עימוד תורני לספר קודש - במה הוא שונה? איך עושים אותו? מדוע הוא מבוצע דווקא בתוכנת תג? מה האתגר ביצירת קובץ 'רב-טקסט'? מדוע 'צורת הדף' לא תשתנה לעולם?

זמן קריאה: 5 דקות

עימוד תורני לספר קודש, עיצוב לספרי קודש סוגים שונים - טקסט רץ

עימוד תורני בספרי קודש – מה שונה בו?

עימוד תורני שונה מעימוד של ספרים מכלל ענפי הספרות. בעימוד תורני ישנם מאפיינים מסוימים שהסיבות להם מרתקות, ויצירתם כרוכה במיומנות רבה.

במה שונה עימוד תורני מעימוד רגיל?

  • בסוג וגודל הגופנים – בעימוד תורני מקובל לעמד בגופני סריף [תג בצרפתית], ובגדלים שונים (בחלקם גדולים יותר, ובחלקם קטנים) מהסטנדרט המקובל בעימוד ספרים רגיל.
  • בחלוקת הטקסט – בעימוד תורני מרבים לחלק להערות עם ייחוס אחד, ולעתים כמה וכמה ייחוסים, מה שמכונה 'רב טקסט' (ראה להלן).
  • בפריסת הטקסט – בעימוד תורני נפוץ שטקסטים שונים מופיעים בטורים מקבילים זה לזה (כמו בגמרא) ולא רק בהקשר של טיזר או הפניה אלא כתבנית מתמשכת.
  • בעיצוב הכותרות – בעימוד תורני מקובל להצמיד עיצובים לכותרות, ולהשתמש בגופנים מפוארים כיאה לספר קודש. בראש הספר לעתים מצמידים עיטור משמעותי מאוד סביב המילה או האות הראשונה.
  • בעיצוב העמוד – בעימוד תורני, בייחוד בספרי אגדה ומוסר, נפוץ שמוסיפים טקסטורת צד ואורנמנטים בשולי העמוד, לתוספת פאר והדר. לעיתים מתאימים זאת לעיצוב כריכת הספר (בייחוד בכריכת סקאי).
  • במספור העמודים – בעימוד תורני מספור העמודים הוא בדרך כלל בא'-ב' ולא בספרות, ויש ספרי קודש (בעיקר ישנים) שבהם הספירה היא של דפים ולא עמודים (כשלכל דף יש עמוד א', ועמוד ב').

העימוד התורני – למה הוא שונה?

יש מספר סיבות לכך שהשינוי השתמר;

  • בלימוד עיוני המתבסס על טקסט ראשי (גמרא למשל) וטקסט נסמך (רש"י למשל), נוח יותר שהם פרוסים זה לצד זה וכך ניתן לעבור מאחד לשני בקלות מבלי לאבד קשר עין.
  • מהדירים של ספרים ישנים, העדיפו להיצמד יחסית לסגנון הקודם, ולא לשנות מה שלא מוכרח – גם ברמת העימוד והעיצוב.
  • מחברים חדשים העדיפו להוציא את ספריהם במתכונת המקובלת והמשומרת, שתתן סוג של לגיטימציה לספריהם ומקום ליד ספרים קודמים, ולא תבליט אותם כ'יין חדש' בעולם התורני.
  • פונקציה של השקפת עולם – ראה להלן.

עימוד תורני – פונקציית עיצוב או פרי השקפת עולם?

מסתבר כי השונות של העימוד התורני אינה נובעת מסיבות 'קדושות', ודאי לא הלכתיות או תורניות.

כדי לראות את התמונה המלאה, יש לחזור בציר הזמן שנים רבות לאחור, אל שנותיו הראשונות של עולם הדפוס.

באותן שנים, עם התפתחות טכנולוגיית הדפוס, נהוג היה לפאר את הספרים בעיטורים שונים, גופני העברית הנפוצים היו סריפיים ומעט סלב-סריפיים ושמשו לכל סוגי הדפוס (לאו דווקא בספרים תורניים).

פריסת העמודים, מספור העמודים, עיצובי העמוד ועוד – נוצרו בהשראת ספרי חולין ואף ספרי דתות אחרות.

רוצים הצעה להוצאת ספר לאור? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

סגנונות העיצוב, אפוא, נבעו מסגנון העיצוב הכללי ששלט בעולם המודרני דאז.

בחלוף השנים, התקדמה הטכנולוגיה עוד ונכנסו סטנדרטים חדשים בעולם הדפוס. 

