העירוב בזמנינו

תיאור

הנה בזמנינו מצוי ברוב ערי ארצנו הקדושה שמשתדלים לעשות עירוב מסביב לעיר, אולם במקומות רבים כשרות העירוב מפוקפקת מאד, וכפי שאמר לי הגאון רבי מאיר רוזנר שליט"א ששמע מהגה"צ רבי זונדל קרויזר זצ"ל (שהיה אחראי רבות בשנים על תקינות העירוב מטעם המועצה הדתית בירושלים), שהקריטריון של עירוב עירוני טוב הוא שסומך על כל שיטה שמקילה שנדפסה באיזשהו ספר ואף כשהוא דעת יחיד.
וכיום אכשר דרא וזכינו שקמו ת"ח ועשו מהפך ממש בכל הקשור לענייני העירוב, ובהרבה מקומות עושים עירוב שכונתי בנוסף לעירוב העיר, והכל במסירות רבה בעבודה מאומצת ומתמדת בכל ערב שבת ושבת.
ויתרה מזאת הוסיף לי הגר"מ רוזנר שליט"א שאף בעירובין השכונתיים אין רמה שווה לכולם, וכפי שהגדיר זאת בטו"ט שאין 'דרגת תקן' לעירוב שכונתי, אלא כל עירוב שכונתי תלוי ברמת הידע ההלכתי של האחראי, בחדות העין והיכולת לזהות בעיות, וברמת הפיקוח והנחישות לתקן כל קלקול גם כשקשה…, כמו כן אי אפשר להתעלם מהנתון הכלכלי שזה המעמיד של העירוב לעשותו באופן חזק וטוב. וכמובן אחד הגורמים המרכזיים לעשיית עירוב מהודר הם תנאי השטח בו נעשה העירוב, ופעמים רבות שמתבצעות עבודות בנייה ותשתיות בכביש שגורמות לתקלות ושינויים לרוב.
ואעפ"כ נדמה שתורת העירוב ליחידים ניתנה ומסורה בעיקר לאותם המתעסקים בה, ואילו לכלל די להם במה שרואות עיניהם שהמקום מוקף בעמודים ואיזשהו חוט קשור ע"ג, ומבחינתם זהו סימן מובהק שמקום זה מוקף בעירוב ומותר בטלטול, ואינם מודעים כלל לתקלות הרבות שבנקל יכולות להתרחש ולה יכשל בחילולי שבת רח"ל.
תופעה מאד מצויה היא שמשפחות שוכרות דירה במקום ישוב מבודד לנפוש שם בשבת, או שמתארחים בבתי הארחה למיניהם [ואפילו במקומות המפוקחים העומדים תחת כשרויות מהודרות, יש לדעת שמצוי מאד שמתן ההכשר הוא אך ורק על המאכלים, ולפעמים גם על גדרי ואופי הצניעות שבמקום, אולם בכל מה שקשור לעירוב אין על כך שום השגחה], ולפי ראות עיניהם רואים הם לפניהם מקום הגדור מחיצות, וחושבים הם לתומם שמותר לטלטל במקום זה, ואילו היו יודעים הלכה פשוטה כגון שישנה תקלה שכיחה שעפר מצטבר סביב המחיצה, והדין הוא שעפר זה ממעט משיעור גובה המחיצה ובאופנים מסוימים מקרה כזה מחשיב את המקום כולו לפרוץ, ורח"ל נכשלים בחילול שבת. זאת ועוד שאף אם השטח מגודר היטב, עדיין מצוי בעיות נוספות שעלולות לאסור את כל השטח המוקף בטלטול.
לאור הנ"ל, והתקלות השכיחות והבעיות הרבות, ברור לכל בר דעת שכמו שלא יכנס לאטליז בהסתמך על תעודת הכשרות התלויה על הקיר ובלי שמכיר וסומך על רבני נותני הכשרות, כך פשוט וברור שאין להסתמך על כשרות העירוב מבלי שיודע ומכיר מיהו ה אחראי והמפקח על כשרות העירוב.
מטרת קונטרס זה אינו בא לפסוק הלכה בעניינים חמורים אלו ולאור האמור בכל עירוב ועירוב חייבים תלמיד חכם הבקי בהלכות עירוב ובעל נסיון בעשייתן, אלא עיקר המטרה היא לעורר את לב המעיין ולבאר את המושגים הבסיסיים והעיקרי ים הנוגעים לנושא העירובין בזמננו, ולעורר על המכשלות המצויות, ומאידך השתדלנו להציג פתרונות באופן פרקטי מתוך דגש על מה אפשר להסתמך מעיקר הדין ועל מה מסתמכים בדיעבד אלו הנוהגים להקל בזה, ותוך כדי הדברים יתבאר בעזרת השם יתברך מהם החומרות שמקפידים בעירובים השכונתיים ועל מה מסתמכים בעירובים העירוניים.