם תהא תפילה"
- "ויענו כל העם יחדיו" – כיצד?
- בכח הציבור לחולל ניסים מעל לדרך הטבע
- תפילה במקום תורה ועבודה
"נכון כסאך – מאז"
- "מאן בעי חיי"
- מעלת שירה בשמחה
- "נכון כסאך – מאז"
- "חובת כל היצורים"
- "אז ישיר משה"
- "אשירה לה'" – שבח והודאה
- בני הישיבה "בני חבורה"
- החזקת התורה – הכרת טובה לתומכיה
אמונה
האמונה היא בהעדר ידיעה
- "וידעתם כי אני ה'"
- הכניסה לארץ ישראל – בתנאי
- זכירת יציאת מצרים לעומת מעמד הר סיני
- במקום שיש ידיעה ברורה ל"ש אמונה
- האמונה ב"אנכי ה' אלוקיך" דווקא ע"י יציאת מצרים
- "מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה"
השתתת החיים ע"פ עיקרי האמונה
- עסק התורה מעיקרי האמונה
- "גווילין נשרפין ואותיות פורחות באוויר"
- י"ג עיקרים – בסיס האמונה
- "הנהג בהם מנהג דרך ארץ"
- "ולא תתורו" אפי' במשהו
"קל אמונה ואין עול"
- הנהגה לציבור והנהגה ליחיד
- הנהגת "אין עול" ניכרת משך כל הדורות
"קל מסתתר בשפריר חביון"
- "עצת היצר היא עצת פרעה"
- "אוויל מורד בעושהו היצלח"
- "מי ה' אשר אשמע בקולו" – האם אכן לא ידע?
- "מה לכהן בבית הקברות…"
- "שפכי כמים ליבך…"
- "קל מסתתר בשפריר חביון"
"רק אתכם ידעתי – על כן אפקוד עליכם"
- צורות הנהגת הקב"ה בעולם
- מטרת הייסורים היא לעורר לב האדם
- "רק אתכם ידעתי…"
- "האחריות מחייבת"
המקבל עול תורה מעבירין ממנו עול דרך ארץ
- המקבל עול תורה זוכה להנהגה שונה
- אין מקרה בעולם
הארון נושא את נושאיו
- חובת לימוד כללי השתדלות ובטחון
- "ויחר אף ה' בעזא"
- חומר העבירה של תמיכת הארון
- הארון נושא את נושאיו
- נס – יציאה מהנהגת "ה' בחכמה יסד ארץ"
- יציאה מסדר ההנהגה לצורך לימוד ההנהגה עצמה
- סדר ההנהגה הטבעי מותאם לתכליתו – התורה וישראל
- "ודלא יליף קטלא חייב"
- קיום מוסדות התורה הוא מעל לדרך הטבע
- "כי אם לידך – הקדושה"
"בשבילי נברא העולם…"
- "לי יאורי ואני עשיתיני"
- הכופר בטובת חברו ככופר בטובת המקום
- "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם"
- אדם מטבעו חש כי "אני ואפסי עוד"
- "והלכת בדרכיו" – ע"פ הסדר הראוי
"לב מלכים ושרים ביד ה'"
- בכח הציבור לבטל גזירות
- "לב מלכים ושרים ביד ה'"
- "כי אלוקים שופט זה ישפיל וזה ירים"
"סוף דבר הכל נשמע"
- דברי אמת הנאמרים באמת
- "הנה ימים באים ונגש חורש בקוצר"
- "סוף דבר הכל נשמע"
- הכל לפי המבייש והמתבייש
- "לץ" הוא העושה ליצנות מערך חייו
- "חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם"
- "לא לומדים כי לא לומדים"
דרכי עבודה
"אורח חיים למעלה – למשכיל"
- "משכיל" – חי חיי השכל
- בעבודת ה' אין עמידה
- כוחות הנפש והגוף אינם שובתים לרגע
- הצבת דרך חיים אמיתית – "דרך השכל"
- "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"
- "ויפח באפיו נשמת חיים" – "מפיו דעת ותבונה"
- "כי באור פניך נתת לנו ה"א תורת חיים"
- התורה אינה כשאר חכמות כי אם אור אלוקי
- תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה
- הפסקת רצף החיים פירושה מוות
