שָׁ לוֹם לַחֲבֵרֵינוּ וְקוֹרְאֵנוּ הַנֶּהֱדָרִים
לַ נֶּהֱנִים לְהַחְכִּים וְלִקְרֹא מַאֲמָרִים
וּ בְּאֹפֶן כְּלָלֵי חוֹבְבֵי קְרִיאָה וּסְפָרִים
מְ קַוִּים שֶׁתֵּהָנוּ מֵהַמַּאֲמָר עַל הַשִּׁירִים!
🙂
במאמר הקודם סקרנו את תולדות השירה היהודית, מראשית ימיה ועד לדורנו האחרון.
במאמר עתידי, נבצע סקירה מהירה על תת-ז'אנרים בתוך סוגת השירה, ונלמד על זיהוי ואפיון של שירים בהתאם לסוגיהם.
במאמר הנוכחי – ננסה לגעת בקצה הקרחון של המונח שירה, כדי לסייע למי שעומד לקראת הוצאת ספר שירים.
מובן כי היריעה הדיגיטלית הקצרצרה לא מאפשרת צלילה אל עומק המונחים, אך ננסה לגעת רק בקצה הקרחונים, או בכותרות השירים…
מה זו בכלל "שירה"
הגדרת המושג שירה היא קצת חמקמקה, ובמשך שנים רבות החוקרים התקשו בכך, היות והיא שונה מהותית משאר הז'אנרים בספרות העברית.
'שירה' בהגדרתה הינה יצירה ספרותית שבה נעשה שימוש בתכונות האסתטיות של המילים, בנוסף למשמעות שמובעת בטקסט.
ובהרחבה: כדי להביע רעיון שכלי – אפשר לכתוב מאמר דעה. כדי להביע רעיון רגשי ואישי יותר, אפשר גם לכתוב מאמר מסה. אך בשני השימושים הללו, אין משמעות יתירה למילים שנבחרו כדי להביע את הרעיון, ואין היצמדות למטבע לשון ספציפית.
פשוט משתדלים להשתמש במילים שמביעות את הרעיון בצורה הטובה ביותר.
בשירה, לעומת זאת, אנו משתמשים במילים מסוימות, שיש בשימוש שלהן ממד אסתטי. האסתטיקה נובעת משימוש באמצעים אומנותיים, בעיקר מצלוליים ופיגורטיביים:
- אמצעים מצלוליים – משקל, תנעותיות, חריזה ועוד (תעקבו, נסביר הכל).
- אמצעים פיגורטיביים – שימוש בדימוי, מטפורה, האנשה, החפצה, הגזמה ועוד.
מושגי יסוד בשירה
יש כמה מושגי יסוד בסיסיים שחייבים להכיר, כשמדברים על שירה:
- שיר – יצירה ספרותית מז'אנר השירה.
- בית – קטע בשיר המורכב מכמה שורות, בדרך כלל מופרד על ידי רווח תחתיו ומעליו.
- טור – שורה בתוך השיר.
- רגל – יחידה בסיסית בשיר, בטור אחד יכולות להיות מספר 'רגליים'.
- הברה – קטע הניתן להשמעה בפה, בדרך כלל אות אחת או שתיים אך לעתים יותר (המילה "אור" מורכבת מהברה אחת. המילה "הוצאה" מורכבת משלוש הברות).
- משקל – כמות ההברות וההטעמות בטור אחד. בחלק מסוגי השירה נהוג להקפיד על מספר הברות ו/או הטעמות זהה בכל טור.
- הטעמה – התנועה המודגשת בתוך מילה, ביחס לתנועות האחרות (והיא זו שתקבע אם המילה תהיה מלעיל או מלרע)
- עיצור – העיצור הוא הגה, שביצועו כולל חסימה מלאה או חלקית של מעבר האוויר במערכת הקול.
- חרוז – מילים בעלת סיומת זהה, הרחבה בקטע הבא.
חרוזים ארוזים בארגזים, אך בלי להגזים
אי אפשר כמובן לדבר על שירה, בלי כמה מילים על חרוזים.
ראשית כל הגדרת המונח חרוז היא שתי מילים המסתיימות באופן זהה או דומה, ויוצרות אפקט של "לשון נופל על לשון". למשל: שִׁירָה, אוֹרָה.
