כמה סוגי כריכות לספר קיימים?
כמה סוגי כריכות לספר קיימים? מתברר שהרבה. קבלו סדרת תצלומים אותנטיים של כריכות קרטון, בד, עור, פלסטיק, עץ ואפילו ברזל. והכי חשוב – מה מתאים לספר שלכם!
היי חברים! במאמר הבא נסקור את כל סוגי הדפוס הקיימים, ולא נסתפק בטקסט אלא נוסיף לכם גם תמונות שחלקן הושגו בעמל רב.
אז תיהנו ותחכימו לכם, ואם אתם רוצים להדפיס משהו תזכרו – אנחנו כאן 🙂
מי המציא את הדפוס?
בטח חשבתם לעצמכם פעם שהחזקתם ספר איך הדפסת ספרים התפתחה לימינו, מקובל לייחס את המצאת הדפוס ליוהאן גוטנברג שחי במאה ה-14, והיה צורף מומחה למתכות שהחזיק בבית דפוס קטן.
אך האמת היא שרק הדפוס המודרני הומצא על ידו, משום שעדויות לשיטות הדפסה קדומות (שתובאנה כולן במאמר זה) – קיימות כבר מזה אלף שנה ויותר, בעיקר בשושלות מלוכה בסין ובקוריאה.
יש היסטוריונים שטוענים כי כבר ברומא, לפני קרוב לאלפיים שנה, נעשה שימוש בטכניקות דפוס עבור תוויות יין ושמן.
במאמר זה ככל שידוע לנו הינו המאמר הראשון בעולם האינטרנט שבו מופיע פירוט קצר על כל סוגי הדפוס הקיימים.
הרשימה מסודרת לפי א' ב', ולנוחותכם – הכנו גם אינדקס קטן כאן בצד, שיעזור לכם לדפדף. תיהנו 🙂
דפוס אבן/ליתוגרפיה | מהראשונים בסוגי הדפוס
דפוס האבן הוא אחד מסוגי הדפוס הראשונים שהומצאו, והוא קיים עוד מסוף המאה השבע-עשרה.
דפוס אבן מבוסס על לוח אבן סופגת המשויף כדבעי, שעליו מאיירים בשמן הידרופובי (דוחה מים) את הדמות או טקסט שרוצים לשכפל.
בזמן ההדפסה מרטיבים את הלוח במים ומיד לאחר מכן בשכבת דיו מבוסס שמן. הפלטה כולה שרטובה ממים דוחה את השמן, והוא נספג ומתנקז בשכבה השמנונית שבה אמור להופיע האובייקט המודפס.
כעת מצמידים את הלוח האבן אל ההדפס, נייר בדרך כלל, והדיו מועבר בדיוק רב מהשטח השמנוני הספוג בדיו אל ההדפס.
למרבה הפלא, שיטה עתיקת יומין זו עדיין קיימת כיום – בעיקר בהדפסות אמנותיות לסוגיהן, אמנם, בעיקר בגרסה המודרנית יותר שנקראת דפוס שקע (ראה להלן).
דפוס אופסט
לרוב – הדפסת ספרים מבוצעת בדפוסי אופסט, ודאי כשמדובר על 1000 ספרים ויותר.
בדפוס אופסט מדפיסים באמצעות לוחות אלומיניום מצופים בגומי נוזלי (אמולסיה), שעליהם צרוב התוכן המודפס.
באמצעות טכניקות שונות גורמים שהדיו ייתפס רק על השטח הצרוב, וממנו יעבור לתוף (בלנקט) שיעביר אותו אל הנייר המודפס.
בהדפסת צבע (פרוצס) לכל צבע מצבעי ההדפסה (CMKY) יש לוח משלו, והצירוף של כולם יחד ייצור תמונה צבעונית וחיה.
מכונת האופסט היא אחת מהשיטות המהירות בין סוגי הדפוס, ועשויה להפיק עד 15,000 גיליונות בשעה, שהם 4.16 גיליונות בשנייה.
דפוס בלט
דפוס בלט מבוסס על שיטת ההדפסה הראשונה שהתקיימה, מבין סוגי הדפוס.
בדפוס בלט משתמשים בגלופות בולטות, שאותן מטביעים בדיו ומצמידים לנייר. למעשה כל חותמת מצויה כיום הינה מעין 'מדפסת בלט' קטנה.
