הוצאה לאור | עימוד ספר | עיצוב ספרים | הדפסת ספר | טל: 039-111-444
שלום לכם, וברוכים הבאים לאחד המאמרים החשובים ביותר באתר שלנו, העוסק בשאלה הקריטית: איך כותבים ספר? הפעם תדעו את כל מה שצריך על כתיבת ספר, צעד אחרי צעד.
יתכן שכבר כתבתם את הספר שלכם, ויתכן שהגעתם לכאן בדיוק בזמן.
כך או כך; לכל מחבר ספר מגיע לדעת: מהי הדרך המקצועית לכתיבת ספר? איך כותבים ספר בצורה קלה ומהירה יותר, ועם זאת – מקצועית ומדויקת?
מתברר, שזה לא משנה מה הפורמט של הספר או הגודל שלו, ואפילו כמעט ולא מה הז'אנר של הספר, לרוב ככל הספרים יש מכנה משותף בתהליך הכתיבה שלהם.
ועל כך – במאמר הבא.
ראשית כל, כדי לכתוב ספר אתם חייבים שיהיה לכם תוכן לכתוב, וסיבה לכתוב אותו.
בבלוג שלנו יש מאמר מיוחד העוסק בשאלה בשביל מה להוציא ספר לאור.
ספר הוא בעצם אוסף של מידע כתוב. איכות הספר וביקושו – הם פועל יוצא של איכות החומר המובא בו, והחידושים שטמונים בו.
כדי לדעת אם יש טעם שתכתבו ספר, שאלו את עצמכם: מתוך כל ים הספרים שקיימים, יש לי משהו חדש למכור לעולם?
משהו חדש יכול להתפרש להרבה דברים;
ההדרה – הוצאה מחודשת של ספר ישן היא "משהו חדש", שהרי כעת אתם מגישים אותו בצורה בהירה ונאה, בתוספת מפתחות והערות. נכון שהחומר עצמו אינו חדש, אך ההגשה הנוחה והבהירה – היא החידוש!
יש לכם ניסיון מצטבר רב שנים בתחום מסוים? יש לכם רעיון אדיר שחייבים לפרסם? אין זה משנה אם זה בחינוך, במחשבה, במדע או בעיון – כדאי לכם מאוד להוציא אותו לאור!
יתכן ואתם חושבים על יצירה חדשה, על סיפור למבוגרים, לנוער או לטף, על אלבום אמנותי במיוחד, על ספר שירים צנוע או על כל דבר אחר. אם מישהו כבר עשה זאת בדיוק באותה צורה – חבל על כוחותיכם וזמנכם.
אך אם לא – קדימה! צאו אל האור!
בכל ספר שתוציאו, אם הוא ילך כראוי תוכלו להתפרנס ממנו. אך גם אם המטרה היחידה היא זו בלבד, ואין כל חידוש בעצם היצירה שיצרתם – עדיין יש בכך חידוש. שהרי הארנק שלכם תפח.
יש כאלו שיש להם אוסף מידע בראש, אך כלום לא כתוב ממנו, וברצונם להעלות אותו על הכתב ולשמר אותו לימים רבים. לעומתם, יש כאלו שמהלך לימודם ו\או עבודתם היו רושמים לעצמם דברים, הבנות, יסודות ועוד, וכעת יש בידם קובץ לא מסודר המלא בשבבי מידע.
אלו ואלו – צריכים לשבת ולכתוב את החומר בצורת ספר. מי שחש שרוב ככל החומר שהוא יודע כבר כתוב לו, עליו לעבור לשלב הבא – "הכנת החומר".
אך מי שלא – הרי הוא מוכן ומזומן להתחיל לחשוב ולברר איך כותבים ספר, וגם אם חלקים מהחומר כתובים בצורה זו או אחרת, כדאי מאוד שהוא יקרא אותם ואז ישב ויכתוב אותם מחדש בצורה מסודרת, ובשילוב כל החומר הנדרש.
כתיבת ספר מורכבת מכמה שלבים, אם כי יש סוגי ספרים שאי אפשר לכתוב בצורה זו ולא בהם אנו עוסקים (ספר בישול, ספר טלפונים…). הכללים הבאים נכונים לרוב ענפי הספרות, כולל ספרים וחיבורים תורניים.
נפרט להלן את השלבים אחד לאחד ונערוך לבסוף סיכום.
מחפשים איך להתחיל לכתוב את הספר שלכם ולא מצליחים? מנסים ושוב דבר לא יוצא?
זה בסדר גמור! הכי אנושי שיש!
