יעלת חן

מַעֲשֵׂה בִּיהוּדִי פָּשׁוּט אֲשֶׁר חַיָּיו הָיוּ אוֹסֵף שֶׁל עֲלִיּוֹת וּמוֹרָדוֹת. הִתְאַמֵּץ רַבּוֹת כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִפְסָגוֹת, אַךְ בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לִשְׁאֹף אֲוִיר הָרִים צָלוּל, צָנַח מַטָּה בְּקוֹל שֵׁבֶר גָּדוֹל. מַכָּרָיו כִּבְּדוּהוּ בִּהְיוֹתוֹ וַתְרָן וּבַעַל חֶסֶד גָּדוֹל אַךְ מִהֲרוּ לְזַלְזֵל בּוֹ כְּשֶׁלֹּא סִפֵּק אֵת מְבֻקָּשָׁם. פַּרְנָסָתוֹ הַדְּחוּקָה סָדְּקָה אֵת בִּטְחוֹנוֹ הָעַצְמִי וְאַף עוֹלָמוֹ הָרוּחָנִי לֹא יָדַע נַחַת, מַשְׁבְּרִים וְרִגְעֵי הִתְעַלּוּת, נִסְיוֹנוֹת וּבִזְיוֹנוֹת. וּמִלְחָמָה תְּמִידִית עִם הַיֵּצֶר הָרַע.

וַיְהִי הַיּוֹם… הָיָה זֶה לְעֵת לַיִל. טֶרֶם עָלָה עַל עֶרֶשׂ יֵצֻּעַיו, יָשַׁב עַל מִטָּתוֹ וְהִרְהֵר בְּמַצָּבוֹ.

לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת בָּהֶם הֵרִיץ אֵת מַסֶּכֶת חַיָּיו עַד כֹּה, גִּילָה שֶׁהוּא יְהוּדִי פָּשׁוּט, אֶחָד כָּזֶה שֶׁלֹּא פָּעַל כְּלוּם בְּחַיָּיו, נִכְשַׁל הוּא כִּמְעַט בְּכָל מַטָּרָה רוּחָנִית שֶׁהִצִּיב לְעַצְמוֹ וְלֹא הִתְקַדֵּם כְּלָל. "פָּשׁוּט הָיִיתִי וּפָשׁוּט נִשְׁאַרְתִּי וְכַנִּרְאֶה שֶׁכָּךְ גַּם אֶשָּׁאֵר!" חָשַׁב לְעַצְמוֹ.

עֵינָיו הוּצְפוּ דְּמָעוֹת וְהוּא הֵחֵל לְמָרֵר עַל גּוֹרָלוֹ: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּמָּה אֲנִי יָכוֹל?"… צָעַק מֵעִמְקֵי נִשְׁמָתוֹ, "עַד שֶׁקַּמְתִּי, נָפַלְתִּי! אֶת מַה שֶׁהִשַּׂגְתִּי, הִפְסַדְתִּי! כַּמָּה שֶׁלֹּא נִסִּיתִי, בַּסּוֹף נִכְשַׁלְתִּי!… וְגַם הַיֵּצֶר, אוֹי הַיֵּצֶר הָרַע הַזֶּה תָּמִיד נִצְחָנִי… אֵין לִי עוֹד כֹּחוֹת״, נִשְׁנָק בִּבְכִי תַּמְרוּרִים, ״אוּלַי אֵתְּרָסֵק וְזֶהוּ, אוּלַי אֲוַתֵּר עַל חַיַּי? הוֹי… בּוֹרֵא עוֹלָם, אֲנִי רַק בֵּן אָדָם״… וּבְמַר נַפְשׁוֹ נִרְדַּם.

וְהִנֵּה בַּחֲלוֹמוֹ עוֹמֵד הוּא עַל בַּמָּה גְּדוֹלָה, סְטֶּנְדֵּר מֻנָּח לְפָנָיו, וְהוּא מִתְבַּקֵּשׁ לְסַפֵּר סִפּוּר… הוּא פּוֹתֵחַ פִּיו וּמַתְחִיל לְסַפֵּר:

מַעֲשֵׂה בְּעַצְמְךָ… אַתָּה הַקּוֹרֵא הַיָּקָר… גַּם לְךָ הַחַיִּים אֵינָם פְּשׁוּטִים. גַּם אַתָּה חוֹוֵה רִגְעֵי שֶׁפֶל וַעֲלִיָּה. חֲבֵרִים שֶׁפָּגְעוּ, מִלִּים שֶׁעָשׂוּ צַלָּקוֹת בְּלִבְּךָ. גַּם לְךָ הַיֵּצֶר לֹא עוֹשֶׂה הַנָּחוֹת וְלַמְרוֹת כֹּל קַבָּלוֹתֶּיךָ לְהַכְנִיעוֹ – הוּא מְהַתֵּל בְּךָ. גַּם בִּטְחוֹנְךָ הָעַצְמִי נִפְגַּע לֹא פַּעַם… וְשָׁקַלְתָּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה קִיצוֹנִי כְּדֵי לַהֲשִׁיבוֹ. הַפַּרְנָסָה, הַהִתְמוֹדְדוּת הַיּוֹמִיּוֹמִית, הָרָצוּי וְהַמָּצוּי, הַקְּשָׁיִים וְהַלְּבָטִים שֶׁהֵבִיאוֹ אוֹתְךָ אֵל צְמָתִּים בָּהֶם שָׁפַכְתְּ דְּמָעוֹת רַבּוֹת עַל מַר גּוֹרָלְךָ: 'לְאָן הִגַּעְתִּי, יֵשׁ נָמוּךְ מִזֶּה? יֵשׁ לְאָן לְהַמְשִׁיךְ?'…

מַמָּשׁ בִּרְגָעִים אֵלֶּה יוֹשֵׁב כֹּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וּבְמַעֲשָׂיו כּוֹתֵב אֵת סִפּוּר חַיָּיו. סִפּוּר שֶׁכְּכָל הַנִּרְאֶה יַתְחִיל בְּ…״מַעֲשֵׂה בִּיהוּדִי פָּשׁוּט״… כִּי זֹאת מַהוּת הַיְּהוּדִי, לָקַחַת סִפּוּר מֻרְכָּב וְלַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוֹ מַעֲשֵׂה פָּשׁוּט. לָכֵן אוֹמְרִים 'מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל חֲכָמִים' וְלֹא 'סִפּוּרֵי חֲכָמִים'. כִּי חֲכַם הוּא מַעֲשִׂי, הָעֲשִׂיָּה שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הִיא הִיא סִפּוּר חַיָּיו.

השק של החיים

כֹּל אָדָם הוּא סִפּוּר מְרַתֵּק הַמֻּרְכָּב מֵהִתְמוֹדְדוּיוֹת מְיֻחָדוֹת. כֹּל אָדָם וְ'הַשַּׂק' שֶׁהוּא סוֹחֵב עַל גַּבּוֹ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ יָרַד לְעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה. חוֹשֵׁב אָדָם לְעַצְמוֹ הַלְוַאי וְהָיָה לִי אֵת הַשַּׂק שֶׁל חֲבֵרִי, אֵיזֶה אֹשֶׁר… אֵיזֶה עֹשֶׁר… כַּמָּה נַחַת מֵהַיְּלָדִים… אָיְי לוּ הָיָה לִי אֵת הָאַחְוָה הַשָּׁלוֹם וְהָרֵעוּת שֶׁיֵּשׁ לְחַבֵרִי בְּבֵיתוֹ, אוֹי כַּמָּה הָיִיתִי מְאֻשָּׁר! כָּךְ חוֹשֵׁב הוּא לְעַצְמוֹ.

אַךְ לֶעָתִיד לָבוֹא, שָׁעָה שֶׁיַּעֲמֹד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַסֶּכֶת חַיָּיו, יֹאמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה: "בְּנִי יַקִּירִי, מַה לְךָ?… מַדּוּעַ הָיִיתָ מְמֻרְמָר וְעָצוּב כֹּל חַיֶּיךָ?"… וְהוּא יַעֲנֶה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תִרְאֶה אֵיזֶה חַיִּים קָשִׁים הָיוּ לִי, תִרְאֶה כַּמָּה נְפִילוֹת וְנִסְיוֹנוֹת, לֹא הִצְלַחְתִּי בִּמְאוּמָה. אַךְ לוּ הָיוּ לִי אֵת הַתְּנָאִים שֶׁהָיוּ לְחָבֵרָי, לוּ רַק הָיִיתִי מְקַבֵּל אֵת הַ'שַּׂק' שֶׁלָּהֶם, חַיַּי הָיוּ נִרְאִים אַחֶרֶת!

