ספר אקשיבה

69.00

שאלות נבחרות מתוך אתר 'אקשיבה' במגוון רחב של נושאי התמודדות שונים, ועליהן תשובות מרתקות מכ-70 משיבי הארגון, ביניהם רבנים, מחנכים, פסיכולוגים ואנשי מקצוע חרדים מהטובים בתחומם. הספר נועד למטפלים ולמחנכים בלבד.

המחיר כולל משלוח בדואר רשום!

זמן אספקה: עד 7 ימי עסקים, בכפוף לתנאי השימוש.

הספר נשלח באריזה מוגנת, וניתן לעקוב באתר דואר ישראל אחר מיקום ומצב המשלוח. הרכישה באתר מאובטחת בתקן SSL ובהתאם לדרישות מחמירות. לרכישה לחץ על "הוסף לסל" ועבור לעגלה להשלמת הקנייה.

תיאור

ארגון אקשיבה שהחל את דרכו כמיזם נקודתי אשר נועד לתת מענה לצעירים מהמגזר החרדי, פתח צוהר אל ליבם של אלפי איש ואשה, צעירים ומבוגרים, אשר פנו לאקשיבה בכדי לשאול, לשתף, להתייעץ, לשפוך לב ולחשוף את מכאוביהם והתמודדויות חייהם.

כל שאלה, בכל נושא, מכל שואל ובכל זמן – זוכה ליחס מכיל ומקבל, ומופנית לאחד ממשיבי הארגון המומחים כל אחד בתחומו הוא, משיב שיקדיש זמן בכדי להזדהות עם השואל ולנסות לסייע לו במצוקתו במידת האפשר.

רוב רובן של התשובות לא פורסמו ולא יפורסמו, אך חלקן נבחרות לפרסום באתר אקשיבה במידה וצנעת הפרט וצנעת הלשון מאפשרת, ובמידה והשואל מאשר זאת.

התשובות שמתפרסמות בסופו של דבר, מאפשרות לאינספור גולשים לקרוא, ללמוד ולהחכים, להזדהות ולשאוב כוח.

מהם אנשים פרטיים שהשאלה הטרידה את מנוחתם, מהם מטפלים או מחנכים המקבלים מכך השראה וכלים לסייע לזולתם, מהם גם רבים שחפצים להחכים, להקשיב להקשבה, לעצה, לצלילי השבילים ששורטטו באופן דומה אך שונה, על ידי משיבים ומשיבות שונים.

ספר זה הינו סיפורם של 184 שואלים שהגישו את ליבם וזכו למענה, והוא מזמין אתכם לקרוא את סיפורי החיים, את סימני השאלה, את האתגרים וההתמודדויות, ולעבור יחד עם המשיבים את המסע, בדרך אל ליבו של הזולת.

זהו סיפורו של מיזם שחברו בו אלפי שואלים ועשרות משיבים, ליצירה משותפת ולניסיון לקדם את עולמנו למקום טוב יותר.

זהו סיפור של הקשבה.

 