- חרוז פנימי – כאשר חורזים שתי מילים באותו טור, ולא מחלקים אותן לשני טורים.
- חרוז זכרי – כאשר המילים החורזות הן בהטעמת מלרע. (למשל: אוֹמֵר – שׁוֹמֵר)
- חרוז נקבי – כאשר המילים החורזות הן בהטעמת מלעיל. (למשל: כּוֹבַע, גוֹבַה)
- חרוז תקין – כאשר סיומת המילים דומה, גם אם לא זהה. (למשל: עָבַר, נִגְמַר)
- חרוז שזוז – (זה אנחנו המצאנו… אסור?) שתי מילים זהות לחלוטין (למשל: שקדי מרק, במרק).
רבי אברהם איבן עזרא, שמלבד גדלותו התורנית היה מגדולי המשוררים בהיסטוריה של עמנו, התבטא כלפי החרוז החלקי בלשון קצרה ונפלאה:
"לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו.
שלח תשלח את השור למישור,
ואת החמור לארץ המור".
לשונו מתבססת כמובן על לשון הפסוק האוסר על חרישה בשור וחמור יחדיו, משום הצער הנגרם להם.
לָמָּה מְבַצְּעִים נִקּוּד לְסֵפֶר שִׁירָה?
ניקוד ושירה לא בהכרח הולכים יחד, אך עובדתית – רוב ספרי השירה מתאפיינים בכך שהטקסט מגיע מנוקד.
אנו חשבנו על מספר סיבות שעשויות להסביר זאת.
- קריאות: ניקוד מסייע לקריאה קלה יותר של טקסט באשר הוא, ובהיות הטקסטים במילות השיר מורכבים על פי רוב – המשורר מוסיף ניקוד בכדי לאפשר ניתוב של המאמץ האינטלקטואלי להבנת התוכן בלבד.
- דיוק: שירה כוללת במקרים רבים שימוש במילים לא מצויות או פעלים פחות שימושים בספרות, והניקוד מסייע בהבנה כיצד לקוראן באופן נכון.
- אסתטיקה: הניקוד מוסיף נופך אסתטי ומאיר עיניים למילים. קל יותר להגות בטקסט מנוקד, מפאת המראה האסתטי שלו.
- הרגל: אנו רגילים עוד משחר ההיסטוריה של השירה, שטקסטים שיריים מנוקדים. לפיכך הניקוד מסייע להזדהות הטקסט כשיר (קרדיט: אבי קציר).
חושבים על עוד סיבות? נשמח שתכתבו לנו ונוסיף כאן עם קרדיט לשמכם!
למה אנשים כותבים שירה?
השירה היא אומנות.
אומנות שעומדת בפני עצמה, ויש לה שימושים רבים הנובעים ממנה, בדיוק כמו איור, עיצוב, פיסול ומוזיקה.
עם זאת, השירה מאפשרת להכניס ממדים רגשיים ונפשיים עמוקים עד מאוד, שלעתים בלתי ניתן להעלותם על הכתב בכלים המקובלים, אך דווקא השירה בצורתה הייחודית מאפשרת ליצור את המרווח הנדרש ונזילות הנחוצה, לצורך הכלת הרעיונות הללו.
מה ההבדל בין שירה לפיוט לפזמון?
יש להבדיל בין שירה, לבין פזמון, לבין פיוט. ההבדל הוא בעיקר במישור המוזיקלי:
- שירה – הינה טקסט שנכתב שלא לשם הלחנתו, אף אם בסופו של דבר הולחן ומושר. השירה תישא בחובה משמעויות עמוקות ולעתים אף נזילות, ובדרך כלל לא תהיה מובנה בקריאה ראשונית מהירה. השירה מאופיינת על פי רוב בשורות קצוצות, אך אינה כפופה בהכרח לחריזה, לתנועתיות ולמצלול.
- פזמון – הנו טקסט שנכתב מלכתחילה לשם הלחנתו, על פי רוב הוא נושא משמעות המובנת מקריאה ראשונה, ומושם בו דגש יתר על חריזה, תנועתיות ומצלול.
