מאמר דעה: הדרך לשכנע באמת…
הרבה אנשים יודעים לכתוב, אך רק מעטים כותבים ברמה גבוהה באמת. לא קל לכתוב מאמר דעה, אך זוהי הצורה החזקה והאפקטיבית ביותר להציג טיעון ולשכנע | טור לאינטליגנטים שבינינו…
זמן קריאה: 6 דקות
היי כולם!
המאמר הבא לא נועד להפוך אתכם לדודה הטרחנית שמתקנת את כולם, אבל כן יכול להציל אתכם מעשר טעויות ממש נפוצות, שיוציאו אתכם לא טוב.
אם אתם עובדים על כתיבת ספר משלכם, בין אם זה ספר ראשון או ספר רביעי, בטח נתקלתם במהלך הכתיבה, הגהה לספרים ו/או עריכת הטקסט בשאלות שקשורות לדקדוק ולשון.
גם אם לא, יש שגיאות כתיב נפוצות שכדאי להכיר, גם בשביל הוצאת ספר אך גם בשביל התכתבות סתמית עם חברים.
עכשיו, חשוב להדגיש – זה לא שאנחנו לא טועים בחיים (מבטיחים שתצליחו למצוא טעויות כתיב ולשון, גם בפוסטים שלנו כאן באתר), אבל משתדלים, וזה בסדר לטעות. כולנו בני אנוש…
האם נכון לכתוב מכסיקו או מקסיקו? אכסיומה או אקסיומה? פרדוכס או פרדוקס?
בעבר נהגו להמיר את האות K באנגלית או לועזית לאות כ' דגושה, אך ההנחיה המעודכנת של האקדמיה ללשון היא להמירה דווקא באות ק'.
אמרו מעתה: מקסימום, טקסט, טקסטיל, אורתודוקסי, קומפלקס, אקסיומה, טקס, פרדוקס, רפלקס, מקסיקו, אנגלוסקסי וכן על זה הדרך.
אבל, שימו לב – יש גם חריגים!
כיון שבעבר נהגו להמיר בכ' דגושה, מילים ושמות שכתיבתן הושרשה בצורה זו לא השתנו, ותקין לכותבן עם כ' ולא עם ק'.
לדוגמא: אלכסנדר, כריסטיאנו, כורדיסטן ועוד.
שגיאה מצויה נוספת היא בשאלה האם נכון לכתוב "שושי איננה כאן", או "שושי אינה כאן". השאלה רלוונטית כמובן גם ללשון זכר, "משה איננו כאן – או אינו כאן".
אז מה מבין האופציות זו שגיאה? ובכן מתברר שלא זה ולא זה! (תודו שלא ידעתם עד הרגע, או שאתם מ-מ-ש טובים!)
ההבדל בין צורות ההתבטאות תלוי באיזו תקופה היסטורית אנו נתלים.
בתכל'ס, כשכותבים בעברית בת ימינו – שתי צורות ההתבטאות נכונות, אז גם אם לא עודכנתם בזה – יצאתם בסדר (בסעיף הזה… לא לעוף).
אגב יש עוד הרבה מילים שמשתנות לפי ההבדל הזה (המקרא ראשון):
קבלו סתם מילה מהסוג המבלבל; המצב הנוכחי הוא ארעי, סליחה, עראי, לא, רגע…
ובכן, המילה 'עראי' קבילה רק בספרות תורנית, ובעברית זה תמיד ארעי. המצב ארעי, הבניין ארעי.
בספרות תורנית המילה 'עראי' היא תיאור מצב נתון. לעומת ארעי שזה שם תואר.
איך נכון לומר? לולי? אילולי? אלמלי? ואולי בכלל עם א' בסוף? למה משמש כל אחד מהביטויים הללו?
יושבים?…
אז זהו! שאין שום הבדל!
בשפה העברית, כל ששת המילים: לולא, לולי, אלמלא, אלמלי, אילולא, אילולי – כולן בעלות משמעות אחת, שהיא: "אילו לא".
מה שכן חברים, תיזהרו לא לשלול פעמיים באותו משפט.
כי אם למשל תכתבו "אילולי לא לקחת ממני אלף שקל, היה על מה לדבר", המשפט הזה יעלה לכם אלף ש"ח (שהרי כתבתם בפירוש שלא לוו מכם…)
אבל, שימו לב (ותודה לקוראים הערניים שהאירו את עינינו!), בשפה התלמודית – כן יש הבדל; אלמלי זה דווקא משמעות של "אילו כן", וניתן למצוא אותה בשבעה עשר מקומות ברחבי התלמוד.
למצער זה למרבה הצער.
נכון?
ממש לא! חברים.
