הוצאה לאור     |     עימוד ספר     |     עיצוב ספרים     |     הדפסת ספר     |     טל: 039-111-444

עימוד תורני לספרי קודש

עימוד תורני לספרי קודש - במה הוא שונה? איך עושים אותו? מדוע הוא מבוצע דווקא בתוכנת תג? מה יודע מעמד לספר קודש, ומדוע עיצוב ספרים תורניים שונה לגמרי?
עימוד תורני לספר קודש, עיצוב לספרי קודש סוגים שונים - טקסט רץ
עימוד תורני לספר קודש, עיצוב לספרי קודש סוגים שונים - טקסט רץ

האם אתם עומדים לפני הוצאת ספר קודש? מבררים על עימוד ספר תורני? מחפשים מעמד לספר קודש או מידע על עימודים שונים או עיצוב ספרים תורניים? הגעתם בדיוק למאמר שאתם צריכים!

עימוד תורני לספר קודש – מה שונה בו?

עיצוב ועימוד ספרי קודש שונה מעימוד ספרים רגיל מכלל ענפי הספרות. בעימוד תורני ישנם מאפיינים מסוימים שהסיבות להם מרתקות, ויצירתם כרוכה במיומנות רבה.

אז במה למעשה שונה עימוד ספר קודש מעימוד רגיל?

א. בסוג וגודל הגופנים 

בעימוד תורני מקובל לעמד בגופני סריף [תג בצרפתית], ובגדלים שונים (בחלקם גדולים יותר, ובחלקם קטנים) מהסטנדרט המקובל בעימוד ספרים רגיל.

ב. בחלוקת הטקסט

בעימוד תורני – עימוד ספר קודש, מרבים לחלק להערות עם ייחוס אחד, ולעתים כמה וכמה ייחוסים, מה שמכונה 'רב טקסט' (ראה להלן).

ג. בפריסת הטקסט

בעימוד תורני – עימוד לספרי קודש, נפוץ שטקסטים שונים מופיעים בטורים מקבילים זה לזה (כמו בגמרא) ולא רק בהקשר של טיזר או הפניה אלא כתבנית מתמשכת.

ד. בעיצוב הכותרות

בעימוד תורני – עימוד לספר קודש, מקובל להצמיד עיצובים לכותרות, ולהשתמש בגופנים מפוארים כיאה לספר קודש. בראש הספר לעתים מצמידים עיטור משמעותי מאוד סביב המילה או האות הראשונה.

ה. בעיצוב העמוד

בעימוד תורני, בייחוד בספרי אגדה ומוסר, נפוץ שמוסיפים טקסטורת צד ואורנמנטים בשולי העמוד, לתוספת פאר והדר. לעיתים מתאימים זאת לעיצוב כריכת הספר (בייחוד בכריכת סקאי).

ו. במספור העמודים

בעימוד תורני מספור העמודים הוא בדרך כלל בא'-ב' ולא בספרות, ויש ספרי קודש (בעיקר ישנים) שבהם הספירה היא של דפים ולא עמודים (כשלכל דף יש עמוד א', ועמוד ב').

עימוד ספרי קודש – למה הוא שונה?

יש מספר סיבות לכך שהשינוי השתמר;

  • בלימוד עיוני המתבסס על טקסט ראשי (גמרא למשל) וטקסט נסמך (רש"י למשל), נוח יותר שהם פרוסים זה לצד זה וכך ניתן לעבור מאחד לשני בקלות מבלי לאבד קשר עין.
  • מהדירים של ספרים ישנים, העדיפו להיצמד יחסית לסגנון הקודם, ולא לשנות מה שלא מוכרח – גם ברמת העימוד והעיצוב.
  • מחברים חדשים העדיפו להוציא את ספריהם במתכונת המקובלת והמשומרת, שתיתן סוג של לגיטימציה לספריהם ומקום ליד ספרים קודמים, ולא תבליט אותם כ'יין חדש' בעולם התורני.
  • פונקציה של השקפת עולם – ראה להלן.

עימוד תורני: פונקציית עיצוב או פרי השקפת עולם?