עם בא המחשב השתנו כל הכללים, ובהתאמה לשינוי שפת העיצוב בעולם כולו – הפכו גם סגנונות עימוד הספרים לתבניות חלקות, פשוטות ונקיות יותר.

העימוד התורני, לעומתן – לא הצטרף לחגיגה, אלא נותר במקומו ושימר את סגנון העיצוב הישן.

בהמשך, החלו מעצבים שונים להשפיע עליו, אך במקום להביאו על הסטנדרטים המקובלים בעולם – נוצרו עם הזמן סטנדרטים חדשניים בסגנון תורני, מה שהוביל לייחודיותו כיום.

חלוקה זו ממחישה יותר מכל את העובדה שעיצוב – אינו פונקציה של יכולות הארט-דירקטורים, אלא תוצר של השקפת עולם, המתכתב עם מכלול נתוני החיים של חסידיו.

כך או כך, הלך העימוד התורני והתפתח לו במשבצתו שלו, עד שהגיע לרמת עיצוב מפוארת מאוד שלא היה לה תקדים, גם לא בימי הקיסרים ואנשי האצולה בימות הביניים.

במעט אירוניה ניתן לומר כי לו היו חיים הרוזנים העשירים הללו כיום – הם היו ממהרים לשכור את שירותיו של האמן יואל וקסברגר וגונדא דיליה, ולעצב את ארמונותיהם מחדש…

בספר קודש – באיזה גופנים נהוג להשתמש?

בעימוד תורני נעשה מאז ומתמיד שימוש בעיקר בגופנים סריפיים.

סריף בצרפתית פירושו – "תג". 

סנס (או סן) סריף –  "ללא תג". 

מה זה גופן סריף? זהו גופן בעל מבנה קו לא אחיד, שחלקו עבה וחלקו דק, מה שיוצר בעצם תג בסוף קו האות. 

לעומת גופן סן-סריף שמבנה הקו שלו אחיד. 

לדוגמה – הגופנים הבאים (וילנא, פרנק-קיל, יידישקייט) הם סריפיים:

לעומתם, גופנים אלו (אריאל, טהומה, אלמוני) הם סן-סריפיים:

גופני סנס סריף גופנים סן סריפיים הוצאה לאור עימוד תורני הוצאה לאור ספרי קודש

קיימים גם סוגי גופנים נוספים, כגון סלב סריף ומונו-סריף

בשנים האחרונות, עם פריחת עולם העיצוב החסידי מחדש, עוצבו גופנים נוספים יפהפיים המבוססים על תבניות סריף ומשמשים בעימוד תורני לתוספת פאר והדר.

ביניהם ניתן למנות את הגופנים; אשכנזי, קידוש, ליוורנו, פואטיקה, ספרדי, תהילה, מזל, אשר, ויקרא דיספליי, אנאל, אריסטוקרט, אבשלום, גאולה, הרדוף, מרקש, אוקטבה, רוטשילד, שפע ועוד רבים.

הגופנים היפים ביותר לטעמנו, הם של חברת פונטביט (ורוב הגופנים הנ"ל הם יצירות שלה), אך גם לחברות אחרות יש גופנים יפים מאוד. 

רוצים הצעה לעימוד תורני? השאירו פרטים ונחזור אליכם!

לאחרונה, קמה חברה חדשה בשם 'בית אלף' על ידי המעצב איתמר נתן, שמפיקה גם היא גופנים מדהימים ממש שחלקם מיועדים בדיוק לעיצוב ועימוד תורני.

לפירוט נוסף על גופנים – ראה במאמר המרתק גופנים לספר.

מה זה "צורת הדף" ומדוע לא משנים אותה?

מעבר לשימור הכללי של הסגנון, ישנו מושג שנקרא 'צורת הדף' ומקובל בעיקר בגמרא.

מי שיפתח כיום גמרות בחנות הספרים, יראה כי כמעט כל ההוצאות מקפידות להוציא את הגמרא בתבנית זהה בדיוק נמרץ לתבנית הוותיקה של "הוצאת וילנא".

הדיוק וההתאמה מגיעים עד לרמת המילה. כמובן שלעמד גמרא ולהתאים את הטקסט ברמה כזו, לוקח הרבה מאוד שזמן, שעולה הרבה מאוד כסף.