ידיעת הדרך וההליכה בדרך
- "והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה"
- "ילמד בעוז ובעיון פרטי העבירה"
"דע את מקומך" – הכרת המעלות
- ההכרה בחסרונות ובמעלות
- "בעבור אבותינו… תחננו ותלמדנו"
- הלימוד הנדרש מאנשים בעלי מעלה
- כח העקידה טבוע בכלל ישראל
הוצאה מן הכח אל הפועל
- לכל אדם בכח יש את כל התורה כולה
- הנשמה מכיסא הכבוד חוצבה
- הלימוד נקבע באדם רק ברצון ובשמחה
- מתהלך בתומו צדיק – אשרי בניו אחריו
- לאוקמי גירסא – סייעתא מן שמיא היא
גן עדן וגהינום – כאן בעולם
- אין בין גן-עדן לגהינום אלא חוט השערה
- "כשמחך יצירך בגן-עדן מקדם"
- "חיי עולם נטע בתוכנו"
- "נחותי ימא" – "יורדי הים באניות"
- "קום לך אל נינווה" – נווה ה'
- "ועוצם עיניו מראות ברע"
- המלחמה ביצה"ר – שימור הנעימות בעבודת ה'
- "מה רבו מעשיך"
הניסיון ככח לעלייה
- כיצד ניתן להיבנות מניסיון
- הערכת המתנה תלויה בחשיבות המיוחסת לה
- "לולי תורתך שעשועי…"
- התורה – תורת חיים
- "הולך אל דרום וסובב אל צפון"
השלטת הנשמה על הגוף
- באדם "נשמת חיים" – "למשול בגוף"
- לימוד התורה – הוצאה מן הכח אל הפועל
- "עמלה של תורה"
- כל אדם שואף בפנימיותו למעלות נפש
- "ובחרת בחיים" – בנשמת החיים
- "הבא ליטהר מסייעים לו"
"ראמות לאוויל חכמות"
- החכם קושר חבל בחבל
- "אין לך מצוה שאין תחיה"מ תלויה בה"
"בז לדבר יחבל לו"
- המבטל תורה מבזה את דבר ה'
- "בז לדבר יחבֵל לו"
- ערך מעשיו של אדם – ע"פ הנהגתו
- "מכבדי אכבד"
ויתור על מעלת נפש זה חיסרון
- זכות שבטי קה עומדת לדורות
- מעשה המכירה – זכות או חובה?
- מה ראו השבטים למכור את אחיהם
- עברתם של שבטים – זכותם של שבטים
- האחים חששו שיופקעו מכלל שבטי ק-ה
- אין לוותר אל מעלת נפש
- "איזהו מכובד המכבד את הבריות"
- העוקר מתוכו את השאיפה לרוממות – כיצד יתעלה?
יגעת ומצאת תאמין
- "לא יכול" או שמא "לא רוצה"…
- היודע את נפשו יודע את אלוקיו
- איננו "אנשים פשוטים"
- גדלות המעשה לפי דרגת העושה
כלל ישראל – "כארי יתנשא"
- "לית מלכו דתזעזעיניה"
- מקום היצה"ר – בקודש הקדשים!
- "כארי יתנשא" – "יתגבר כארי"
- "שיהא הוא מעורר את השחר"
מלחמת היצר
- "יצר הרע" כח טבעי או רוחני
- "שאלו לנתיבות עולם"
- "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין"
- "ולא מיהרו לגעור בים התאוה ויחרב"
- תורה מביאה לידי זהירות
"כי שרית עם אלוקים"
- "ויותר יעקב לבדו" – לכדו
- כי שרית עם אלוקים ועם אנשים
- "טוב כאילו הוא רע"
- "האומרים לרע טוב ולטוב רע"
- "העלו אבק עד כסא הכבוד…"
- "אין עוד מלבדו"
- "כתלמיד חכם נדמה לו"
- "מה אור מגין לעולם אף תורה מגינה לעולם"
כח התאווה – השבתת השכל
- "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה"
- מה בין "ישב אהלים" לבין "נפיק לחקלא"
- "איש שדה" – שקט ובטל
- מעלותיו של עשו – מנין?
- והוי מחשב שכר עבירה כנגד הפסדה
- כח העצלות יכול להפעיל את האדם
- "על כן קרא שמו אדום" – כי זו מהותו
"ומלתם את ערלת לבבכם"
- "ערלת לבבכם" מהי?
