קיצור תולדות השירה, הפיוט והפזמון

.

קדימה, מתחילים! 

מה ההבדלים: שירה / פיוט / פזמון?

קודם כל נעשה, סדר. מה ההבדל בין שירה לפיוט? ומה זה פזמון?

• הפזמון – הוא קטע שאכן נכתב אסתטית, בדרך כלל עם חריזה, ומלכתחילה מטרתו היא להצמיד לחן מוזיקלי למילותיו, ולהפוך אותו למה שאנו מכנים "שיר". הפזמון נכתב בצורה שמובנת בקריאה ראשונה, ובדרך כלל אינו נושא מסרים סמויים ברקע. בפזמון מצוי שמשתמשים בבית קבוע שחוזר על עצמו לסירוגין (ואותו אנו מכנים "פזמון" בשפה היומיומית).
• השירה – במובנה המודרני אינה כרוכה בהכרח במוזיקה, ולא תמיד נכתבת על מנת להצמיד לה לחן. כיום 'שירה' הינה קטע ספרותי המתמקד באסתטיקה של המילים עצמן, מעבר למשמעות שהן מכילות. הרחבה במאמר על מהות השירה. עם זאת יש לסייג כי במשמעות הקדומה של המילה "שירה" מסתבר שכן הייתה כרוכה בלחן, ועל כך – מיד. 
• הפיוט – הוא שירת קודש, שנועדה להתווסף לקטעי תפילה, ובדרך כלל מושרת על ידי שליח ציבור בבית הכנסת, או על ידי הציבור כולו. רוב הפיוטים זכו ללחנים שהוצמדו להם, ובכך הם דומים לפזמון, אך הם טומנים בחובם משמעויות עמוקות ונסתרות, ובכך הם דומים לשירה. הפיוטים למעשה קדמו לשירה העברית המודרנית, בכמה אלפי שנים.

השירה הקדומה

• "וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר" (בראשית פרק לא פסוק כז).
• "קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר… הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי" (ישעיהו פרק כג פסוק טז).
• "זַמְּרוּ לַיקֹוָק בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה" (תהלים פרק צח פסוק ה).

וכן מופיע באיבן עזרא בתהילים (נו, א): "למנצח על יונת אלם – על נועם פיוט, תחילתו יונת אלם רחוקים". (כלומר, כאשר אתה מבצע את המזמור הבא, בצע אותו בהתאם לשיר הידוע 'יונת אלם רחוקים').

על הפסוק באיוב (פרק כא, פסוק יב) "יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב", פירש האלשיך: ישאו – הוא נשיאת קול כמ"ש ז"ל על פסוק בכתף ישאו, שאומרו ישאו הוא שירת הלוים בפה, ויאמר ישאו קול בפה בתוף וכנור, וראה הרגש העוילים כי ישמחו לקול עוגב, כי תחלה ישאו בתוף וכנור ולא יערב לעוילים לשמוח רק בקול עוגב הערב משניהם, כי בצאתם לאויר העולם היו מהלכים ומרגישים ומבחינים בין זמר לזמר: 

או יאמר, כי הילודים ירקדון בבהלת השמחה, וישאו קול בתוף שקולו גבוה עם כנור שקולו נמוך יחד, ולהיות שיש הפרש גדול ביניהם אין הזמר עולה יפה, על כן לא ישמחו כי אם לקול עוגב שקולו ממוצע בין תוף לכנור, ואז ישמחו כי יתבסמו השלשה קולות יחד ויערבו למו בהדרגתם":

וכן עוד הרבה. ניתן לראות בהרחבה במאמרו של פרופ' מאיר בר אילן "השירה העברית הקדומה", בגיליון 15 של כתב העת מורשת ישראל, הוצאת אוניברסיטת אריאל. 

מתי החלה השירה?

קשה להצביע על תאריך, אך ככל שמדובר על השפה העברית, הרי שהשירה הקדומה המוכרת לנו היא קטעי השירה המופיעים בחומשי התורה:

• שירת הים – כשיצאו בני ישראל מים סוף, אחר שנקרע להם לשניים.
• שירת הבאר – שירתה של מרים על הבאר שזכו לה במדבר
• שירת האזינו – שירה המהווה סקירה היסטורית של עם ישראל, מראשיתו ועד לאחרית הימים.

בספרי הנביאים מוצאים גם קטעי שירה רבים, כשספר התהילים מאת דוד המלך, המכונה 'נעים זמירות ישראל' עולה על כולם.