וְאָז יַכְנִיס אוֹתוֹ הַקָּבָּ"ה לְאוּלָם עֲנָק בּוֹ מְסֻדָּרִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת הַשַּׂקִּים שֶׁל כֹּל חֲבֵרָיו וּמַכָּרָיו. וְיֹאמַר לוֹ: "בְּבַקָּשָׁה בְּנִי אָהוּבִי, הִנֵּה כֹּל הַשַּׂקִּים לְפָנֶיךָ, טוֹל לְךָ אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁתִּרְצֶה וַאֲשִׁיבְךָ לָעוֹלָם עִמּוֹ".

וְהִנֵּה, בִּצְעָדִים שְׂמֵחִים, נִגַּשׂ הָאָדָם וּפוֹתֵחַ אֵת הַשַּׂק שֶׁל פְּלוֹנִי שֶׁהִכִּירוֹ כְּאָדָם שַׂמֵּחַ וּמְאֻשָּׁר. אַךְ כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה הוּא אֵת כֹּל מַה שֶׁיֵּשׁ בַּשָּׂק, הוּא נִבְהַל וְאוֹמֵר: אוֹי וַאֲבוֹי, לֹא וָלֹא! אֵינֶנִּי מְעֻנְיָן לֹא בָּאֹשֶׁר וְלֹא בַּשִּׂמְחָה הַמְּדֻמָּה שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ.

וְכָךְ עוֹבֵר הוּא שַׂק אַחַר שַׂק, מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ אֵת שֶׁנִּכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשׁוֹ, אַךְ בְּכָל פַּעַם מְגַלֶּה שֶׁבְּעֶצֶם הוּא אֵינוֹ חָפֵץ בְּשׁוּם שַׂק. אוֹ אָז, נִגַּשׂ הוּא אֵל הַקָּבָּ"ה וְאוֹמֵר: "פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה"[1] – אֵין כְּמוֹ הַשַּׂק שֶׁלִּי רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה מַה יֵשׁ בְּשַׂקֵּיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים, אֲנִי חוֹזֵר וּפוֹתֵחַ אֵת שַׂק חַיַּי וּמוֹדֶה בְּשִׂמְחָה – תּוֹדָה לְךָ אַבָּא עַל שַׂק חַיַּי…

אדם לעמל יולד

״אָדָם לְעָמָל יוּלָּד"[2], הִגַּעְתָּ לְכָאן לְהִתְמוֹדֵד עִם נִסְיוֹנוֹת הַחַיִּים. יֵשׁ עֲלִיּוֹת וּמוֹרָדוֹת, יֵשׁ הַצְלָחוֹת וְכִשְׁלוֹנוֹת, וְיֵשׁ.. וְיֵשׁ.. וְיֵשׁ… אַךְ אִם תָּעַצוֹם לְרֶגַע אֵת עֵינֶיךָ וּתְּדָמְיֵן אֵת עַצְמְךָ בְּעוֹד כַּמָּה עָשׂוֹרִים, כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה בְּגִיל שִׁבְעִים אוֹ קְצָת יוֹתֵר… שְׁאַל אֵת עַצְמְךָ:

כֵּיצַד הָיִיתָ רוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הֶעָבָר? הַאִם הָיִיתָ מִתְפָּאֵר בְּטִיּוּלִים שֶׁטִיָלְתָ, בְּקְנִיּוֹת שֶׁעָרַכְתָּ, בְּמִסְעָדוֹת בָּהֶן אָכַלְתָּ, בִּרְכָבִים אוֹ בְּבָתִּים שֶׁרָכַשְׁתְּ… הַאִם בְּאֵלֶּה תִּתְפָּאֵר וְתִשְׂמַח?…

וְאִם הָיִיתָ בָּעַל מָעֳמָד חֶבְרָתִי חָשׁוּב, אוֹ בָּעַל תְּאָרִים אֲקָדֶמָאִים, אוֹ בָּעַל תַּפְקִיד בָּכִיר בְּחֶבְרָה בִּינְלֵאוּמִּית, הַאִם בְּשֶׁל אֵלֶּה יִזְכְּרוּ אוֹתְךָ אַחֲרֵי מוֹתְךָ?… הַאִם בְּעוֹלָם הַנֵּצַח יֵשׁ עֵרֶךְ לְכָל אֵלּוּ?…