- האמת קיימת בלבו של כל יהודי
- הסרת ערלת הלב – כיצד?
הצבת כיוון חיים
- קבלת עול תורה היא מעיקרי האמונה
- "שום פריץ לא איבד ארנק מלא בתורה…"
- יזהר בכל לילותיו
"עשה לך רב"
- חלקי העבודה הנדרשת בכדי להיות "תלמיד"
"איני דר אלא במקום תורה"
- "סור מרע" על ידי "עשה טוב"
- אדם מסתפק במה שאינו 'רע'
- "גם הנפש לא תמלא" – "לפי שהיא מן העליונים"
- עסק התורה – צורת החיים היחידה
"התקן עצמך בפרוזדור"
- מה בין תלמידי אאע"ה לתלמידי בלעם
- "העולם הזה דומה לפרוזדור"
- "וליהנות מזיו שכינתו" – כאן בעוה"ז
- פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעוה"ב
- "מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת"
- "צדיקים אכילתם עבור היותם"
- "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת"
עבודת המידות
יסוד מצוות בין אדם לחברו – "לב מבין"
- "ומלתם את ערלת לבבכם"
- "לב מבין" – המפתח לנשיאה בעול
- "לא תאמץ את לבבך"
- סכל – "לבו חסר"
- אחר המעשים נמשכים הלבבות
אהבת צדק ומשפט
- "ושפטו את העם בכל עת"
- המשפטים הכרחיים לקבלת התורה
- "ומשפטים בל ידעום"
- "מקום הצדק שמה הרשע"
- "והלכת בדרכיו" – דרכי צדק ומשפט
- "בצלם אלוקים ברא את האדם"
- החיים על פי צדק ומשפט
- צדק ומשפט אצל גדולי ישראל
- צדק ומשפט – לא רק בהנהגת האדם כלפי עצמו
- נקודת ההתחלה למידת צדק ומשפט
- ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת
- "הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות"
שורש החסד – דבקות בקוב"ה
- "בחר בנו מכל העמים"
- "מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו"
- מעשה אבות סימן לבנים
- "רם על כל גויים ה'"
- "מי לא יראך מלך הגויים"
- "אברהם האזרחי"
- "מי כה' אלוקינו המשפילי לראות"
- "גם הארץ מלאה חסדו"
- מהות י"ג מידות – הדבקות במידותיו של השי"ת
- "מה הוא… אף אתה"
"צדק צדק תרדוף"
- "כי לי בני ישראל עבדים"
- צורת חיי הכלל ישראל – רק ע"פ התורה
- "צדקת ישרים תצילם"
"שלא נהגו כבוד זה לזה"
- סיבת האבלות בימי ספיה"ע
- הכרה במעלת מוסר התורה
- מצוות בין אדם לחברו חלק מת"כ
- "עבדי הם – משתעבדון לאורייתא"
- אף פשוט שבישראל הוא כבן לפני המקום
- "והוי זהיר בגחלתן"
- חוסר מושגים – שורש כל החסרונות
- חוסר מושגים בגדלות עלול לגרום למכשול
- "אני וחמורי נאכל באבוס אחד?!"