- פיוט – הנו ז'אנר תורני, שברוב המקרים נועד להלחנתו, ולמרות זאת טומן בחובו משמעויות עמוקות (לפחות בפיוטים מדורות קודמים), ובדרך כלל יש לו רובד של 'פשט' המבטא תובנות בסיסיות, ורובד עמוק וקבלי שאינו מובן למי שאינו מתמצא בכך. על פי רוב – הפיוט יעשה שימוש רב בלשונות המקרא ורמיזות מהתלמוד.
איך אני יכול להיות משורר?
כל אדם יכול להיות משורר. האם זה נכון?
ובכן – כן ולא.
על אותו משקל נוכל לומר כי כל אדם יכול להיות צייר, שהרי יכול הוא ליטול מכחול וצבע, ולאייר ככל אוות נפשו. אך עדיין, מסתבר כי יהיו הבדלים מהותיים בין יצירתו של אדם ממוצע, לבין יצירותיו של אמן אמיתי.
בדיוק באותה המידה, כל אדם כמעט יוכל לכתוב שורות קצוצות, ואולי גם לחרוז ולשחק בתנועתיות. אך איכות היצירה תיקבע לפי יכולותיו הוא, שיוערכו על ידי מומחי שירה, ועל ידי המון העם.
משוררים דגולים הם כמו ציירים דגולים, כאלו שיצירותיהם עוררו השראה בלב ההמון, כאלו שיצירותיהם הותירו את המומחים העוסקים בדבר פעורי פה.
מובן גם שיש עקומת למידה, ואפשר להשתפר בכך עוד ועוד עד בלי גבול. ומי שנמשך לכך ויש לו את החושים והיכולות בבסיס, ודאי שיוכל לשפר את יכולותיו ולהגיע לרמות מרשימות.
רוצה להיות משורר/ת? כדאי מאוד להירשם לקורסים של כתיבה יוצרת, שירה וכדו', ובמקביל לקרוא וללמוד שירים של משוררים דגולים ומוכרים. כך ברבות הימים תוכל/י להגיע לרמות נפלאות.
ושוב, גם אם אינך מגדולי משוררי האומה, בהחלט מותר לך לכתוב ואף להוציא לאור ספר שירים.
משוררים לא מעטים זכו להכרה רק אחרי שיצירותיהם התפרסמו בציבור.
מכירת ספר שירה – אתגר
משוררים רבים שהוציאו ספרים אצלנו, וגם כאלו שלא, רצו לדעת מהי הדרך הנכונה לשווק ספר שירים.
ואכן – שאלתם שאלה טובה היא…
ומדוע?
ז'אנר ספרי השירה הוא ז'אנר שפופולרי רק בקרב מיעוט בציבור. אמנם אותו מיעוט מתעניין בכך מאוד וישמח לרכוש את הספר, אך הוא עדיין מיעוט.
עובדה זו, גורמת לכך שעל מדפי הספרים בחנויות ספרי השירה לא זוכים לפופולריות מרובה, וממילא לא למיקום מכובד ולחשיפה סבירה, מה שגורם שגם חובבי הז'אנר לא יראו את הספר. וכל זאת בהנחה שהצלחתם לחדור לחנויות הספרים, צעד שאינו מובן מאליו לכשעצמו (ולעתים גם שגוי!).
איך אפשר למכור ולשווק ספר שירה?
למרבה המזל, יש כמה וכמה דרכים ייחודיות לשווק ספרי שירה.
מהן הדרכים הללו? ובכן… לא נגלה את כל הסודות ביום אחד, וכמו כן הדרכים משתנות בין ספר אחד למשנהו, בהתאם לאופי וגישת השירים והמשורר. שיווק זה נעשה בצורה מחושבת ומחוכמת על ידי אנשי מקצוע בתחום ההוצאה לאור.
ובכל זאת, מה נוכל לומר? ככלל – מדובר על פנייה לגורמים ריכוזיים רלוונטיים שעשויים להתעניין ברכישות מרוכזות, הפקות ערבי תרבות לקידום הספר בעלות נמוכה (לעתים גם מתוקצבת), חשיפה בתוכניות תרבות באמצעי המדיה השונים ועוד. רוצים פרטים? נשמח שתפנו אלינו!
בהצלחה רבה 😊
פעם היו משקיעים בשירה היום זה בעיקר ראפ