בתחילת הדרך היו משתמשים במזרח אסיה בגלופות מחימר, מחרסינה ומאבן, וממציא הדפוס המודרני יוהן גוטנברג (שהיה גם צורף והתמחה במתכות) שכלל את הגלופות למתכת, והקפיץ את איכות התוצאה ללא כל היכר.
הספר הראשון שהודפס בדפוס בלט, ולמעשה – הספר הראשון שהודפס אי פעם, היה ספר התנ"ך המכונה תנ"ך גוטנברג.
אגב, עותק מקורי מתנך גוטנברג נמכר בשנת 2014 בסכום פעוט של4,000,000 דולר.
בתחילת דרכו של דפוס הבלט, היו מכינים גלופה לכל אות בנפרד, בגופנים ובגדלים שונים, והסדר היה אוסף אותיות ומרכיב שורות ומילים על גבי לוח ייעודי, שעמו היו מטביעים את הדיו על הדף.
בצורה זו הודפסה גם המהדורה הראשונה המודפסת של הש"ס – ש"ס ונציה, שצורת העימוד שלה התקבעה ולא שונתה מאז עד היום (למה? ראה כאן).
דפוס דיגיטלי – הזרקת דיו
שיטה נוספת של הדפסה דיגיטלית, הנה הזרקת דיו.
בהזרקת דיו התוכן מודפס על גבי הנייר באמצעות זרוע ייעודית, המתכווננת על הדף ומנקזת דיו דרך נקבוביות זעירות, לפי הנחיות המחשב.
בהזרקת דיו צבעונית, זרוע ההדפסה תעבור על הדף הלוך ושוב, ובכל מעבר תנקז דיו בצבעים שונים מתוך ראשי הדיו, במהירות ובדיוק רב.
בסופו של דבר, לכל נקודה בדף תנוקז כמות דיו מדויקת מכל צבע רצוי, ותיווצר תמונה.
הזרקת דיו היא אמנם שיטה משוכללת ומתוחכמת מאוד, אך לא פרקטית ונוחה במיוחד ואיכותה אינה מרהיבה.
היות וחלקי המדפסת וראשי הדיו זולים יחסית, המדפסת מצויה בעיקר בבתים פרטיים ובמשרדים קטנים.
דפוס דיגיטלי – לייזר
דפוס דיגיטלי הוא דפוס מודרני יחסית שהתאפשר רק עם בואו של המחשב.
בדפוס דיגיטלי ההדפסה מבוצעת באופן ישיר מהנחיות המחשב אל הדף, ללא לוחות או עזרי דפוס אחרים.
בדפוס דיגיטלי הפועל על שיטת הדפסת לייזר – קרני לייזר מקבעות אזורים שיקלטו דיו, יעבירו לתוף מיוחד (בלנקט) שיעביר את הדיו אל הדף המודפס.
במידה ורוצים הדפסת לייזר צבעונית, יש להעביר את הנייר דרך ארבעה תופים, בהתאם לצבעי ההדפסה (CMKY), וכל אחד יטביע את חלקו בדומה להדפסת אופסט.
הדפסת לייזר מאפשרת הדפסה מהירה יחסית מבין סוגי הדפוס השונים, ושיטותיה הולכות ומשתכללות מיום ליום.
הצפי הוא כי בעתיד יחליפו מדפסות הלייזר את מדפסות האופסט, גם בדפוסים הגדולים.
בדפוסים דיגיטליים משתמשים במכונות לייזר משוכללות, המאפשרות על פי רוב הדפסה בגודל של רבע גיליון (35/50 ס"מ), ולעתים חצי גיליון (50/70 ס"מ).
דפוס דיגיטלי – פלוטר (פורמט רחב)
השימוש המקצועי היחיד שניתן למצוא להזרקת דיו, הינו השימוש של גרסתה הגדולה של מדפסת הזרקת הדיו – הפלוטר.
מכונת הפלוטר היא מכונה רחבה, הקיימת בגדלים; 90 ס"מ, 1.5 מטר, 2.2 מטר, 4 מטר, 12 מטר (לא בארץ).