הכרת הטוב
- חלקי ההכרה בקבלת מתנה
- "בראשית – בשביל ביכורים שנקראו ראשית"
- הכרת הטוב אצל גדולי ישראל
- "מודה אני לפניך"
- הכרה בטוב הופכת את האדם ל"אסיר תודה"
- מהות כל המצוות – הכרת הטוב
"תורת חסד על לשונה"
- "ושם אשה גדולה"
- תורת חיים ואהבת חסד
עדינות הנפש
- ההבחנה בין אמת לשקר היא ע"י עדינות הנפש
- עדינות הנפש בכל מקום
- "דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים"
- "תלמיד חכם לא יהא צועק וצווח"
כהיית האור הנפשי
- "רוח היא באנוש ונשמת ש' תבינם"
- "נעשה אדם" – "להבין ולהשכיל"
- "אל תהיו כסוס כפרד אין הבין"
- הכוחות המניעים את האדם
- הארת האור הנפשי ע"י התגברות על כוחות הגוף
- האור הנפשי משפיע על כל תחומי החיים
- "תורת ה' תמימה משיבת נפש"
מצות התשובה – עבודה עצמית
- לא "נפלאת" לא "רחוקה" לא "מעבר לים" ולא "בשמים"
- "שובה ישראל עד ה' אלוקיך"
- פעמים אדם מחשיב עצמו ל"תינוק שנשבה"
- "תשובה" לשון "שִיבה"
- בלא "נשמת חיים" – מותר האדם מן הבהמה אין
- "קחו עימכם דברים ושובו אל ה'"
- השכר על זמן התעלות הוא ע"פ ההערכה כלפיו
- "אם אין אני לי מי לי"
- "וכשאני לעצמי מה אני"
- "פתחו לי פתח כחודו של מחט"
אורחות חיים
מטרת הבריאה
- הכרת המפריעים בדרך העלייה
- "והבדלתי אתכם"
- הנהגת העולם ע"פ רצון ה'
- הנהנה מעוה"ז בלא ברכה – כמועל בהקדש
- "סוף דבר הכל נשמע"
- "האדם לא נברא אלא להתענג על ה'"
- הקושי בכניסה לעולם הפנימי
- "אתה אבינו ואנו בניך"
תפיסה חיצונית ותפיסה פנימית
- מציאות אמיתית ומציאות שאינה אמיתית
- נקודת השוני בהסתכלות תלויה בצורת החיים
- "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני"
- "מה עשו אבות הראשונים"
- "אתה נמצא כאן"
- "ספרים חיצוניים" מוציאים מחיים פנימיים
היחס לעולם החיצוני
- "שמים חושך לאור ואור לחושך"
- "ויראו ממך"
- כל ישראל ערבים זה בזה
- התעוררות של יחידים משפיעה על הכלל
"אל תסתכל בקנקן"
- יש קנקן ישן מלא חדש
- אין לטעות ממראה חיצוני
- "פרומע בהמות"…
- חוסר עדינות הנפש מוביל לחיצוניות
- "וירא כי לא יכול לו – ויגע בכף ירכו"
- נקודת המאבק של דורנו
גדולי ישראל – "עיני העדה"
- "הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל"
- הנקיות היא מידה הכרחית לגדלות
- מידת הנקיות אצל גדולי ישראל
- גדולי ישראל נקראו "עיני העדה"
- גדלות היא חיבור מוחלט לקב"ה ולתורתו
- כיצד שואלין
"המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו"
- החיים על פי עיקרי האמונה
- מעמד הר סיני "נתקע בליבם" של ישראל
- "קרח שפיקח היה מה ראה לשטות הזו"
- "המעט מכם?!"
- טבע האדם להצדיק מעשיו
- על האדם לרתום את כל כוחותיו לעבודת ה'
- פגיעה בעולם התורה – יהרג ואל יעבור
- "את האלוקים ירא ומצותיו שמור – זה כל האדם"
- הכרת האמת והשאיפה לחלק בה – תנאי הכרחי לעלייה
"אל תקרי בניך אלא בוניך"
- אדם אינו תופס את מציאות החיים האמיתית
- היצה"ר מונע מאדם לחוש במתיקות המצוה
- מה בין "לצאת ידי חובה" לרצון אמיתי
- "אל תקרי בניך אלא בוניך"
"ונקדשתי בתוך בני ישראל"
- "קדש את שמך על מקדישי שמך"
- "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו"
- "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר"
"הנהג בהם מנהג דרך ארץ"
- "ואספת דגנך" – "הנהג בהם מנהג דרך ארץ"
- לא תיתכן מחלוקת על עיקרי הדת
- "מנהג דרך ארץ" מהו?
- "רבים עשו כרשב"י ולא עלתה בידם"
כבוד אמיתי
- הכבוד – דוחק את לב האדם יותר מכל
- כבוד מדומה מול כבוד אמיתי
- כבוד הינו רוממות בעצם
- שלמה המלך "מלך על מקלו" – הכיצד?
- "וישתחו שבע פעמים עד גשתו"
"ממשבצות זהב לבושה"
- "כל ישראל ערבים זה לזה"
- שוויון – השפלת הכל
- "כל כבודה בת מלך פנימה"
- איזהו מכובד?
