שלום חברים!
בעצם, במאמר הזה אולי נכון יותר לומר – שלום רבנים 🙂
הוצאת ספרי קודש שונה לחלוטין מהוצאה לאור של ספרי חול. אמנם בהדפסת הספר רוב העבודה נעשית באותן מכונות, אך שאר חלקי העבודה נעשית באמצעים אחרים, ועל ידי אנשי מקצוע אחרים.
במאמר הבא נלמד על הוצאת ספרי קודש לאור, ונקבל את המידע הראשוני והבסיסי לקראת הוצאה לאור של ספר תורני.
המאמר נכתב מתוך רגש הערכה עמוק לתלמידי החכמים ועמלי התורה די בכל אתר ואתר, בייחוד על השקעתם המרובה בחקיקת דבריהם עלי ספר והוצאתם לאור עולם.
ספרי קודש – גישות שונות
ראשית כל יש להבחין בין שוק הספרים הדתי לבין השוק החרדי.
ישנם סגנונות, ענפים וז'אנרים שונים בספרות התורנית, כפי שיש גם ז'אנרים בספרות הכללית, אך כאשר מעמיקים לתוככי ענף הספרות על מכלול גווניה, ניתן לראות הבדלים רבים ומרתקים.
נציין כי בכותבנו את המילה 'דתי' במאמר זה, הכוונה בעיקר – דתי לאומי, משום שלציבור הדתי שאינו לאומי אין גישה ידועה, מובחנת ומובדלת בעולם הספר.
כשדנים על גישה לספרות תורנית, אפשר למנות מספר גישות קיימות:
- הגישה החסידית – גישה המאופיינת בסגנון ספציפי, שמותאם באופן כמעט בלעדי לציבור החסידי (גם כשהספר כתוב בלשון הקודש/עברית).
- הגישה הישיבתית – הגישה המובילה והמרכזית בספרות התורנית, המכילה את רוב הספרות התורנית באופן מוחץ.
- הגישה האקדמית – גישה המאפיינת את רוב ספרי הציבור הדתי לאומי, וחלקים מהספרות החרדית. מתבססת בעיקר על ניסוחים עבריים מדויקים ועל מקורות מוסמכים לטיעונים.
- הגישה הפרוזאית – גישה המקובלת בספרי מוסר והגות ומבוססת על כתיבה קלילה בעברית מדוברת, ופונה בסגנונה לכלל הציבורים (יתכנו שינויים בדקויות בין תת-המגזרים, מטבע הדברים).
כמובן שספרי היסוד לא נכללים בקטגוריה זו, אך פירושיהם המודרניים עשויים כן להיות מושפעים מאחת הגישות, הגישה הישיבתית בדרך כלל.
הוצאת ספרי קודש וספר תורני
כשדנים על הוצאת ספר קודש תורני, ישנן סוגיות משמעותיות שמושפעות באופן ישיר מההבדל בינו לבין ספר שאינו תורני.
ההבדלים הם בתוכן כמובן, אבל גם בעימוד, בעיצוב הספר, בהדפסה במכירה ובהפצת הספר.
בעצם הוצאת ספר קודש תורני – היא ענף כמעט נפרד ומקביל להוצאה לאור בכלל!
במאמר הבא, ניגע בקצרה בכמה מהנושאים הבולטים בתחום הוצאת הספר התורני, כדי לתת הארה ראשונית לעומדים לקראת הוצאת ספר קודש לאור.
בההדרת ספרי קודש ישנים – סריקה והמרות OCR
ראשית כל בתחום ההדרת ספרי הקודש, ישנו נושא שחשוב להכיר, והוא – סריקה והמרה של טקסטים.
כאשר רוצים להשתמש בטקסט של ספר ישן שאין את הקובץ שלו, משום שהוא אבד או משום שהוא נערך בטכניקות עתיקות יומין, ניתן לסרוק את הספר ומחשב ממיר את זה לטקסט.
התוצאה רחוקה להיות מושלמת, גם בתוכנות המעודכנות והמשוכללות ביותר, אך אחרי הגהה ותיקונים היא בהחלט טובה, והגהה זו במקרים רבים זולה יותר מהקלדה של הספר.