למצער זה "לפחות", ונכון לומר "אם אינך מפסיק לשגות בכתיבתך – למצער אל תכתוב כל כך הרבה…", אבל ממש לא נכון לומר "היה טוב אם היינו מלאכים, אך למצער – כולנו אנשים וכולנו טועים…"
אז גם אם טעיתם עד היום, למצער לא תשתמשו במילה הזו בהקשר שגוי יותר…
לא הרבה יודעים, אבל המילה "בִּכְדֵי" היא טעות מוחלטת. אין מילה כזו בעברית! למרות זאת, ניתן למצוא אותה בלי סוף באינספור מקומות, מכתבות בעיתונים ועד למאמרים מקצועיים!
מקור הטעות הוא כנראה השתרבבות מהביטוי "לא בכדי" בהקשר הנכון (ראה להלן), יחד עם המילה "מכדי" (יקר מכדי לוותר עליו), מה שיצר את התשלובת השגויה של המילה הזו, שאולי ראויה לתואר "המילה המומצאת הנפוצה ביותר בעברית".
נסייג ונאמר כי המילה עצמה קיימת בניקוד אחר ובהקשר אחר, והוא "בִּכְדִי".
צמאים לחדשות? קבלו עדכונים משנת 2017.
האקדמיה החליטה שבכתיבה נטולת ניקוד נכון יותר לכתוב אימא עם יו"ד. וכך גם גינה, סיבה, מידה, מיטה ועוד רבות.
אימהות יקרות, אנא עדכנו את שמכן בתודעתכן.
הקופאית שואלת כמה שקיות לקחתם?
לא, רק אל תגידו "שלושה" בקטע המתחסד, גם לא בטעות.
טוב, כולנו יודעים שזה נקבע על פי זכר/נקבה, אבל לא תמיד זוכרים לשייך נכון. והנטיה היא לשייך דווקא את "שלושה" לשם עצם בנקבה, עקב הסיומת של האות ה' המאפיינת פועל נקבי (הלך-הלכה, אמר-אמרה, שלוש-שלושה).
אז אם לא ברור לכם מתי אומרים 'חמש' ומתי 'חמישה', במרחב הציבורי עדיף שתלכו על 'חמש' ומקסימום תצאו קצת בורים, מאשר שתגידו 'חמישה' ותסתכנו בלצאת בורים + מתייפייפים…
לא ככה?..
בחשבונות רבים מצאנו את החיבור הפנטסטי של 50₪ ש"ח, 30$ דולר ואפילו 40% אחוז.
מה הבעיה אתם שואלים?
שאם צורף לסכום הסימן הזה: ₪ אין שום צורך להוסיף את המילה ש"ח. או את המילה דולר במקרה הזה: $ ודאי שלא את המילה אחוז לצד הסימון הזה: %…
אז שימו לב, אם כבר התאמצתם למצוא במקלדת את המקום בו מוסיפים את הסימונים הללו, המילה שאותם הם מייצגים הופכת למיותרת לחלוטין.
נסיים את הטור עם תיקון שגיאת הכתיב הנפוצה ביותר בעברית, בכל המגזרים, המגדרים והגילים (אגב, ידעתם שהמילה "גילאים" אינה תקנית?…).
ובכן, למרות שלא לכולנו זה נשמע משהו חשוב, אנא הקפידו על א' בראש מילה במשקל קל עתידי (אפעל).
זו טעות כל כך נפוצה, עד שפונים אלינו לא פעם כאלו המציעים את עצמם לעבודה כעורכי לשון (!), והטעות הזו משורבבת במייל שלהם עצמם.
זהו זה.
אז השתדלו לדייק, אבל זכרו שגם אם טעיתם – לא נורא.
זה קורה גם במשפחות הטובות ביותר…
הרבה אנשים יודעים לכתוב, אך רק מעטים כותבים ברמה גבוהה באמת. לא קל לכתוב מאמר דעה, אך זוהי הצורה החזקה והאפקטיבית ביותר להציג טיעון ולשכנע | טור לאינטליגנטים שבינינו…
מחפשים משהו מעניין לקרוא? דברים מעניינים שיסייעו לכם לנצל את הבידוד וימי הקורונה בצורה חיובית? במאמר הבא נציג לכם שפע אפשרויות של קריאה מקוונת ומודפסת,
כמה סוגי כריכות לספר קיימים? מתברר שהרבה. קבלו סדרת תצלומים אותנטיים של כריכות קרטון, בד, עור, פלסטיק, עץ ואפילו ברזל. והכי חשוב – מה מתאים לספר שלכם!