"איזהו עשיר"
- "עשירות" אינה ריבוי ממון
- "עני שיש לו הרבה כסף"
- אין עשיר אלא בדעה
"חנוך לנער על פי דרכו"
- "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה"
- "משכח תלמודו" הדיוטא התחתונה ביותר
- חנוך לנער
ארץ ישראל – פלטרין של מלך
- "באנו אל הארץ וזה פריה"
- ארץ ישראל מקום של גדלות והתעלות
- "כתר יתנו לך" – ע"י קדושת ארץ ישראל
- "זה פריה" – לשבח או לגנאי
- "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה"
- צורת הקיום בארץ ישראל
- קיום הכלל ישראל בא"י – לא ע"פ דרך הטבע
- חרבן ביתר – בשל העדר כח התורה
דרכי הלימוד
עקירת הטעות קודמת להבנה הנכונה
- טעויות האדם "חשך הלילה לעין השכל"
- מה בין 'לומד' ל'למדן'
- "לא הביישן למד"
- עקירת הטעות קודמת להבנת האמת
- טעות בהבנה מובילה לטעות בהנהגה
ידיעת הפרטים והכללים בלימוד
- יש לראות את כל חלקי הסוגיא
- השגת העומק מתאפשרת רק עם ידיעת הפשט
- הפלפול הוא לצורך הבנת הפשט
לימוד בעיון
- "אל"ף בי"ת – אלף בינה"
- לימוד סוגיא ע"י הבנת הבסיס
- "אלו דברים שאין להם שיעור"
- "מה עשו אבות הראשונים"
- חידוש – קניין עצמי של האמת הקיימת
- מה בין עיון לבקיאות
- טעות בהסתכלות נראית לאדם כטעות בנראה
כיצד זוכים לערבות התורה
- "פקודי ה' ישרים משמחי לב"
- "ליגמר איניש והדר ליסבר"
- עצות מעשיות בדרך הלימוד
- חובה להפעיל דעת עצמו בלימוד
- "איזו דרך קצרה שהיא ארוכה"
- "לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא"
"תכלית הידיעה – אשר לא נדע"
- "פקודי ה' ישרים משמחי לב"
- החכם יודע כי אינו יודע
- ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו
אורחות הישיבה
תחילת זמן
- "שמחים בצאתם וששים בבואם"
- "טוב אחרית דבר – מראשיתו"
- "התחלה" – נקודת המאבק הראשונה
- "ויבואו עד חרן… וימת תרח בחרן"
- "סוף מעשה במחשבה תחילה"
- "אני ישנה ולבי ער"
- "אשר נשא לבן אתנה בחכמה"
- "בלבבי משכן אבנה"
- הקב"ה ליבם של ישראל
"כל המקודש מחברו חרב הימנו"
- הסיכון שבמעבר ממצב אחד למשנהו
- "תכין ליבם ליראתך מוכנים"
- עליית דרגה מצריכה הכנה והתאמה
מהות הישיבה – להיות מקבל
- עיני העדה – "קדש קדשים"
- "המבזה ת"ח אין רפואה למכתו"
- מהות הישיבה – הכרה וקבלה
מסגרת הקיבוץ
- קניין ידיעת התורה
- לימוד מתוך הנאה
- הנאה מתוספת הידיעה בתורת ה'
- "עצמאות" או "עצמיות"
- "עצמאי" – המבין ומעמיק במה שקיבל
סוף הזמן
- מה בין "תינוק" ל"גדול"
- סוף הזמן הינו כעדות לזמן כולו
- "ביציאתו מה הוא אומר…"
- "…מודה על העבר וצועק על העתיד"
- "כל זמן שהנשמה בקרבי" – כל רגע ורגע
- "יושבי קרנות" – מיהם?
- "אנו רצים והם רצים"
- "הבא דרך שער צפון יצא דרך שער נגב"
- "ויצאו מלפני משה"
- "חכמת אדם תאיר פניו"
בין הזמנים – גילוי נקודת האמת של הזמן
- "בין הזמנים" – בין זמנים
- "פלוני שלמד תורה כמה נאים דרכיו"
- "וישלח את לוט מתוך ההפיכה" – בזכות מה?
