אוצרות בית היין

תיאור

כל פעולה – מצוה.

אנו מתחילים זמן חורף שאז אדם יכול להישאר כל היום ללמוד תורה, ואין "יציאות" כמו הקיץ.

השאלה היא : איך לנצל את ה"חורף הקדוש", כדי שכשהבחור יצא לבין הזמנים הוא יצא עם מוסר, עם מידות, עם דרך ארץ, והכי חשוב עם הרבה תורה ?

התחלנו פרשת "בראשית":

"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ" (בראשית א', א').

מפרש רש"י הקדוש:

"אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רז"ל: א- בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו" (משלי ח', כ"ב). ב- ובשביל ישראל שנקרו "ראשית תבואתו" (ירמיה ב', ג')…".

כלל ראשון: אנחנו צריכים להסתכל תמיד על הכלל היסודי הזה : כל מה שנברא בעולם, זה כדי שנשב ונלמד תורה !!

כלל שני: התורה אומרת: "את השמים ואת הארץ", לרמוז לנו שקודם להכל זה העניינים הרוחניים.

מצד שני כתוב: "ביום עשות ה' אלוהים ארץ ושמים" (בראשית ב', ד'),  זה בא לרמוז שאפשר להפוך את הדברים הגשמיים לרוחניים. כגון: שינה, בשביל ללמוד תורה בעירנות. וכן הלאה.

מסופר על החפץ חיים זצ"ל שנסע עם חתנו בעגלת העגלון, כשבסוף הנסיעה חתנו שילם את השכר של הנהג, חש הח"ח ברע. הוא אמר לחתנו, שהוא היה יכול לחשוב לקיים מצוות עשה של "ביומו תתן שכרו" (דברים כ"ד, ט"ו)… עד כדי כך !

וכן אמר לאשתו שהיתה בעלת מכולת, שכל מה שהיא עושה זה יכול להיות מצוות עשה. כמו חסד, משקולות צדק וכו'… – כל דבר יכול להיות מצוה !

וכן כתוב בשו"ע (או"ח א', א'): "ובשוכבו ידע לפני מי הוא שוכב…" למה השו"ע סידר את ההלכה הזאת פה ולא סידר את זה בהלכות שינה (לקמן סימן רל"ט) ? אלא: כי השכיבה צריכה להיות בשביל הקימה ! מתי שהוא שוכב בשביל להתעורר למחרת, הוא קיים הלכה.

כל דבר ודבר אפשר להפוך אותו לדבר רוחני!

כתוב במדרש (במדבר רבה י"ט, ג'):

"ויחכם מכל האדם" (מלכים – א' ה', י"ג) אדה"ר מה היתה חכמתו ? את מוצא כשבקש הקב"ה לברוא את האדם נמלך במלאכי השרת. אמר להם: "נעשה אדם בצלמנו" (בראשית א', כ"ו). אמרו לפניו: "מה אנוש כי תזכרנו" (תהלים ח', ה'). אמר להם: "אדם שאני רוצה לבראות חכמתו מרובה משלכם. – מה עשה ? כינס כל בהמה חיה ועוף והעבירן לפניהן, אמר להם: "מה שמותן של אלו" ? לא ידעו. כיון שברא אדם העבירן לפניו, אמר לו: "מה שמותן של אלו" ? אמר: "לזה נאה לקרות שור ולזה ארי ולזה סוס ולזה חמור ולזה גמל ולזה נשר". שנאמר: "ויקרא האדם שמות" (בראשית ב', כ').

א"ל: "ואתה מה שימך" ? אמר לו: "אדם – למה ? – שנבראתי מן האדמה". (ואע"פ שכולם נבראו מהאדמה השפיל עצמו) א"ל הקב"ה: "אני מה שמי" ? אמר ליה: "ה', שאתה אדון לכל הבריות". היינו דכתיב: "אני ה' הוא שמי" – הוא שמי שקרא לי אדה"ר, הוא שמי שהתניתי ביני לבין עצמי, הוא שמי שהתניתי ביני לבין בריותי".

החכמה היא, שמהעפר הזה ומהגשמיות הזאת נברא האדם, כדי להפוך את זה לרוחניות.