איך כותבים ספר? זה דומה להלחנת שירים? לציור אינטואיטיבי או לבנייה לפי תכנית אדריכלית? האם יש דרך מקצועית ונכונה יותר לחקוק מידע עלי ספר? מאמר שישנה את הספר שלכם…
מסה, או 'כתיבה מסאית' – זו הסוגה המשוחררת והחופשית בעולם הכתיבה, הרגשית ואולי גם הנוגעת ללב. אך כדי שהיא תהיה באמת איכותית ונכונה – כדאי להכיר גם את כלליה המסקרנים…
איך מגנים על זכויות יוצרים של ספר? למי שייכות זכויות היוצרים בספר שלכם? האם מותר להעתיק ספר או תוכן כתוב? בואו נדבר קצת על נושא גנוב במיוחד
גם אתם מקבלים מדי פעם הודעות ספאם ופרסום למייל שלכם? מה הבעיה? מכינים הודעה, מכניסים נמענים וברגע אחד – קלאק! פרסמתם חינם למאות אנשים! חשבתם על זה? יופי. כדאי שתחשבו שוב…
כמה סגנונות שירה יש? כמה מבנים יש? מה מבדיל בין סגנון למבנה? מהם אמצעים אומנותיים בשירה? פתחו לעצמכם את הדרך לעולם שלא נגמר.
כיצד מתמודדות חנויות הספרים היפות והגדולות בעולם מול הקורונה? מי מצרפת חפץ בלתי צפוי לספרים? מי השכירה את שטחה לאירועים ומי סגרה את שעריה?
איך היו מכינים כריכות בימים עברו? מדוע כריכות לספרי נצרות היו חייבות בגניזה? איזה אוצרות גילו בתוככי הכריכות? פנו לעצמכם רגע של יודאיקה והיסטוריה מרתקת!
איך יודעים כיצד לסווג ספר? מתי ספר נקרא פרוזה, מתי מותחן, מתי סיפורת ומתי יעץ? מה ההבדלים בין ביוגרפיה, מונוגרפיה ואוטוביוגרפיה? בואו נעשה סדר, אחת
קבלו את הרשימה המלאה והבלעדית של כל סוגי הדפוס הקיימים, העתיקים והחדשניים ביותר! כל הדפוסים, כל ההדפסות – הכל במאמר אחד קצר + הסברים ותמונות.
עומדים לפני עימוד ספר? הנה לכם חמישה כללי זהב, שיחסכו לכם זמן וכסף, ויסייעו לכם להגיע לתוצאה טובה יותר ולעימוד מקצועי יותר, בפחות מאמץ!
איך מגדירים ספר כרב מכר רב מכר – מה ההגדרה? מה הופך ספר לרב מכר? מהי כמות העותקים שצריך למכור בשביל להיחשב ספר רב מכר? איך יודעים אם הספר שלנו יהיה רב מכר? ואיך אפשר לכתוב ספר רב מכר?
מחפשים תמונות לספר שלכם? מעולה. קבלו את הדרכים הכי נכונות להשגת תמונות מעולות לספר, למדו מה מותר לעשות והכי חשוב – מאיפה אסור לקחת תמונות
איך בוחרים שם לספר? שם ארוך או קצר? שם מאפיין או מסקרן? איך אפשר להעיף מכירות רק בגלל שם לספר? סדרת טיפים קצרים שתסייע לכם לבחור שם בקלות!
דאנאקוד? מסת"ב? סריקה מהירה של הטור הבא – תעזור לכם להבין את כל מה שאתם צריכים לדעת על הברקודים האלו מגב הספר, ואולי אפילו ליצור לעצמכם דאנאקוד…
קבלו את הרשימה המלאה והבלעדית של כל סוגי הדפוס הקיימים, העתיקים והחדשניים ביותר! כל הדפוסים, כל ההדפסות – הכל במאמר אחד קצר + הסברים ותמונות.
גם אתם מקבלים מדי פעם הודעות ספאם ופרסום למייל שלכם? מה הבעיה? מכינים הודעה, מכניסים נמענים וברגע אחד – קלאק! פרסמתם חינם למאות אנשים! חשבתם על זה? יופי. כדאי שתחשבו שוב…
הוצאה לאור 'חרדית' או 'דתית' שונה מהוצאה לאור 'חילונית'? האם הספר שלכם מתאים גם למגזרים נוספים? ובכלל – מה ההבדל בין הוצאת ספר חרדי לכללי?
שבוע הספר או חודש הספר? מה זה אומר בעצם? מי המציא את המושג? מתי זה החל להתקיים? איפה זה קורה? האם יש למה לחכות?
איך מוציאים לאור ספר ראשון? איך עובד תהליך הוצאת הספר? מה אתם עושים ומה ההוצאה לאור? פירוט של כל השלבים יעשה לכם קצת סדר בראש,
!
קבלו למייל שלכם מדריך קצר שיחסוך לכם הרבה כסף ועגמת-נפש!
אנו נשלח למייל שלך את המדריך בהקדם.
המשך גלישה מהנה :)