מסתבר כי השונות של עימוד תורני – עימוד ספרי קודש, אינה נובעת מסיבות 'קדושות', ודאי לא הלכתיות או תורניות.

כדי לראות את התמונה המלאה, יש לחזור בציר הזמן שנים רבות לאחור, אל שנותיו הראשונות של עולם הדפוס.

באותן שנים, עם התפתחות טכנולוגיית הדפוס על סוגיה, נהוג היה לפאר את הספרים בעיטורים שונים, גופני העברית הנפוצים היו סריפיים ומעט סלב-סריפיים ושמשו לכל סוגי הדפוס (לאו דווקא בספרים תורניים).

פריסת העמודים, מספור העמודים, עיצובי העמוד ועוד – נוצרו בהשראת ספרי חולין ואף ספרי דתות אחרות.

רוצים הצעה להוצאת ספר לאור? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

סגנונות העיצוב, אפוא, נבעו מסגנון העיצוב הכללי ששלט בעולם המודרני דאז.

חידושים בעולם הדפוס

בחלוף השנים, התקדמה הטכנולוגיה עוד ונכנסו סטנדרטים חדשים בעולם הדפוס. 

עם בא המחשב השתנו כל הכללים, ובהתאמה לשינוי שפת העיצוב בעולם כולו – הפכו גם סגנונות עימוד הספרים לתבניות חלקות, פשוטות ונקיות יותר.

העימוד התורני, לעומתן – לא הצטרף לחגיגה, אלא נותר במקומו ושימר את סגנון העיצוב הישן.

בהמשך, החלו מעצבים שונים להשפיע עליו, אך במקום להביאו על הסטנדרטים המקובלים בעולם – נוצרו עם הזמן סטנדרטים חדשניים בסגנון תורני, מה שהוביל לייחודיותו כיום.

השפעת ההשקפה (גם) על העיצוב

חלוקה זו ממחישה יותר מכל את העובדה שעיצוב – אינו פונקציה של יכולות הארט-דירקטורים, אלא תוצר של השקפת עולם, המתכתב עם מכלול נתוני החיים של חסידיו.

כך או כך, הלך העימוד התורני – עימוד לספרי קודש, והתפתח לו במשבצתו שלו, עד שהגיע לרמת עיצוב מפוארת מאוד שלא היה לה תקדים, גם לא בימי הקיסרים ואנשי האצולה בימות הביניים.

במעט אירוניה ניתן לומר כי לו היו חיים הרוזנים העשירים הללו כיום – הם היו ממהרים לשכור את שירותיו של האמן יואל וקסברגר וגונדא דיליה, ולעצב את ארמונותיהם מחדש…

בספר קודש – באיזה גופנים נהוג להשתמש?

בעימוד תורני נעשה מאז ומתמיד שימוש בעיקר בגופנים סריפיים.

סריף בצרפתית פירושו – "תג". 

סנס (או סן) סריף –  "ללא תג". 

מה זה גופן סריף? זהו גופן בעל מבנה קו לא אחיד, שחלקו עבה וחלקו דק, מה שיוצר בעצם תג בסוף קו האות. 

לעומת גופן סן-סריף שמבנה הקו שלו אחיד. 

לדוגמה – הגופנים הבאים (וילנא, פרנק-קיל, יידישקייט) הם סריפיים:

לעומתם, גופנים אלו (אריאל, טהומה, אלמוני) הם סן-סריפיים:

גופני סנס סריף גופנים סן סריפיים הוצאה לאור עימוד תורני הוצאה לאור ספרי קודש

קיימים גם סוגי גופנים נוספים, כגון סלב סריף ומונו-סריף

בשנים האחרונות, עם פריחת עולם העיצוב החסידי מחדש, עוצבו גופנים נוספים יפהפיים המבוססים על תבניות סריף ומשמשים בעימוד תורני לתוספת פאר והדר.

ביניהם ניתן למנות את הגופנים; אשכנזי, קידוש, ליוורנו, פואטיקה, ספרדי, תהילה, מזל, אשר, ויקרא דיספליי, אנאל, אריסטוקרט, אבשלום, גאולה, הרדוף, מרקש, אוקטבה, רוטשילד, שפע ועוד רבים.

