בן איש חי וקיים

75.00

בן איש חי וקיים / הרב גבריאל יצחקוב
ספר מופלא וייחודי המוכיח ומלמד על משקלן הרב של פסיקות מרן הבן איש חי בכל חלקי ההלכה, בליווי מקורות ותימוכין רבים.

זמן אספקה: עד 6 ימי עסקים, בכפוף לתנאי השימוש.

הספר נשלח באריזת בועות מוגנת, וניתן לעקוב אחרי המשלוח בכל עת באתר דואר ישראל. הרכישה באתר מאובטחת בתקן SSL / PCI ובהתאם לתקנות חברת האשראי.

לרכישה טלפונית ובירורים חייג: 039-111-444 שלוחה 0 או פנה באמצעות דף צור קשר

תיאור

ספר ייחודי מאת הרב גבריאל יצחקוב, המוכיח את משקלן הרב של פסיקות רבינו יוסף חיים מבגדאד – הקרוי ע"ש ספרו בן איש חי בסוגיות הלכה רבות.

כנגד הטוענים כי פסיקותיו של הרב מחמירות ולא נהגו כמותן, מוכיח המחבר באותות ובמופתים עד כמה מעוגנות פסיקותיו בדעות הראשונים והאחרונים כולם, וכי כל בן תורה ראוי שיחוש להן.

בן איש חי וקיים – פתיחה לספר

ואת אשר חטא מן הקודש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו (ויקרא ה, טז). נראה לי בס"ד: ידוע, כל חטא יש לו שייכות באות מן עשרים ושתים אותיות, וגם בחמישה דמנצפ"ך, לכן צריך להתוודות על סדר כל עשרים ושתיים אותיות ומנצפ"ך שפוגם בהם.

וזהו שאמר ואת, ר"ל עשרים ושתיים אותיות מן אלף ועד תיו, אשר חטא האדם מן הקדש, צריך שיתקן הפגם שעשה בהם, וחטא לשון חסרון ר"ל שפגם ועשה חסרון בקדושתם.

ולאו דווקא עשרים ושתיים אותיות, אלא גם חמישתו, הם חמישה אותיות מנצפ"ך, יוסף עליו על התיקון ההוא.

או יובן בס"ד: ואת אשר חטא מן הקדש שחסר ניצוצי קדושה מן הקודש, שעל-ידי עוונותיו נפלו ניצוצי קדושה בקליפה, ישלם שיחזירם אל מקום הקודש.

ואת חמישתו הם חמישה: נפש רוח נשמה חיה יחידה שיש בו, יוסף עליו, דידוע אפילו אם לא יש באדם אלא נפש בלבד, מוכרח שיהיה חלק זה כלול מן נפש רוח נשמה חיה יחידה, וכן הרוח וכן הנשמה.

כלומר, לא מבעיא שישלים חסרונם אלא יוסיף עליהם אורות עליונים.

ועוד נראה לי בס"ד, דידוע שהיסוד נקרא "קדוש", גם כתב הרב מאורי-אש ז"ל, דהיסוד נקרא "אלומה" מפני ששם נקבצים אורות העליונים, והסימן "ותשתחוין לאלמתי" (בראשית לז, ז), עי"ש. והנה "אלומה" עולה מספר שמונים ושתים, שהוא שתי פעמים שם יוה"ך, וחמישית מספר "קודש" עולה שמונים ושתיים שהוא מספר "אלומה".

וזה שאמר: ואת אשר חטא מן הקדש, המה ניצוצי הקדושה שחיסר על-ידי עוונות, ישלם להחזירם אל מקום הקודש. ואת חמישתו של "קודש" שהוא היסוד, הנקרא "אלומה", שהוא חומש של מספר "קודש", יוסף עליו, כלומר על התיקון והבירור הזה, שיהיה היסוד נוסף אורות עליונים. ונראה לי בס"ד: "קודש" עולה ת"י, ו"אלומה" מספר "לבן", ותצרף אותיות "לבן" עם ת"י יהיה מזה צרוף "תבלין", ולכן התורה נקראת "תבלין", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין ל:) בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, כי כל זה יהיה על-ידי התורה שנקראת "תבלין", והם ארבע פעמים חנינה, לנפש, רוח, ונשמה, ונשמה לנשמה.