בדיוק בגלל זה כתבנו מאמר מיוחד על תסמונת הדף הלבן, ואם אתם תקועים בשלב הזה – כדאי לכם מאוד לקרוא גם אותו!
ראשית כל, בכדי שהחומר יצא ברור ומסודר על הכתב (וגם בראש), חובה עליכם לערוך שלד.
מה זה אומר? שלד נראה כמו תוכן עניינים מפורט, ובו סקירה קצרה ומתומצתת על כל מה שעומד להיות בספר. לאחר שהגדרתם לאיזו סקאלה שייך הספר שלכם, אזי עליכם לחשוב כיצד לחלק את החומר.
חלקו את החומר לשערים/פרקים/סימנים/סעיפים/ענפים/שורשים, ובכל קטע תכתבו בשורה ורבע מה אמור להיות בו.
כדי שיהיה לכם ברור יותר, תתנו לכל קטע כותרת מדויקת ומשקפת (לאחר מכן תוכלו להחליף אותה במשהו מסקרן יותר, במידת הצורך). בשלד נוכל להשתמש לאחר מכן כתוכן עניינים, אך קרוב לודאי שהוא יעבור שינויים משמעותיים במהלך הכתיבה.
רעיון זה של בניית שלד קיים בכל תחומי היצירה האנושית, ולא דווקא בכתיבה. מושגים כגון זה נוכל למצוא תחת השמות: סקריפט, בריף, תסריט, סצנריו, סילבוס, תבנית, תצורה, קונסטרוקציה, גריד ועוד, כשכל שם עוסק בתחום אחר אך הרעיון בכולם זהה.
כשם שצייר לא שופך כמה צבעים לכמה מקומות ומסדר אותם, אלא יוצר מראש את קווי המתאר של הציור, כך מחבר לא יכול להתחיל לירות בחוסר סדר את כל החומר שיש לו למכור (אלא אם כן הוא כתב את עבודתו ללא מטרה חיבורית אלא תוך כדי עבודה, וכעת יש לו ערימת חומר מוכן, ראו התייחסות למקרה כזה בהמשך).
לאחר שהשלד מוכן – הגיע הזמן לפנות זמן, כי זה יקח זמן. כשיש לכם שלד ברור, תראו פתאום שהרבה יותר קל לכתוב ולמלא את התוכן שציינתם לעצמכם. ברור שבמהלך הכתיבה ישנם שינויים בחשיבה, בגישה ועוד, והשלד משתנה מאוד.
חשוב לדעת שגם כשיש לכם משהו שאתם יודעים ומבינים – קשה יותר להעלות את זה על הכתב מלהסביר בעל פה, ומשום מה האותיות הופכות את זה לפחות ברור.
הסיבה היא משום שכשמדברים – אפשר למרוח ולטשטש עם הבעות פנים ותנועות ידיים נמרצות, ולסמוך על המשך הבנתו של השומע. אך כשכותבים – אין הנחות. כאשר אתם נתקעים, נסו להסביר בקול לחבר או לעצמכם את הקטע, וכך תגיעו להבנה בהירה וברורה יותר שתוכל לעלות על הכתב.
בדיוק מסיבה זו קורה פעמים רבות שבמהלך הכתיבה ישנן הברקות וחידודים משמעותיים, שלא חשבתם עליהם באופן כללי. נצלו זאת לשיפור ולהעמקת התוכן, ותשיגו תוצאה טובה יותר.
סיימתם לכתוב? ממשיכים הלאה.
חשבתם שרוב הזמן יוקדש לכתיבה בפועל? אז חשבתם. אין דבר. הרבה יותר אנשים יודעים איך כותבים ספר, מאשר איך עורכים ספר….
אולי זו הסיבה שעל פי ההערכה המקצועית המקובלת, זמן הכתיבה המעשית הוא בערך 40% מסך הזמן המוקדש לצורך הספר (לא כולל הדפסת הספר, פרסום וכן הפצה לחנויות!).
שאר הזמן מוקדש לשלד (10%), לעריכה ושינויים (20%) ולהגהות תיקונים ושיפורים (30%).
אחר שסיימתם את הכתיבה, הגיע הזמן להתרחק מהתמונה ולהביט בה בכללות ומפרספקטיבה רחבה יותר.
ברור, ברור, ברור שצריך שינויים!
כאן להרחיב, פה לקצר, שם למחוק ושם להוסיף. את פרק ו' להחליף בג', וחציו הראשון של פרק ד' הרבה יותר רלוונטי בפרק י"ב…
בכלל, יש בספר חוסר כללי בכל מה שנוגע לנושא שדובר עליו בסוף, וחייבים להמשיך עוד פרק אחד ולתת על זה מענה!