רוצים הצעה לעימוד תורני? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

בשנת 2018 הפציעה חברת 'בית אלף' מאת מעצב העל – איתמר נתן, שמפיקה גם היא גופנים מדהימים ממש, שחלקם מיועדים במיוחד לעיצוב ועימוד תורני – עימוד ספרי קודש.

לפירוט נוסף על גופנים – ראה במאמר המרתק גופנים לספר.

תוכנת עימוד ספרי קודש – תג

תוכנת עימוד ספרי קודש פופולרית מאוד, היא כמובן תוכנת 'תג', שנוצרה על ידי דניאל וייסמן. 

התוכנה לכשעצמה אינה מפותחת מאוד, אך אין ספק שהבסיס שלה יושב על גאונות של אדם אחד, שיצר תוכנה המציגה פונקציות ופותרת אתגרים שגם צוותים של אלפי מתכנתי אדובי טרם צלחו. 

התוכנה מאפשרת חלוקות לטורים, איחוד שוליים, הערות שוליים כפולות ועוד מגוון פונקציות המתרחבות עם סקריפטים שיצר ויסמן עצמו או מעמדים נוספים עם ידע בתחום, בצורה שמותאמת באופן מיוחד לעימוד תורני. 

לוגו תוכנת תג | עימוד ספרי קודש |טקסט רץ

מסיבה זו מעמדים לספר קודש מעדיפים בדרך כלל את תוכנת תג על פני אינדיזיין, אם כי ישנם שכן משתמשים באינדיזיין גם לעימוד ספרי קודש (בדרך כלל זה נובע מחסר היכרות עם תג). 

עימוד ספרים רב טקסט

פונקציה שבאה לידי ביטוי משמעותי ביותר בתג זה עימוד ספרים 'רב טקסט', כלומר – ספרים מרובי טקסטים המשולבים יחד בעמוד אחד. 

סוג תוכן זה מצוי מאוד בספרי קודש, כאשר על טקסט בסיסי (טקסט הנ"ך למשל) ישנם מפרשים רבים המתייחסים לנקודות בטקסט, וכל אחד מהם צריך להופיע על אותו עמוד בו מופיע הטקסט המקורי, עם סוג הפנייה אחר (אות, בפונט שונה או מספור שונה). 

הרעיון ברב טקסט הוא להגיע לתוצאה בה כל הטקסטים המיוחסים לטקסט הבסיס המקורי – נמצאים יחד באותו עמוד, בלי לזלוג לעמודים אחרים. 

וכן, זאת מלאכת מחשבת של ממש, ומחירה בהתאם. 

תוסף לעימוד ספרים בוורד

ישנו גם תוסף המהווה למעשה תוכנה לעימוד ספרים בוורד, שאמור לאפשר לעמד ספרים בצורה מקצועית בתוכנת 'וורד'. תוסף זה נועד כדי לפתור אתגרים שאופיס אינם מאפשרים בבסיס.

מה למשל?

מרכוז שורה אחרונה במקטע (מבלי שהמרכוז יפגע באיחוד השוליים של הקטע כולו), יצירת חלון תחת מילה ראשונה במקטע ועוד. 

לדעתנו, הוא לוקה בשני חסרונות מרכזיים: 

  1. הוא לא מאפשר גמישות מרבית, והתוצאות שהוא מפיק ברוב המקרים אינן מקצועיות דיין. 
  2. אנשי מקצוע אמיתיים אינם משתמשים בו, ובהיעדר המקצועיות – התוכנה לא מספיקה, היות ומקצועיות אינה מתבססת רק על היכרות עם התוכנה, אלא גם על הידע בתחום הטיפוגרפיה והעימוד. (ניתן ומומלץ לראות הרחבה במאמר על עימוד ספרים). 

למי כן מומלץ להשתמש בתוסף וורד לעימוד ספרי קודש?

למרות זאת, מי שאין לו אפשרות כלכלית לממן עימוד מקצועי, או שחפץ להוציא ספר במהדורה מצומצמת לעצמו ולסביבתו בלבד, ולא מעוניין להשקיע בעלויות – התוסף כן יכול לסייע ולשוות מראה מקצועי וקרוב יותר.