- חשיבות מעשה הנובע מנקודת אמת
- חובה לבדוק בכל מעשה מה מטרתו
- קניית המעלות בבין הזמנים
- "אין איש נחם על רעתו… כסוס שוטף במלחמה"
- "זמן חרותנו"
"שבענו מטובך"
- התחושה בעת היציאה לביה"ז
שבת קדש
"לקראת שבת לכו ונלכה"
- גודל מעלת קבלת השבת כראוי
- "שומריו וזוכריו המה מעידים…"
- מעלה גדולה דורשת הכנה
- "המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבא"
- קבלת שבת כקבלת פני מלך
- "אל תוך בתיכם להניח ברכה"
- כל המקודש מחברו חרב הימנו
- כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת
"כי היא מקור הברכה"
- "יום זה מכובד מכל ימים"
- השבת – מקור השפע לשבוע כולו
קדושת השבת ושמירתה
- "כל שומר שבת כדת מחללו"
- "לעמך ישראל נתתו באהבה"
- "ואם יצא חובת היום – אשרי לו"
"כי לעמך ישראל נתתו באהבה"
- "עכו"ם ששבת חייב מיתה"
- שבת – נקודת הקשר בין הקב"ה לישראל
- "קדש היא לכם שבת המלכה"
"ישמחו במלכותך שומרי שבת"
- תורה ניתנה בשבעה קולות
- אינה דומה ראייה לשמיעה
- "לכה דודי לקראת כלה"
מועדי ה'
אלול – ימי הרצון להכנת הלב
- מה עניינם של "ימי הרצון"
- "לאן אתה הולך"
- "הולך אל דרום…"
- "פסול לך" – משלך
- "סלחתי כדבריך"
- התרצות הקב"ה לחקוק דברי תורה על לבנו
- "היזהרו בזקן ששכח תלמודו…"
- "השיבנו אבינו לתורתך והחזירנו בתשובה לפניך"
- "פנו אלי והִוַשְעוּ"
- מוסר – מאסר?
- "קדש את שמך על מקדישי שמך"
רמזי אלו"ל
- "אני לדודי ודודי לי"
- "אנה לידו ושמתי לך מקום"
- "את לבבך ואת לבב זרעך"
- "איש לרעהו ומתנות לאביונים"
- חובת המצוות שבין אדם לחברו
שורש התשובה – הכנעת הלב
- "תכלה שנה וקללותיה"
- "והתברך בלבבו לאמר"
- "בשרירות לבי אלך"
- "וגילו – ברעדה"
- "עורו ישנים משנתכם…"
עשיית הראוי באלול מובילה לבטחון
- אלול "מלפנים בישראל"
- אחר המעשים נמשכים הלבבות
- עשיית הראוי מפיגה את המתח
הכנה ליום הדין
- "תכין ליבם ליראתך מוכנים"
- "כל המקבל לעשות כאילו עשה"
- "זה היום תחילת מעשיך"
- "כולו שקר וקטטה" או "כולו שלום ואמת"
- ההבדל בין "חידוש" לבין "שינוי"
- "החיים והמות נתתי לפניך – ובחרת בחיים"
- מלך במשפט מעמיד ארץ
- "בשבילי נברא העולם"
- ברכה ראשונה – סברא היא
"זכרנו לחיים"
- "זכרנו לחיים" – חיי עוה"ב
- "מלכויות וזכרונות שיעלה זכרונכם לפני לטובה"
- הרצון לחיים – מקיף את כל סדר היום
- "כדי שתמליכוני עליכם"
עשרת ימי תשובה
- עשרת ימי "תשובה"
- "דרשו ה' בהימצאו"
"כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם"
- "מקוה ישראל ה'"
- יוה"כ – "ים רחוקים"
- "וימינך פשוטה לקבל שבים" – "גבורה בימינך"
- כח התשובה – היפוך קשיות העורף
- "השיבנו אבינו – לתורתך"
- כח התשובה נובע מכח התורה
- כח הסקרנות – "להבין ולהשכיל"
- "שובה ישראל" – לדרך החיים
"ושמחת בחגך והיית אך שמח"
- השמחה נובעת מעומק הלב
- דירת ארעי בעולם ארעי
- "באספך מגרנך ומיקבך"
"שישו ושמחו בשמחת תורה"
- "שמחת תורה" – נעילה למועדי תשרי
- צורת השמחה הראויה
- "שישו ושמחו… ותנו כבוד לתורה"
ההכנה לחנוכה
- אותיות חנוכה "טבח והכן" (קדמונים)
- כי נר מצוה ותורה אור
מאי חנוכה
- בזמני קדש ניתן לזכות למעלות מיוחדות
- מטרת תקנות חז"ל לחזק מצוות התורה
- "כי נר מצוה ותורה אור"
- "וחי בהם" – במצוות התורה
- כוונת כל המצוות – "שנאמין באלוקינו"
- "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל"
- "יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום"
- עסק התורה – המפוארת שבתשבחות
סיבת ההודאה בחנוכה
- "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי"
- "יונים נקבצו עלי" – מדוע?