בשלב זה העבודה היא עדיין שלכם אבל מותר כבר להתחיל להתייעץ עם חברים, עמיתים, קולגות וגם מומחים.
אפשר להראות לאנשים, אבל לבקש מהם לעבור "בכללי" ומלמעלה, כי טרם הגיע זמנן של ההגהות הרשמיות.
החומר מסודר וערוך? במידה ואתם מרגישים צורך בעריכה מקצועית – חכו להמשך. כעת עליכם לשים כותרות. אמנם, בשלד כבר הכנתם, אך הן היו כותרות טכניות, ולא מקוריות ומסקרנות.
יתכן ולסוג הספר שלכם זה דווקא טוב ותצטרכו רק לשפר אותן, ויתכן שתצטרכו כעת להתחיל להבריק.
כותרת טובה היא זו שגרמה לקורא להתחיל את הקטע שאחריה, וכותרת מעולה היא זו שגרמה לו לגמור את הקטע גם אם הוא לא מעניין, אך לא פגמה באמינות הספר והסופר.
באופן כללי, בדורנו אנשים אוהבים שיש כותרת אחת או שתיים בכל עמוד לפחות, ולא כותרת פעם בעשר עמודים.
אנשים כיום חסרי סבלנות באופן מוקצן, ואין להם עצבים להתחיל קטע ארוך מדי, אפילו אם בסופו של דבר הם כן יקראו אותו.
לכן מומלץ ברוב סוגי הספרים להרבות בכותרות ובכותרות משנה ותת משנה, ואלוף משנה ומשנה למלך.
ויעיד הקורא שבהבזק קל החליק עם השורות עד לכאן ממש… : )
סיימתם? יפה מאוד. ישנם סוגי ספרים המשווקים מידע אינפורמטיבי בחלקם או ברובם, וספרים כאלו צריכים מקורות. אתם לא מצפים מהקורא האינטליגנטי שיקבל את דבריכם כמובן מאליו, במיוחד אם הוא לא מכיר אתכם.
גם אתם מצפים ממחבר, מפורסם וחכם ככל שיהיה, שיציין בשם מי הוא טוען את טענותיו למעט אלו שהן פרי מוחו. ידיעה זו אמנם שולית אך חשובה ביחס לשאלה איך כותבים ספר.
היכן לציין? כמה אפשרויות. אפשר בשולי העמוד או בסוף הספר עם ציון מספר או אות עליונה בתוך הטקסט, ואפשר בתוך הטקסט (עם סוגריים והקטנה).
יש שמשלבים את הבאת המקורות ובדיקתם במהלך הכתיבה, ויש שנוח להם לעבוד על זה בסוף ובנפרד.
במקורות תורניים כמה סגנונות, ולא משנה מה תבחרו – ראוי שתשמרו על אחידות. שלא יהיה פעם דף ב' עמוד ב', פעם ב:, ופעם ב' ע"ב. לעומת זאת, ולהבדיל כמובן, אם אתם דבקים בתקן האקדמאי אז הכיוון הוא פחות או יותר כך:
1משפחה, תואר ושם פרטי, שם הספר – מודגש, שם ההו"ל, עיר ההדפסה, שנת הדפסה, מיקום בספר
כשמפנים למקור אינטרנטי מומלץ להפנות לפי שם מאמר, כי מסתבר שאיש לא יעמוד להקליד תו אחר תו את כל 134 תווי הג'יבריש המרכיבים את השרשור המבוקש…
בין עם הספר שלכם עוסק במקצועות התורה, ספר ידע או ספר יעץ – תמיד תמיד כדאי להשיג המלצות מברי סמכא בתחום.
אם הוצאתם ספר יעץ בתחום החינוך, מומלץ לצרף ציטוטים או אף סריקה של המלצות ממומחים הנחשבים לאוטוריטה בתחום.
גם אם הוצאתם מותחן ביכורים, כדאי מאוד שיופיע עליו ציטוט ממחבר ספרים מוכר. ואם זה ידרוש מאמץ או השקעה כספית, ברוב המקרים זה כדאי ומשתלם.
בספר קודש, בייחוד בתחומי ההלכה או ההשקפה – כמעט חובה להציג 'הסכמות', אשר תאשרנה כי אתם מוסמכים וראויים לשאת ולתת בנושא שעליו כתבתם בספר.
סיימתם לכתוב את הספר? מצוין!
זה השלב להתחיל לחשב חשבונות לקראת תהליך ההוצאה לאור. בשלב זה כדאי ליצור קשר עם איש מקצוע אשר יביע את דעתו כבר בשלב הזה על הספר.