לשם כך, נדרש אדם שמכיר את הטכניקה היטב, ושיאמוד באופן אובייקטיבי האם הטקסט ברור דיו כך שבאמת ישתלם לסרוק ולהמיר אותו, או שבמקרה הזה עדיף כבר להקליד מחדש.
עריכה תורנית לספר קודש
ראשית כל העריכה התורנית היא מקצוע נפרד לגמרי מעריכת טקסט בכלל, ונעשית על ידי אנשי מקצוע אחרים.
בצוות שלנו ישנם שורת תלמידי חכמים שעיסוקם (מלבד חוק לימודם הפרטי כמובן) הוא אך ורק עריכה תורנית, ובה הם מעולים שבמעולים!
העריכה התורנית דורשת היכרות מיטבית עם הניסוחים התורניים, והתאמה של אופי הניסוחים לסוג הטקסט הנערך.
אינה דומה עריכה של ספר 'ווארטים' ועיונים על פרשת השבוע, לספר למדני המבוסס על שיטת הגרש"ש, לספר הלכה על בסיס פסקי מרן הגר"ע יוסף זיע"א, לספר חסידות ע"פ הקדמה לספר הזוהר מאת בעל 'הסולם' מהרי"ל אשלג זיע"א, לספר שירה ופיוטים כתפארת רבותינו גאוני המזרח, לספר מוסר בשיטת המשגיח הרב וולבה זללה"ה וכו' וכו'…
נוסף על סוג העריכה התורנית הספציפית, יש לתת את הדעת גם להקדמה מכובדת בעלת ניחוח תורני מובהק המותאם לאופי וסגנון הספר. לשם כך תוכלו גם להיעזר בעורך תורני מנוסה.
סוג העריכה דורש אדם שמתאים ומוכשר לעריכה, ורצוי שאף מכיר את הסוגיות הנידונות.
עימוד ספר תורני
גם אחר שהתוכן מוכן, התהליך שונה.
עימוד ספר תורני אף הוא מקצוע בפני עצמו, ומבוצע בתוכנות אחרות (תוכנת 'תג' בדרך כלל), ועל ידי אנשי מקצוע אחרים.
בעימוד ספר רגיל ישנם סטנדרטים מסוימים שבעימוד ספר תורני אינם רלוונטיים. לעומת זאת, בספר תורני ישנה חשיבות לכללים שמי שאינו מומחה דיו – כלל לא מכיר אותם.
כמובן שגם הפונטים יושפעו מכך, וכן העיצוב הכולל של העמוד. ונכון הדבר גם במקרה של ספר ביוגרפי רבני, בו משולבות תמונות בספר לאורך הטקסט.
עיצוב כריכה לספר קודש
בספר תורני תמיד עולה השאלה האם ללכת על כריכת גלופות סקאי, או כריכת צבע.
כך או כך, חשוב להכיר את כל הסטנדרטים בתחום בדקי דקויות, כדי להתאים את סגנון הכריכה לספר ולמקסם את הצלחתו!
ספר של ראש ישיבה חשוב, לא יכול להיות מעוטר יתר על המידה. אך ספר הגותי או הלכתי של אברך צעיר, יוכל להיעזר באופן משמעותי בכריכה מפוארת – לצורך קידום מכירות לספר.
ומהו עיצוב כריכה מפואר? על כך קשה להשיב במילים.
תוכלו פשוט להציץ בספריה התורנית, באתר הנחמד שלנו 🙂
הפצת ספרי קודש
כמובן שחלק מתהליך הוצאה לאור של ספר קודש, כרוך בדרכי השיווק והמכירה שלו.
הפצת ספר קודש היא פעולה מורכבת, שיכולה להצליח מאוד – אך יכולה גם להיכשל כישלון חרוץ, וזאת בשל אופיו המורכב של שוק חנויות הספרים.
לצורך הפצה אפקטיבית חשוב להיוועץ בגורם מקצועי המבין היטב את אופי הספר, ומכיר את שוק ההוצאה לאור התורנית לפני ולפנים.
לא חובה לשלם על כך מחירי עתק, אך מומלץ גם שלא לקחת חובבנים לצורך ביצוע המלאכה, כי החיסכון הלא-גדול בשלב ההפקה, עשוי לעלות במחיר כבד של חוסר הצלחה לשיווק ומכירת הספר.