ובאופן אחר נראה לי בס"ד, על פי מה שכתב הרב נשמת-חיים (דף עג) בשם זהר חדש (פרשת אחרי) שהאדם בחטאו, מסתלק ממנו הארת יו"ד וא"ו שבשם הוי"ה, שהם סוד זכרים, וישאר בו הארת שני ההי"ן, שהם סוד נקבות, עיי"ש. ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב: "צדיק מצרה נחלץ, ויבא רשע תחתיו" (משלי, יא, ח), תבת "תחתיו" תתחלק לשתי חלוקות וקרינן בה "תחת יו", פירוש, ברשע לא ישאר אלא רק הארת שתי ההי"ן דשם הוי"ה, שהם עומדים תחת אותיות י"ו דשם הוי"ה.

ובזה יובן רמז הכתוב בישעיה ג' (פסוק יב): "עמי נגשיו מעולל, ונשים משלו בו", והיינו בא לרמז דעל-ידי החטא לא נשאר בו אלא הארת שתי ההי"ן, שהם בסוד נוקבא.

ובזה יובן: ואת אשר חטא מן הקדש, ר"ל מה שחסר על-ידי עוונותיו מאורות הקדושה ישלם, ואת חמישתו, הוא הארת שתי ההי"ן שמספרם חמשה וחמשה, שנשארו נפרדים ועומדים לבדם, יוסף עליו, חלק תבת "עליו" לשתים וקרי בה "על יו", שתתחבר הארתם עם הארת אותיות י"ו שבשם, ותהיה אצלו הארת ארבע אותיות השם בשלמות.

ועוד נראה לי, בס"ד, על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי תענית פ"א הי"א), כי השנים-עשר ראשי-חדשים הם ראויים להיות מועדים ורגלים כמו שלוש רגלים,[1] אך אחר שחטאו ישראל הפסידו אותן, שלא זכו שיהיו להם מועדים גמורים כמו שלוש רגלים. ובזה פרשתי הטעם דאין גומרים עתה את ההלל בר"ח, וכתבו המפרשים דלעתיד אחר גמר התיקון, תחזור עטרה לישנה, ונזכה שיהיו כל ר"ח מועדים גמורים וגדולים כשלוש רגלים.

גם ידוע כי שלוש רגלים שורשם באות ה"א ראשונה שבשם, שהיא סוד בינה, ולכך נקראים "מקראי-קדש", אך ר"ח שורשם באות ה"א אחרונה שבשם, שהיא סוד מלכות. ונמצא לפי זה אות ה"א ראשונה היא חמישה של אות יו"ד שבשם, שהיא שייכה לאות יו"ד יען שהיא נוקבא לאות יו"ד, אך אות ה"א אחרונה היא חמישה של אות וא"ו שבשם, שהיא נוקבא לאות וא"ו ושייכה לו. וזה שאמר: ואת אשר חטא מן הקדש, מבחינת "קדש" שהוא משלוש רגלים שנקראו "מקראי-קדש", ישלם הפגם והחיסרון על-ידי התיקון. ואז ואת חמישתו, קרי בה "חמישת ו", ר"ל ראש-חודש שהוא סוד חמישה של אות וא"ו, שהוא במלכות, ה"א אחרונה שבשם, יוסף עליו, כלומר על בחינת "קדש", שגם יום זה יהיה רגל גמור כשלוש רגלים שהם "מקראי-קדש", כדכתיב: "אלה מועדי ה' מקראי קדש" (ויקרא כג, ד):

מפתח הלכות לספר בן איש חי וקיים

  • א' – ג'. מנהג הנשים שלא לעשות מלאכה בר"ח ודין הגברים
  • ד' – ו'. תענית ערב ראש חודש
  • ז' – ח'. הכרזת ראש חודש
  • ט'. איסור תענית בראש חודש
  • י'. סעודת ראש חודש
  • יא. הדלקת נרות בראש חודש
  • יב – יד. אזכרת יעלה ויבא בתפילה
  • טו – טז. הלל
  • יז – יח. הנחת תפילין בראש חודש
  • יט. דקדוקים בנוסח תפילת מוסף
  • כ'. עליה לספר תורה בראש חודש
  • כא. אזכרת יעלה ויבוא בברכת המזון.