שירותי עריכה

יש סוגים רבים ושונים של עריכת תוכן, המשתנים לפי סוג הטקסט ומטרתו, ולמעשה – לפי ענפי הכתיבה השונים (מסודר לפי א'-ב');

• ביוגרפיה – בתחום זה נדרש אדם עם יכולת ספרותית, אשר תדע לשלב בין ציון מכלול נתונים מדויק אך לא מלאה, לבין הוספת רוח חיה והוואי לספר ולדמויותיו.
  
  
• ילדים – לא כל אחד יודע אלו מילים יעשו את העבודה, ויתנו את הטון המתוק והחייכני לספר, ומה הילדים יאהבו ממבט ראשון, עוד על הוצאת ספרי ילדים.
  
  
• מחקר – לתחום זה נדרש אדם עם רקע אקדמאי, הבקיא בכללי הכתיבה המדעית והמקצועית, זאת מלבד עצם יכולת הכתיבה הנאותה והתקנית. עריכתו תבוא לידי ביטוי בחידוד נקודות, בניסוח מדויק, בהבאה נכונה של ציטוטים ומקורות ועוד.
  
  
• עיון – זהו התחום המורכב והמאתגר מכולם, היות ובו נדרש שילוב של דיוק מקסימלי בכל כללי הלשון והתחביר לצד הבנה וראייה היקפית של החומר והיכרות עם התכנים המדוברים.
  
  
• פרוזה – מובן שהעורך יזדקק ליכולת טובה של ניתוח ותיאור דמויות ומצבים, יצירת אווירה וראייה היקפית על מכלול העלילה.
  
  
• תורני – בתחום התורני לבדו ישנם כמה וכמה ענפים; ישנה עריכה עיונית-הלכתית המצריכה אחריות ודיוק בפרטים וכמובן – ניסוח תלמודי-הלכתי בנגיעות ארמית וראשי תיבות מקובלים, ישנה עריכה מוסרית הנכתבת בעברית אך משתמשת במילים ובפעלים המוכרים רק ל"מי שבא משם" וישנם סוגים רבים נוספים של כתיבה בתחום זה.
  
  
• תוכן – רשימה זו מתמקדת בעיקר בעריכה לשונית, אך חשוב לדעת שיש אנשים שמומחים בעריכת תוכן, בראייה היקפית של הטקסט ובהבנת הסדר הראוי של הדברים. על פי רוב זוהי העריכה היקרה ביותר, כיון שהיא דורשת כשרון רב, מקצועיות וניסיון.
  
  
• תוכן ויזואלי – אולי תתפלא לשמוע, אך גם לתוכן לא כתוב יש עורכים מקצועיים. איזה תמונות לשים? האם הן נכונות? האם הן מתאימות? איזו שפה גרפית תתאים לסגנון? חלק מההחלטות נתונות למעצב בשלב הבא של ההוצאה לאור, אך ברמה הרעיונית יותר ניתן להתייעץ עם עורך תוכן ויזואלי. מקובל עשות זאת בעיקר בפרויקטים גדולים ומורכבים ופחות בספרים רגילים.

בכל אחד מהתחומים שהוזכרו ושלא הוזכרו, ישנן רמות שונות של עריכה תוכן והתערבות בתוכן. עריכה ברמת המילה (שגיאות כתיב וכו') זהה אצל כולם, אך ברמת המשפט וכל שכן הרעיון – כמספר העורכים מספק הסגנונות.

כמובן שמומחיות עורך התוכן היא לא רק לשכתב חומר בצורה מושכת ומקצועית, אלא גם 'להיכנס' לראשו של המחבר, להבין את הלך רוחו ולהתאים את עצמו לסגנונו המדויק בכדי שהתוצאה הסופית תתאם את אופי החיבור והמחבר.