מכירה בדוכני י. בלוי בבתי הכנסת
ספר תורני עשוי להימכר גם בדוכני י. בלוי.
עלות המכירה בדוכנים היא 30 ₪ לתחנה עבור שבוע אחד, מיום א' בבוקר עד יום ה' אחר הצהריים-ערב.
המכירות אינן תלויות כמות או מוגבלות. כלומר, ניתן למכור ספרים רבים מאוד והרווח כולו הולך למחבר.
ברם, מניסיוננו – לא כל ספר מתאים לכך. ישנם ספרים שנמכרים בכמות גדולה וישנם כאלו שנכשלים מאוד.
במה זה תלוי?
במהלך הזמן רכשנו ניסיון וידע בנודע להצלחת הספרים הנמכרים בדוכנים אלו ובדרכים נוספות, ולמדנו כי ניתן למקסם את אפקט המכירה על ידי נקיטה של מספר צעדים די פשוטים.
המתעניינים יכולים לפנות אלינו ולקבל מידע נוסף.
כך או כך, אין ספק שמכירה בדוכנים אלו, גם אם היא אינה צולחת – היא פרסום משמעותי לספר.
אגב, ניתן גם למכור את הספר בסלסלות עם קופת ברזל נעולה. איך משיגים קופות כאלו? פנו אלינו ונדון בכך.
פרסום חינמי לספרי קודש
חשוב לדעת כי בהוצאת ספרי קודש ישנן פריווילגיות ויתרונות משמעותיים!
ראשית כל, ניתן להפיץ ולפרסם את הספר במספר דרכים, לגמרי בחינם! ישנן כלי פרסום מסוימים, ואופני פרסום מסוימים, שיכולים לתרום רבות לפרסום הספר.
לבירור על אופני הפרסום הללו – פנו אלינו כעת, ואנו נשתדל לסייע לכם בכך באופן משמעותי!
זכויות יוצרים בספרים תורניים
חשוב מאוד לדעת כי גם בתחום הספר התורני חובה לשמור על זכויות היוצרים של כל טקסט.
כולל הדבר גם טקסטים מהמקורות, המסתובבים בשוק. אם אתם עומדים להוציא פירוש על החומש, תלמוד בבלי, רמב"ם, ארבעה טורים, שולחן ערוך, או כל ספר אחר – אין להשתמש בטקסט ללא רשות שימוש מפורשת מהיוצר שלו בשום אופן!
ראשית כל משום שזה גזל, ומיהו החפץ להוציא ספר בבחי' מצוה הבאה בעבירה חלילה?! שנית משום שאתם עלולים להיתבע על כך גם בעולם הזה, פירוט מורחב תמצאו במאמר על זכויות יוצרים, שאת תוכנו כל עוסק בהוצאת ספרי קודש וכל מחבר ספר או יוצר חייב להכיר.
הרי גם אתם לא הייתם רוצים שיעתיקו או ישתמשו בלי רשות, בטקסט שעמלתם כדי ליצור אותו ו/או השקעתם בו הון רב!
הוצאת ספרי קודש לאור באמצעות תרומות!
הוצאת ספרי קודש שונה מהוצאת ספר רגיל, גם בכך שניתן להתרים עבורה ולכסות חלק משמעותי מעלויות הוצאת הספר, ולעתים להפוך את הוצאת הספר למשתלמת ולרווחית!
ניתן להשיג תורמים מפורסמים שמעניקים חסות על 'מהדורה' לספר, ולשם כך צריך לדעת כיצד פונים לכל אחד מהם.
בנוסף, ישנן דרכים ושיטות מיוחדות להשגת תרומות וכספים בצורה קלה יחסית, כגון גיוס המונים לספר ועוד סודות מקצוע שהטובים שבהם השמורים ללקוחותינו 😉
אם אתם עומדים לקראת הוצאת ספר קודש – נשמח שתשאירו כאן פנייה, ואנו נחזור אליכם וניתן את כל המידע הדרוש לצורך הוצאת ספרכם ברוב פאר והדר כיאה לכבודה של תורה.
להתראות!
תודה על המידע המסודר