אז הגעתם לשלב בחירת נייר לספר….
איזה דפים מתאימים לספר שלכם? מה ההבדלים בין סוגי הנייר ולמה משמש כל אחד מהם?
איך בוחרים נייר לספר?
ראשית חשוב להבין שלנייר הספר יש משמעות רבה בתחושת הקורא ובאווירה.
רוב הספרים יודפסו בנייר נטול עץ לבן (ראה להלן) בעובי 80 או 90 גרם, אך ישנם גם כאלו שמודפסים על גוון קרם בגוונים עזים יותר או פחות, וכן אחוזים משמעותיים של ספרים המודפסים על כרומו. מהם ספרי הדרכה, בישול ועוד.
לפי מה מחליטים על מה להדפיס?
ספר שנועד לקריאה רציפה ונוחה של טקסט, טוב להדפיסו על נייר נטול עץ לבן. גם אם יש בו אלמנטים צבעוניים שנועדו להעשיר אותו – עדיין נוח להדפיסו על נטול עץ.
ברם, ספר שיש בו עיצוב משמעותי, וכל שכן אם יש בו תמונות – עדיך להדפיסו על כרומו שיהפוך את התמונות לחדות הרבה יותר.
למה נייר כן/לא נקרע ישר?
מכירים את הקטע המעצבן שבו אתם מנסים לקרוע בעדינות מודעה מתוך עיתון, צד אחד של המודעה נחתך ישר בדיוק לפי ידיכם המיומנות אך הצד השני כבמעשה שטן – מתעקש לסטות לצדדים ולהפיק תוצאה מכוערת?
הגיע הזמן להבין; למה זה קורה?
בשביל זה צריך להבין את תהליך הייצור.
תהליך הייצור: איך מייצרים נייר?
הסיבה היא משום שבתהליך ייצור הנייר מעבדים סיביות יחד עם עמילנים ודבקים השונים המרכיבים את הגיליון ויוצרים מהם עיסה, ובתהליך השיטוח סורקים ומאחדים את כל הסיביות יהיו מכוונות לצד אחד.
אחרת – הוא לא יהיה יפה ואחיד (תוכלו לראות למשכל בנייר ממומחזר עבה את המשמעות של סיביות פחות מהודקות ואחידות).
לכן, כשאתם קורעים לכיוון הסיביות – הוא נחתך ישר ובקלות. אך כשקורעים לרוחבן – הן ממש נעלבות, ומתעקשות שהוא ייקרע לאורכן ולא יחצה אותן…
זה למה.
כשמדפיסים ספר, חובה להתייחס לכיוון הנייר כדי לחשב נכון את הקיפולים. אחרת הספר ייקרע בקלות רבה.
שנתחייב לכם שכל בית דפוס באמת מתחשב בזה?..
נעבור נושא.
מה עוד כדאי לדעת על נייר לספר?
האמת שמעבר להכרת הסוגים השונים יש עוד מידע רב, שחלקו גם חשוב בהפקת ספרים והוצאה לאור.
יש עוביים שונים שצריך להכיר ולדעת כיצד כל אחד מהם מתקבל בהפקה של ספר, מה המשמעות של עובי הנייר בקיפולי הספר, בכריכה רכה ובכריכה קשה, שקיפות הנייר, החומרים מהם הוא מורכב, הגדלים בהם הוא מופק ותהליכי העיבוד השונים שהוא עובר.
לספרי קודש מקובל להקפיד שלא להשתמש בנייר שמוחזר מדפים אחרים (לא מדובר ב'נייר ממוחזר'), מחשש שמא השתמשו בתהליך הייצור בשאריות ספרי קודש ישנים אחרים, שמצד ההלכה חייבים בגניזה.
הדפסת ספר על נייר "שומר שבת"
כמו כן, יש שומרי מצוות שמקפידים שלא להשתמש בנייר שיוצר בשבת (בדרך כלל מדובר בתוצרת חוץ, כי היצרנים בארץ עובדים בשבת לצערנו, ואינם מכבדים את יום המנוחה הלאומי).
לכן תוכלו לראות בגב העשער את הכיתוב "ללא חשש גניזה וחילול שבת".
אז איך דואגים שישתמשו בנייר טוב ומתאים עבורכם, ויבצעו את העבודה כראוי? פשוט יושבים ללמוד לעומק את כל הנושא, או שמתייעצים עם איש מקצוע מנוסה.