אז מדוע זה כל כך חשוב? מכמה סיבות:

  • משום שלומדים רבים מאוד בעולם רגילים לסדר, מבנה וצורה מסוימת של הגמרא, וקשה להם להתרגל למשהו אחר.
  • לומדים רבים זוכרים חלקים בגמרא (גם אם לא ממש מדויק), ונפוץ לשמוע תלמיד חכם אומר "זה נמצא במסכת בבא בתרא, דף ד' נראה לי… אם אינני טועה זה בעמוד למטה…"
  • יש לומדים מעטים שזוכרים דפים, ואפילו מסכתות ב"מבחן סיכה". 

מה זה מבחן סיכה? מבחן בו מחזיקים את הגמרא סגורה, מצביעים על נקודה מסוימת (כביכול תוקעים סיכה) ובוחרים דף אקראי בעל פה. הנבחן צריך לזכור איזו מילה כתובה באותו מקום, בדף הגמרא.

דוגמאות לסגנונות שונים של עימוד תורני

לנוחותכם, מצורפת גלריה של סגנונות עיצוב ועימוד שונים של טקסטים תורניים. 

רוצים לקבל גלריה מוגדלת ומורחבת? רוצים לשמוע על הפטנטים הייחודיים שלנו בעימוד תורני? צרו איתנו קשר, קבלו דוגמאות והצעת מחיר משתלמת, חינם וללא התחייבות!

כמה זמן לוקח להוציא ספר לאור | כמה זמן אורכת הוצאת ספר | זמנים הוצאת ספרים טקסט רץ הוצאה לאור

כמה זמן לוקח להוציא ספר לאור?

מתלבטים אם תספיקו להוציא את הספר בזמן? רוצים לדעת תוך כמה זמן תסיימו את התהליך? בואו לגלות כמה זמן לוקח להוציא ספר לאור, עם פירוט מלא על כל שלב בתהליך הוצאת הספר!

קרא עוד »
הוצאת ספר לאור - בשביל מה הוצאה לאור טקסט רץ הוצאת ספרים

הוצאת ספר לאור – בשביל מה?

הוצאת ספר לאור זהו צעד משמעותי. מתבקש לעצור ולשאול – בשביל מה? מה המטרה? למה אתם עושים את זה? כדאי שתהיה לכם תשובה מדויקת, לפני שאתם יוצאים לדרך…

קרא עוד »
מה זה גלופות - טקסט רץ הוצאה לאור

מה זה גלופות?

מה זה גלופות? כל המידע על הטבעת ספרים וכריכות סקאי בגלופות מגנזיום, בתהליך הפקת ספרי קודש וחול.

קרא עוד »
כמה עולה להוציא ספר מחיר מחירון הוצאת ספרים טקסט רץ הוצאה לאור

כמה עולה להוציא ספר לאור?

כמה עולה להוציא ספר? מה המחירים להוצאת ספרים? איך אפשר לדעת כמה יעלה להפיק את הספר שלכם? לשאלות הללו – יש הרבה תשובות. חלקן נכונות. 

קרא עוד »

אהבתם? תנו לייק!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

רוצים לדבר איתנו? (אנחנו נשמח מאוד!)

רוצים לקרוא עוד?

לפני עימוד ספר - 5 טיפים - טקסט רץ הוצאה לאור

5 טיפים לפני עימוד ספר

עומדים לפני עימוד ספר? הנה לכם חמישה כללי זהב, שיחסכו לכם זמן וכסף, ויסייעו לכם להגיע לתוצאה טובה יותר ולעימוד מקצועי יותר, בפחות מאמץ!

קרא עוד »
באיך לא לפרסם ספר חינם פרסום ספרים באמצעות ספאם ברשימת מיילאיך לא לפרסם ספר חינם פרסום ספרים באמצעות ספאם ברשימת מייל

פרסום ספרים חינם דרך ספאם

גם אתם מקבלים מדי פעם הודעות ספאם ופרסום למייל שלכם? מה הבעיה? מכינים הודעה, מכניסים נמענים וברגע אחד – קלאק! פרסמתם חינם למאות אנשים! חשבתם על זה? יופי. כדאי שתחשבו שוב…

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד

!

7 טעויות נפוצות
בהוצאה לאור של ספר

קבלו למייל שלכם מדריך קצר שיחסוך לכם הרבה כסף ועגמת-נפש!

סל הקניות שלך ריק כרגע.

חזור לחנות

תודה!

אנו נשלח למייל שלך את המדריך בהקדם.
המשך גלישה מהנה :) 

דילוג לתוכן