בצורת הדפסה זו ישנה הגבלה על הרוחב האפשרי, בהתאם לרוחב המדפסת, אך אין הגבלה על אורך הנייר המודפס היות וההדפסה מבוצעת על גליל שארכו לא מוגבל.
הדפסה בפורמט רחב אינה איכותית על פי רוב, ובייחוד אם היא מבוצעת על ויניל (חומר סינתטי חזק שעשוי להחזיק שנים) אך אין לכך משמעות היות והשימוש נועד לצפייה במוצר מרחוק.
הדפסה בפורמט רחב
הדפסה בפורמט רחב משמשת בעיקר להדפסת פרסומי חוצות, ציורי קיר ושילוט ענק לאירועים. אך גם להדפסת מפות אדריכליות גדולות, ציפוי לדוכני מכירות ועוד.
בפורמט רחב ניתן להדפיס על נייר רגיל, ויניל, ברזנט (שמשונית) ועוד. הדפסה על נייר דביק תאפשר להצמיד את הנייר לזכוכיות, טפטים ולוחות פרסום שונים.
הדפסה על שמשונית בתוספת ציפוי מתאים, תפירת השוליים וטבעות ברזל – תאפשר למוצר לשמש בתפקידו מספר שנים.
אגב, הזרקת דיו בפורמט רחב מאפשרת הדפסה גם על משטחים ישרים, כגון זכוכית או אלומיניום. לצורך זה ישנן מכונות המותאמות לשאיבה של מוצר שטוח, או להדפסה על ידי מנוף עליון (בדומה למדפסת תלת ממד).
דפוס משי (הדפס רשת)
דפוס משי הינה שיטה עתיקת יומין להדפסה, ומקורה בשושלות מלוכה בסין לפני כאלף שנים ויותר.
בשיטה המסורתית היו מותחים בד משי על מסגרת עץ, אוטמים אותו בחלקו על ידי שעווה או חומרים אחרים, ומצמידים למוצר שעליו רוצים להדפיס.
הדיו המשמש להדפסה הוא סמיך, ועם כלי הדומה למגב-שיש שיש לוחצים את הדיו כלפי הרשת והוא עובר אל המוצר המוצמד בצדה השני.
בשיטות המודרניות יותר נוספו שכלולים רבים, ונמצאה שיטה המאפשרת לאטום את הרשת על ידי אמולסיות רגישות לאור, ללא שימוש בשעווה.
דפוס משי משמש כיום בעיקר להדפסה על בדים, עץ ומוצרי אלקטרוניקה.
יתרונה המשמעותי כיום של הדפסת המשי הוא בעובי הדיו שניתן להדפיס עמה, שעשוי להיות עבה פי עשרה ויותר מעוביין של שיטות ההדפסה האחרות.
דפוס סובלימציה
האמת שבמקור, סובלימציה היא מילה הבאה בכלל מעולם הפסיכולוגיה, ומשמעותה הפניית הכוחות המנטליים של האדם מפעילויות שנתפסות כשליליות אל עבר פעילויות חיוביות ומקובלות מבחינה חברתית.
אבל מבין סוגי הדפוס – זו שיטת הדפסה מרתקת ממש!
שיטה זו מאפשרת להדפיס על משטחים מסוגים רבים מאוד של חומרים, כולל גם משטחי אבן, קרמיקה ועוד – וגם במשטח מקומר!
בשלב ראשון מכינים הדפס בגודל הרצוי, ובשלב השני מצמידים את ההדפס על ידי מכבש מיוחד אל המוצר שעליו רוצים שיופיע תוכן ההדפס.
איך זה קורה פיזית? הצבע שבגלופה בתהליך כימי מעניין הופך לגז שנטמע במוצר, וצובע אותו במהותו. מה שיאפשר למוצר להיות צבוע לאורך שנים ללא בלאי.
דפוס עץ
דפוס עץ מבוסס על לוח עץ שבו גולפה התמונה של המידע הרצוי, וניתן להטביע את הלוח על שלל מוצרי דפוס.
החריטה בוצעה בעבר עם סכין גילוף ועל ידי אמנים מוכשרים, אך כיום ניתן לבצע זאת על ידי כיסוי השכבה הרצויה בגלופת ברזל מחוררת (שהוכנה מראש על ידי מחשב), והפעלת לחץ אוויר עם גרגרי חול שיחורר את השטח שחפצים להסירו מההדפסה.