לא נלאה אתכם במידע כבד מדי, אך בשלב הזה נסתפק במידע קל ובסיסי על כל הסוגים המצויים כיום, מידע שיעזור לכם לבחור ולהתאים נייר לספר שלכם.
בכדי להקל על ההתמצאות, הרשימה מסודרת ב'אקורדיון' שנפתח בלחיצה. לחצו על הסוג הרצוי והמידע ייחשף.
תיהנו 🙂
סוגי ניירות לדפוס
נייר נטול עץ
תיאור: הנייר הנפוץ ביותר להדפסת ספרים הינו 'נטול עץ'.
נייר זה מורכב מכ-5% עץ, והשאר זו תערובת של עמילנים וחומרים מקשרים. נייר נטול עץ מגיע בדרגות שונות של עובי; מ-60 גרם ומעלה, מ-300 גרם ומעלה הוא מכונה 'בריסטול'. נטול עץ מיוצר בעיקר בצבע לבן, אך גם בגוני קרם ובעשרות גוונים וצבעים נוספים, כולל צבעים זרחניים.
שימוש: שימושו הנפוץ הוא להדפסת ספרים, חוברות, מחברות, מסמכים, הדפסה ביתית, מודעות לוח ומה לא.
אך הוא נוח לכתיבה גם בעט ידני.
נייר כרומו
תיאור: כרומו הוא נייר שבתהליך ייצורו עובר פחות זיקוקים מידידו נטול העץ, אך מתווספת לו שכבת ציפוי ההופכת אותו לחלק ומבריק. כרומו מיוצר בעובי 80 גרם ומעלה, בצבע לבן בלבד. סוג הכרומו המצוי הוא כרומו מבריק, אך יש גם כרומו מט שעבה מעט יותר.
שימוש: מתאים כנייר לספר עם תמונות ועיצובי צבע, אך גם לשחור לבן. סופג לחות פחות מנטול עץ, ולכן יכול לשמש לספרי ילדים, ואפילו לספר קודש שימושי, כגון סידורים וחומשים. כרומו משמש גם להדפסות צבע כלליות, כגון מודעות ומוצרי פרסום שונים, תמונות ועוד. פחות נוח לכתיבה ידנית היות והדיו נוטה להימרח עליו.
נייר עיתון
תיאור: נייר דקיק וזול המיוצר בעובי של 40 עד 60 גרם, המכיל אחוז גבוה של עץ. נייר עיתון מגיע בגרסה רגילה, ובה הוא מעט אפרפר, ובגרסה מולבנת.
שימוש: אינו מתאים לשימוש בהדפסת ספר, ושימושו העיקרי הוא להדפסת עיתונים – ומכאן שמו. לנייר עיתון שימושים נוספים גם באומנות וביצירה, אריזה ועטיפת מוצרים, וניתן למצוא אותו גם על מגשי אוכל במסעדות.
נייר אפייה הוא בעל הרכב כמעט זהה.
נייר בייבל
תיאור: נייר הדומה בתהליך ייצורו לנטול עץ, אך עובר תהליכי עיבוד נוספים המאפשרים דחיסה מסיבית יותר של החומר מבלי לוותר על משקלו ואטימותו.
שימוש: מתאים לשימוש לספרים עבי כרס, כגון ספר התנ"ך (ומכאן שמו). מחירו יקר מאוד ובדרך כלל זול יותר לפצל את הספר לשני כרכים, אך כאשר חשוב למחבר להוציא דווקא כרך אחד הוא יכול להשתמש בנייר בייבל.
נייר ממוחזר
תיאור: מכירים את מכליות מחזור הנייר? מכל הניירות הנזרקים פנימה מייצרים מספר מוצרים, וביניהם מוצר הנקרא – איך לא – נייר ממוחזר. תהליך ייצורו כולל גריסה וטחינה של החומר, לישתו עם חומרים כימיים ומלבינים, דיקוק וייבוש. על פי רוב בנייר זה ניתן להבחין בטקסטורה לא אחידה שתספר על כך שהוא מוחזר. ניתן לייצר אותו באינספור דרכים, ואף בעבודה ידנית.
שימוש: נייר ממוחזר אינו משמש להפקות ספרים בדרך כלל, למעט ספרי שירה אמנותיים. הוא כן משמש בעיקר להדפסת הזמנות יוקרתיות, עיצוב ואמנות.
נייר פחם
תיאור: נייר המצופה מצדו האחד בפחם או בדיו יבש.