תוכלו להתחיל לקבל בעדינות חוות דעת על כתיבתכם, על הצורך בעריכה לשונית ו/או הגהה לתוכן שלכם (זהירות! מומלץ שלא לחשוף את הספר בפני גורמים רבים יתר על המידה).
אם תרצו, בדיוק בשלב הזה – מומלץ ליצור קשר גם איתנו, ואנו נשמח להביע חוות דעת על התוכן, על הפוטנציאל של הספר בשוק ועל אופי התהליך שעל הספר לעבור כדי למקסם את ההצלחה שלו.
נשמח שתצרו איתנו קשר!
יש לכם משהו להוסיף? לשאול? להעשיר? תנו בתגובות!
שבוע הספר העברי או חודש הספר? מה זה אומר בעצם? מי המציא את המושג? מתי זה החל להתקיים? איפה זה קורה? האם יש למה לחכות? כל המידע על שבוע הספר לשנת 2024
העתק שמש. מילת קסם מקצועית שכמו כל מונח מקצועי – מבלבלת ומבהירה שאינכם יודעים כלום. אז זהו, שזה ממש פשוט! קבלו הסבר קצר ובהיר על המושג, על תפקידו ועל מה שאתם צריכים לעשות איתו.
סימני פיסוק: מי המציא אותם ולמה? מה השימוש הנכון בסימני שאלה וקריאה? מתי שמים פסיק, ומתי נקודה? קו מפריד – אמור להיות עם רווחים או שלא? בואו נכיר אותם!
איך בוחרים שם לספר? שם ארוך או קצר? שם מאפיין או מסקרן? איך אפשר להעיף מכירות רק בגלל שם לספר? סדרת טיפים קצרים שתסייע לכם לבחור שם בקלות!
הוצאת ספר קודש לאור: במה היא שונה מהוצאת ספרים אחרים? מה מיוחד בעימוד ספרי קודש? איך מחליטים על סגנון הכריכה? איך מפיצים ספר תורני? קבלו את כל המידע שתצטרכו עבור הוצאת ספרי קודש
!
קבלו מדריך שיחסוך לכם הרבה כסף ועגמת-נפש!
אנו נשלח למייל שלך את המדריך בהקדם.
המשך גלישה מהנה :)
תודה רבה!
טור ממש יפה ועוזר!
אבל לא תמיד זה נכון. נגיד בספר שירה או בספר הדרכה זה לא נכון!
מאמר יפה ומועיל!
אני לפני תחילת כתיבת ספר, ואין לי ספק שהחומר הזה יהיה שימושי!
תודה לכם
מאמר מעולה. תודה רבה
תודה רבה!
מאמר יפה.
הבעיה היא שרוב הקוראים שלו כבר כתבו את הספר שלהם 🙁
מאמר יפה מאוד
תודה
אחלה מאמר
תודה
זה מאוד תלוי בסוגים של הספר.
כל ספר זה שונה לחלוטין.
יפה מאוד!
שאלה ? האם יש איזה זכויות יוצרים על מלל? לדוגמא קראתי המון ספרים הייתי בכנסים וקורסים והרצאות ואני רוצה לעשות ספר מכל מה שלמדתי בעיקר מהמון אנשים האם יש איזה עבירה על חוק כלשהו אם אני רושם דברים לדוגמא מתחום ה nlp
על מלל כתוב ודאי שיש זכויות יוצרים, אך על תכנים – זה נושא ארוך ומורכב, ומשתנה מאוד ממקרה למקרה.
נסה לקרוא את המאמר הזה ובכל מקרה כדאי תמיד להתייעץ עם מישהו מקצועי ומוסמך לגבי המקרה שלך ואם יש צורך כדאי אפילו לשלם לעורך דין מנוסה בתחום, שיוודא שאין חשש הפרה בדבריך.
תביעות על זכויות יוצרים עשויות להגיע עד קנס של 100,000 ש"ח לכל הפרה ולכן חשוב מאוד, גן מוסרית וגם כלכלית, לפעול אך ורק במסגרת החוק.
בהצלחה 🙂
תודה
שלום רב, האם קבלת חוות דעתכם על הספר לפני עריכה, כרוך בתשלום? והאם אתם מוציאים לאור?
שלום אורה!
1. חוות דעת אינה כרוכה בתשלום. תוכלי לשלוח את הספר אלינו וידברו איתך! צרי קשר דרך דף 'צור קשר' כאן באתר.
2. כן, אנחנו מוציאים לאור.
להתראות 🙂