שיטת העץ היא משיטות ההדפסה הקדומות, אך כיום היא משמשת בעיקר לאומנות.
בא לכם לראות בלייב? לחצו פליי;
דפוס פלקסו
דפוס הפלקסו המכונה פלקסוגרפיה, הינו תהליך של הדפסה הזהה לליתוגרפיה – הדפסת אבן, עץ ובלט, אלא שההדפסה מבוצעת בו על ידי גלופה פולימרית רכה.
הגלופה הרכה, שמשמשת רבות גם בתחום החותמות המשרדיות המצויות, מאפשרת הדפסה על חומרים רכים ועדינים שלא יכולים להכיל את לחץ ההדפסה בשיטות האחרות.
מה למשל?
בדפוס פלקסו ניתן להדפיס על מגוון מוצרי פלסטיק, ניילון, נייר ממוחזר, קרטון גלי ועוד.
סביר להניח שהשימוש המשמעותי ביותר כיום בדפוס פלקסו, לפחות מבחינת כמות, הוא ההדפסה על קרטוני אריזה שונים.
דפוס צילינדר
הדפסת צילינדר זוהי שיטת ההדפסה הכי מדויקת, מהירה ואיכותית שמצויה כיום בסוגי הדפוס השונים.
בדפוס צילינדר מכינים גליל (צילינדר) מיוחד המורכב ממגוון ציפויים ועובר תהליכים רבים ויקרים מאוד, שבסופו של דבר מכיל נקבוביות זערוריות מאוד (ברוחב מיקרונים בודדים) על גביו.
בעבר היו חורטים את הנקבוביות על ידי מחט זעירה, חומצות או שיטות נוספות. כיום מבצעים זאת על ידי קרן לייזר חדה שחורטת את הגליל.
הדיו מועבר ישירות לגליל על ידי מדף מיוחד, וממנו ישירות לדף.
שיטת פעולה זו מאפשרת הדפסה איכותית עד מאוד, ובמהירות הגבוהה ביותר.
סוגי דפוס צילינדר מותאמים
לעולם לא מדפיסים בצילינדר רק צבע אחד, משום שזה לא משתלם. הדפסת צילינדר משתלמת רק בהדפסת צבע, ובמקרה כזה יש ליצור למעשה ארבעה גלילים עבור כל גיליון דפוס, בהתאמה לצבעי הדפוס – CMKY.
הדפסת צילינדר משתלמת מאוד מבחינת האיכות, וגם מבחינת המחיר!
זאת בתנאי שאתם צריכים לפחות 2,000,000 יחידות מהמוצר המודפס…
בארץ, דפוס צילינדר משמש חברות בודדות ממש, המדפיסות כמויות אדירות של מוצרים שחוזרים על עצמם, בעיקר אריזות למוצרים פופולריים מאוד שמצדיקים את ההדפסה.
כשתראו את הסרטון הבא, שהוא ללא ספק אחד הסרטונים היפים ביותר בתחום הדפוס, תבינו בקלות – למה הפקת צילינדר היא כל כך יקרה…
דפוס רוטציה
דפוס רוטציה הוא למעשה שדרוג של דפוס האופסט וכמעט זהה לו בכל התהליך.
ההבדל המשמעותי בין אופסט לרוטציה, הוא שברוטציה ההדפסה מבוצעת על גליל ולא על גיליונות כמו באופסט.
הבדל זה מאפשר למכונות רוטציה להנפיק מוצרי דפוס במהירות גבוהה פי 6 ויותר מאופסט, ובעצם להדפיס 100,000 גיליונות בשעה (!).
את רוב העיתונים הנפוצים שאנו קוראים הדפיסו בדפוס רוטציה.
בימים עברו, בעלי הדפוסים התקשו להתמודד עם התופעה שלפיה העובדים היו קוראים את העיתונים תוך כדי ההדפסה, ומאיטים את קצב העבודה.
אם תביטו בתמונה הבאה תבינו שכיום (ברוב סוגי הדפוס) הבעיה אינה קיימת…
דפוס שקע
דפוס שקע מזכיר מעט את דפוס הצילינדר, אלא שהנקבוביות לא נחרטות בגליל עצמו אלא בלוח מיוחד שמולבש על הגליל.