שימוש: כשמניחים אותו בין שני דפים, כתיבה על הדף העליון תועתק אל התחתון על ידי הפחם או הדיו. בעבר הוא היה נפוץ, אך כיום הוחלף על ידי מקבילו הכימי. כיום ניתן לפגוש אותו במעטפות מסווגות, בפנקסי הדוחות של המשטרה והעירייה.
אם כי מומלץ להימנע מפגישה עמו, בהקשר האחרון…
נייר כימי
תיאור: מכיל חומר כימי שצבעו משתנה בלחיצה. רישום במעט לחץ או חום על הנייר יהפוך את מקום הלחיצה לשחור.
שימוש: פנקסי קבלות ידניים, דפי הזמנה בחנויות, שוברים שונים, וכל מוצר שיש צורך בתעתיק מדויק של המקור. נייר זה מיוצר גם בסלילים ומשמש לקופות רושמות, כספומטים ועוד, שחוסכים את הצורך בתחזוק מיכל דיו על ידי מדפסת חום שאינה נגמרת.
בריסטול אמריקאי
תיאור: בריסטול הוא למעשה נייר נטול עץ עבה המיוצר מתאית טהורה, בעובי 250 עד 400 גרם. ברם, בריסטול אמריקאי יש ציפוי חד או דו-צדדי, בעל מרקם הדומה לכרומו מבריק. מרקם זה מאפשר הדפסה איכותית על הבריסטול.
שימוש: אריזות לשלל מוצרים, בתחומי הקוסמטיקה, המזון, הצעצועים, סניטריה ועוד. ישנם סוגי בריסטולים שונים המתאימים לשימושים שונים. בתחום הוצאת הספרים הוא משמש בדרך כלל לצורך אריזת סטים, בגרסתו הלבנה.
טישו
תיאור: נייר זול מאוד ודק מאוד, המיוצר בתהליך דומה לכל אחיו, אך ללא זיקוקים ועיבודים, ומעיסה דלילה המספקת תוצר חלש ודקיק עד מאוד. תהליכי הייצור השונים ינפיקו עוביים, גוונים וטקסטורות שונות.
בתחום הפקת הספרים לנייר הטישו יש שימוש חשוב ביותר; איתו מנגבים הדפסים את ידיהם מהדיו…
נייר לספר תורה
הכותרת קצת מטעה, אך כמובן שסת"ם (ספרי תורה, תפילין, מזוזות, מגילות) לא כותבים על נייר אלא על קלף. אחרת הם אינם נחשבים לכשרים.
קלף הוא למעשה עור בהמה גסה (בקר) או דקה (צאן) שמעובד בתהליך ארוך מאוד, שמאפשר לכתוב עליו בדיו באופן שיחזיק מעמד לאורך שנים, ואף מאות שנים.
סקירה מרתקת על כך ניתן לראות באתר הנפלא של ספרי תורה ירושלים.
נייר מדבקה
נייר מדבקה ביתי הוא בדרך כלל נטול עץ שעבר הוספת שכבה אטומה בצד אחד, שעליה נמרח גם דבק.
מדבקות מקצועיות מודפסות בדרך כלל על ויניל או נייר פלסטי, שלמעשה כבר לא עונה כל כך להגדרה 'נייר', אלא קרוב יותר לניילון.
נייר פוטו
נייר פוטו הוא מבריק במיוחד, שעובר שבעה תהליכים כימיים עד לגמר ייצורו.
נייר זה משמש כשמו, בעיקר לפיתוח איכותי של תמונות פוטו והדפסות של גרפיקה איכותית מאוד.
להרחבה ניתן לקרוא באתר אנציקלופדיית אאוריקה – איך מייצרים נייר?
לסיום, קבלו סרטון מרהיב על ייצור נייר בשיטות פרימיטיביות ומיושנות, מעץ תות הנייר:
ולעומת זאת, ייצור נייר בשיטות מודרנית במפעל ייצור משוכלל:
עד כאן דברנו להיום, מקווים שעזרנו והחכמנו אתכם!
אהבתם? יש לכם שאלות? תנו בתגובות!
פוסט מעולה. תודה רבה
תודה רבה
כל הכבוד!!
מאמר ממש מפורט ומדהים, וההגשה שלו מקורית כמו תמיד 🙂
מאמר מצוין, העשרתם את ידיעותי.
מה ההבדל בין 80 גרם ל-90 כרם ו-110 גרם?