נסייג ונציין שמי שאינו מכיר את וורד היטב, יכול להסתבך ולמצוא את עצמו שורף שעות רבות על ניסיונות לעמד את הספר שלו באמצעות התוסף. 

בסופו של דבר זמן שווה כסף, וכסף – שווה זמן.  

רבים מחפשים תוכנת עיצוב ספרים בחינם כדי לעשות זאת בכוחות עצמם, ואחרי תקופה של ניסוי ותהייה בסופו של דבר מוותרים ומתייאשים. 

מה זה "צורת הדף" ומדוע לא משנים אותה?

מעבר לשימור הכללי של הסגנון, ישנו מושג שנקרא 'צורת הדף' ומקובל בעיקר בגמרא.

מי שיפתח כיום גמרות בחנות הספרים, יראה כי כמעט כל ההוצאות מקפידות להוציא את הגמרא בתבנית זהה בדיוק נמרץ לתבנית הוותיקה של "הוצאת וילנא".

הדיוק וההתאמה מגיעים עד לרמת המילה. כמובן שלעמד גמרא ולהתאים את הטקסט ברמה כזו, לוקח הרבה מאוד שזמן, שעולה הרבה מאוד כסף.

אז מדוע זה כל כך חשוב? מכמה סיבות:

  • משום שלומדים רבים מאוד בעולם רגילים לסדר, מבנה וצורה מסוימת של הגמרא, וקשה להם להתרגל למשהו אחר.
  • לומדים רבים זוכרים חלקים בגמרא (גם אם לא ממש מדויק), ונפוץ לשמוע תלמיד חכם אומר "זה נמצא במסכת בבא בתרא, דף ד' נראה לי… אם אינני טועה זה בעמוד למטה…"
  • יש לומדים מעטים שזוכרים דפים, ואפילו מסכתות ב"מבחן סיכה". 

מה זה מבחן סיכה? מבחן בו מחזיקים את הגמרא סגורה, מצביעים על נקודה מסוימת (כביכול תוקעים סיכה) ובוחרים דף אקראי בעל פה. הנבחן צריך לזכור איזו מילה כתובה באותו מקום, בדף הגמרא.

דוגמאות לסגנונות שונים של עימוד תורני

לנוחותכם, מצורפת גלריה של סגנונות עיצוב ועימוד שונים של טקסטים תורניים. 

רוצים לקבל גלריה מוגדלת ומורחבת? רוצים לשמוע על הפטנטים הייחודיים שלנו בעימוד תורני? צרו איתנו קשר, קבלו דוגמאות והצעת מחיר משתלמת, חינם וללא התחייבות!

5 3 הצבעות
דירוג המאמר
הירשם
הודע לי על
guest

4 תגובות
הכי ישן
הכי חדש הכי פופולרי
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
מעמד ספרים
מעמד ספרים
1 שנה לפני

הכי שווה ללמוד עימוד באופן עצמאי ולא בפרוג וכל הבתי ספר האלה שסתם לוקחים יקר וגם גורמים שתחשוב שאתה מומחה ובאמת לא

ברוך
ברוך
להגיב ל  מעמד ספרים
10 חודשים לפני

איך לומדים בצורה עצמאית

בי אס די
בי אס די
להגיב ל  מעמד ספרים
10 חודשים לפני

אין עבודה בענף. אני למדתי ונכזבתי כעת בבניית אתרים מרוויח טוב ב"ה

אהבתם? שתפו את החברים!

רוצים לדבר איתנו? (אנחנו נשמח מאוד!)

אולי יעניין אתכם גם:

0
    0
    עגלת הקניות שלך
    עגלת הקניות שלך ריקהחזרה לחנות המוצרים

    !

    7 טעויות נפוצות
    בהוצאה לאור של ספר

    קבלו מדריך שיחסוך לכם הרבה כסף ועגמת-נפש!

    תודה!

    אנו נשלח למייל שלך את המדריך בהקדם.
    המשך גלישה מהנה :) 

    דילוג לתוכן