בשיטות העבודה הישנות והזולות יחסית, התוצאה בינונית ומטה ולכן הן אינן מצויות כלל כיום למעט בהדפסות אמנותיות.
אך שיטות חדשות ומודרניות של חריטת הגלופות בדפוס השקע, הפכו אותו לכמעט מתחרה ב'בנו' – דפוס הצילינדר, מבחינת האיכות.
דפוס השקע משמש להדפסה בכמות גדולה מאוד (חצי מיליון ומעלה), ומאפשר הדפסת נקודות בולטות יחסית.
נעשה בו שימוש רב גם בבתי הדפוס הסודיים, המדפיסים את הניירות הנחשקים – שטרות הכסף.
דפוס תלת ממד
הדפסה תלת ממדית היא העתידנית שבין סוגי הדפוס.
הדפסה תלת ממדית זו שיטה שהתפתחה רק בשנים האחרונות, אך היא הצטרפה לקצב דהירות הטכנולוגיה ומדי יום מתפרסמים פיתוחים אגדיים בתחום.
היא כל כך מגניבה, עד שלמרות שזה לא ממש קשור להוצאה לאור – לא התאפקנו וכתבנו מאמר מיוחד שעוסק בהדפסה תלת-ממדית.
אתם מוזמנים לקרוא גם אותו!
לכה סלקטיבית
לכה סלקטיבית נחשבת אמנם להשבחת דפוס, אך למעשה היא הדפסה בפני עצמה.
לכה סלקטיבית הינה הדפסת והצמדת שכבת לכה שמופקת רק על אזורים מוגדרים בשטח המודפס (ומכאן שמה).
כאשר מצמידים לכה סלקטיבית על שטח שצופה בלימנציה מט, ומחזיקים במיומנות ובכישרון הנכון – ניתן להגיע לתוצאות יפהפיות.
לכה סלקטיבית משמשת במוצרי פרסום שונים, אך בשנים האחרונות נפוצה מאוד בכריכות לספרים, ובין היתר עשינו בה שימוש בספרים רבים.
לכה נוזלית (סקודיקס)
חברת סקודיקס הישראלית שמשווקת כיום מכונות לכל העולם (כבוד), פתחה טכניקת הדפסה של לכה נוזלית סמיכה מעט, שיוצרת אפקט מדהים על מוצרי דפוס.
הרעיון דומה ללכה סלקטיבית, אך הלכה של סקודיקס עבה יותר, ומורגשת יותר, וקצוותיה שוברים את האור בצורה נאה.
בנוסף, במכונה של סקודיקס ניתן לעשות שימוש בלכה צבעונית, בצבעים מטאליים מדהימים ביופיים. דוגמאות מדהימות של שימושים בלכה סקודיקס ניתן לראות בגלריית עבודות הפרינט של סקודיקס.
מכונת סקודיקס היא מכונה יקרה מאוד, ובארץ היא נרכשה על ידי בתי דפוס בודדים ממש.
הדפסת ספרים דיגיטליים
אחר כל הדברים האלה – ראוי להזכיר שכיום בסופו של דבר העולם כן הולך ומתפתח לכיוון הדיגיטל.
משבר הקורונה גרם לכך ביתר שאת, ודחף דחיפה רבתי את האנושות כולה אל המרחב הדיגיטלי.
במסגרת זו נפתחו חנויות ספרים דיגיטליות רבות, ועולם הדיגיטל כולו פרח, במידה מסוימת על חשבון עולם הפרינט.
ספרים דיגיטליים החלו נפוצים יותר ויותר, ועל כך אפשר לקרוא במאמר על ספר דיגיטלי בבלוג שלנו.
תודה רבה!
מאמר מאוד יפה ומושקע!
לא מבינה כלום בדפוס ומצאתי את עצמי מרותקת.
וואלה אתם יודעים לכתוב.
ראשית , טעיתי בסימון מס' הכוכבים. שנית , מאלף בתוכן ובעריכה ( תמציתי ומנוסח היטב ) הציון – 5 כוכבים ….
דפוס וילנא, ש"ס הראשון!!??!!!???
צודק אוצרניק!
ש"ס ונציה כמובן, תוקן בגוף המאמר.
נהניתי מאד מהמאמר המקיף ישר כח ותודה רבה .