- "ונפלינו אני ועמך"
- נס חנוכה – אות לקיום הברית
- ההכרה בחסדי השי"ת מחייבת הודאה
- "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך"
שמחת הפורים – גילוי ההסתר
- "הימים הללו נזכרים ונעשים"
- ימי משתה ושמחה
- שמחה אמיתית לעומת הוללות ופורקן
- קבלת תורה מיראה
- מגילת ההסתר
- "עד דלא ידע"
- קבלה מאהבה
חג הפסח – "זמן חירותנו"
- מיהו בן חורין?
- "עבד ה' הוא לבדו חפשי"
- "חירות" – לחיות את המציאות האמיתית
- "אתערותא דלעילא" ו"אתערותא דלתתא"
- "אין בין גהינום לגן עדן אלא כחוט השערה"
- החטא אינו מציאותו האמיתית של האדם
- הדגן הוא המזין את כח הדעת
"והגדת לבנך"
- "יכול מראש חודש – ת"ל ביום ההוא"
- "החודש הזה לכם ראש חודשים"
- חייב אדם לראות כאילו הוא עצמו יצא
- "אתם ראיתם"
- "העושה לנו נקמה"
- "בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך"
- "ה' עמך גיבור החיל"
- הלל של ליל הסדר הינו הלל על היציאה
- אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה
זכירת "יציאת מצרים" ו"ספירת העומר"
- "וספרתם לכם ממחרת השבת"
- ימי הספירה – הכנה למתן תורה
- "ימי חוה"מ" ו"ימי הקרבת העומר"
- "הלל הגדול"
- ימי הספירה – גילוי "הניסים הנסתרים"
- "אור מקיף" ו"אור פנימי"
- עסק התורה – עסק בכתרו של מלך
- הלל הגדול – בעולם המעשה
מהות ימי ספירת העומר
- "ימי הספירה" – קנין חיי נפש
- החכמה תחיה בעליה
- איבוד מעלת נפש – "פיקוח נפש"
- "עבדי אשר הוצאתי מארץ מצרים"
- קבלת התורה
"במערת צורים שעמדת – שם קנית הודך והדרך"
- "מכל מלמדי השכלתי"
- "מפתחן תרעין פתיחין"
- המקומות בהם נלמדים רזי התורה
- פרד"ס התורה
- החיזוק האמיתי הוא רק ע"י תוספת לימוד התורה
הכנה למתן תורה
- ההכנה למתן תורה כבר מראש חודש
- מתנה מיוחדת דורשת הכנה מיוחדת
- בשבועות ניתן כח מיוחד לעלייה
- "בעצרת על פירות האילן"
- פירות האילן – "אילנא רברבא"
"ההוא יומא" – "למדתי תורה ונתרוממתי"
- שמחה בתורה וקבלת תורה
- "ושמחת" – כיצד?
- "אתה הראת לדעת"
- "רצוננו לראות מלכינו"
- בשמחה אמיתית מונחת כל הקבלה בלב ונפש
- מתן תורה – פתיחת שערי שמיים
- "אי לאו האי יומא – כמה יוסף איכא בשוקא"
- "ממדבר מתנה"
- "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם"
- החיבור לתורה כ"א ע"פ דרגתו
- קבלת המתנה היא ע"י השימוש בה
- "תומת ישרים תנחם" – התנאי ל"נעשה ונשמע"
- לא שייך הפסד מקיום רצון ה'
"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה"
- עבודת תשעה באב מהי
- "זוכה ומשמח עמה"
- "ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה"
- האבלות – תחושת כאב על חסרון
- "ידיד" – "יד" אוחזת "יד"
- בית המקדש – מקום התחברות לקב"ה
- "על מה תכו עוד תוסיפו סרה"
- "אשרי יושבי ביתך"
- המקבל ע"ע לעשות – כאילו כבר עשה