חֲשֹׁב לְעַצְמְךָ, מַה תַּשְׁאִיר אַחֲרֵי פְּטִירָתְּךָ מִן הָעוֹלָם? הַאִם רְכוּשׁ וְמָמוֹן הֵם אֲשֶׁר יְפָאֲרוּ אֵת שִׁמְךָ? כֵּיצַד תְּסַכֵּם אֵת אַחֲרוֹן יָמֶיךָ וְאִם מַה תַּעֲלֶה וְתַעֲמֹד לִפְנֵי יוֹצְרֶךָ?…

אִם שְׁאֵלוֹת כְּגוֹן אֵלֶּה עוֹרְרוּ אֵת לִבְּךָ, דַּע, שֶׁזֶּה הַזְּמַן לִכְתֹּב אֵת סִפּוּר חַיֶּיךָ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂיךָ! וְכֵיצַד?…

כֹּל וְיִתּוּר וּשְׁתִיקָה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁפּוֹגְעִים בְּךָ, כֹּל חֶסֶד וּצְדָקָה שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לְפָנֶיךָ וְלֹא תִּתְעַלֵּם מֵהֶם, כֹּל רֶגַע – שָׁעָה – יְמָמָה שֶׁתֵּנָּצֵל לְעֵסֶק הַתּוֹרָה, הֵמָּה יְפָאַרוּךָ… הֵם יְלַוּוּ אוֹתְךָ בְּיוֹמְךָ הָאַחֲרוֹן – וְ'הָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ'[3]. זֶהוּ סִפּוּר חַיֶּיךָ שֶׁנִּכְתַּב בִּרְגָעִים אֵלּוּ מַמָּשׁ, כֹּל יּוֹם שֶׁעוֹבֵר הוּא דַּף בְּסֵפֶר חַיֶּיךָ. אִם לֹא תִּכְתֹּב כֹּל יּוֹם בְּסֵפֶר חַיֶּיךָ, יִשָּׁאֵר הָדַף רֵיק! – וְדַף רֵיק בַּסֵּפֶר מֵעִיד עַל סֵפֶר פָּגוּם…

זָכוֹר! כֹּל פְּעֻלָּה, כֹּל דִּבּוּר, כֹּל מַעֲשֵׂה נִכְתַּב בְּסִפּוּר חַיֶּיךָ, כַּמּוּבָא בַּנָּבִיא: "וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו[4]"… וּלְפִיכָךְ הַגַּע בְּעַצְמְךָ, מַה הָיִיתָ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה כָּתוּב בּוֹ? הֲלֹא הַקָּבָּ"ה עָתִיד לִקְרֹא מִתּוֹךְ סֵפֶר חַיֶּיךָ?!

סדרת הספרים יעלת חן

בְּסִדְרַת הַסְּפָרִים "יַעֲלַת חֵן"-עַל הַתּוֹרָה, שֶׁזָּכוּ לִרְאוֹת אוֹר בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, יָכוֹל כֹּל אָדָם: הוֹרֶה וּמְחַנֵּךְ, דַּרְשָׁן וּמַגִּיד שִׁעוּר, כֹּל אִישׁ וְאִשָּׁה, נַעַר, נַעֲרָה וְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם… לְקַבֵּל עֵצוֹת, הָדְּרַכוֹת, קִנְיָן מִדּוֹת טוֹבוֹת, יִרְאַת שָׁמָיִם, בִּטָּחוֹן, אֱמוּנָה וְאַהֲבַת ה', מִתּוֹךְ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִדִּבְרֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹתָם. וּבְכָךְ יוּכַל לְמַלֵּא אֵת דַּפֵּי 'סִפּוּר חַיָּיו' בִּשְׁלַל מַעֲשִׂים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת.

וְאַחַר אוֹרֶךָ יָמִים, כְּשֶׁיִּפָּרֵד מֵעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה, יָבוֹא עִם דִּבְרֵי הַחִזּוּק שֶׁיִּלְמַד בְּסֵפֶר זֶה לְהַקְבִּיל אֵת פְּנֵי בּוֹרְאוֹ בְּיוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן – "וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן"[5]…

——————

[1] תהלים ל, יב, [2] איוב ה, ז, [3] ישעיהו נח, ח [4] מלאכי פרק ג, טז [5] משלי לא, כה.