כותרות השאלות בספר אקשיבה

האם לתת לבן שלי ריטלין?… // למה אני מרגיש שהדת מדכאת אותי?… // איך אפשר להתאושש מאובדן?… // אנחנו דאעש?… // איך אפשר להרגיש חיבור לבית המקדש?… // איך אני יכול לצאת מהאדישות שלי?… // אני לא אוהב את אשתי. אפשר לשנות את זה?… // יש לי הרבה שאלות באמונה… // האם התחתנתי מוקדם מדי?… // לא רוצים אותי בשידוכים כי אני לוקח כדורים… // ההורים שלי זרקו אותי מהבית… // למה אני מרגיש ריחוק מהקב"ה?… // איך לסיים את המריבות עם אחותי?… // כדאי לי להתחתן עם בחור דתי לאומי?… // חבר שלי מתקלקל מהסמארטפון, מה אני צריך לעשות?… // בעלי יצליח לא ליפול שוב?… // מה רבונו של עולם רוצה ממני?… // האם אני צריך לצאת מהישיבה וללמוד מקצוע?… // האם יש הוכחה שהתורה אמת?… // האם יתכן שהבעיה הנפשית שלי לא תשפיע על הנישואין?… // איך מתגברים על מידת הכעס?… // איך מתנתקים מהאייפון?… // האם לעזוב את הכולל?… // האם המדע משנה את ההלכה?… // אל מסתתר בשפריר חביון, למה?!… // איך יש בחירה אם הכל ידוע מראש?… // אני לא מצליחה לשמוח בחגים… // למה דווקא היא נרצחה?… // מה הטעם לחיות חיים כאלו?… // נפלתי. איך קמים?… // למה לא מעריכים את בעלי?… // שונא, שונא גמרא!!… // האם אנחנו צריכים להתגרש וזהו?… // גיליתי שבעלי הפסיק להניח תפילין… // איזה ספרי קריאה מותר וכדאי לי לקרוא?… // איך פותרים נדודי שינה?… // איך אפשר לסלוח על דבר כזה?… // איך להתנהג בצניעות במקום עבודה חילוני?… // מאיפה הבטחון לענות תשובות?… // איפה כתוב שצריך ללבוש גרביים?… // משעמם לי בישיבה!… // מעמד האשה ביהדות הוא נמוך?… // נשואה אבל מרגישה בודדה ומנותקת… // איך להתגבר על ניסיון קשה?… // האם עשו עוול לבעלי התשובה?… // למה אף אחד לא מאמין בי?… // מה הטעם בכובע וחליפה?… // מה אומרים לקטנים על אח שלהם שירד מהדרך?… // 'בת פלוני לפלוני' – איך זה עובד בדיוק?… // ראיתי חיי עושר והסתנוורתי… // גיבוש זהות חרדית סותר ערכים אחרים?… // מה הטעם בכל כך הרבה גופי כשרות?… // למה לא מדברים יותר על צניעות?… // להתערב לבנים שלי בשעת הקימה בבוקר?… // איך מתגברים על ההתפרצויות הנפשיות של אבא שלי?… // למה אנחנו שונאים את הערבים?… // אין לי שום מטרה בחיים. מה עושים?… // ההורים שלי חילונים – איך אפשר להתארח אצלם?… // אני מרגיש שאני קורס מעול הפרנסה. מה עושים?… // מותר לאשתי ללחוץ יד לגבר בעבודה?… // למה התורה משפילה את הסוטה?… // איך אני אתחתן אם אין להורים שלי כסף בכלל?…  // האם כדאי לעבור ממטפחת לפאה?… // הזוגיות שלנו מתמוטטת. מה עושים?… // למה שונאים אותי בישיבה?… // האם חזרתי בתשובה מהר מדי?… // יש מוזיקה שיש בה בעיה?… // למה מרחיקים אותי מהחברה החרדית?… // איך ליצור תקשורת טובה בזוגיות?… // האם אני אוכל למצוא טעם בלימוד גמרא?… // חוויתי הפלה ואני לא מצליחה להתאושש… // איך אוכל לחזור בתשובה באמת?… // מה יותר אמתי, יהדות או דמוקרטיה?… // יש דרך להתחבר לתפילה יותר?… // האם יש הגיון באגדות חז"ל?… // אם ה' טוב למה הוא ברא את הרשעים?… // למה שאלוקים יבחר בעם אחד וירומם אותו?… // האם מותר לאשה לצטט כל מיני מקומות בתורה?… // יש הוכחה לקיום האלוקים?… // האם החרדים נוטלים חלק ביישוב ארץ ישראל?… // קושי נפשי שלא נגמר… // האם יש לי סיכוי אי פעם להצליח?… // בשביל מה נברא אדם שיהיה רשע?… // לחנך את ילדיי להאמין באדמו"ר?… // למה שוב נכשלתי בטסט?… // יש חיים אחרי אובדן?… // מה עושים עם הילד שלי שגנוב?… // איך לעורר את הכמיהה לבית המקדש?… // אני לא ראוי שיכבדו אותי בסנדקאות?… // איך מתגברים על מידת הכעס?… // איך מוצאים את הדרך אל האמונה?… // כתיבת חידושי תורה מתאימה לי?… // איך מצליחים לשמוח?… //

הקדמת הספר אקשיבה

את סיפורי חייהם של צדיקים, נוהגים לפתוח בתיאור הורתו, לידתו וגדילתו של הנער, אשר בנה את חייו לתלפיות והפך לתל-פיות אשר רבים פונים אליו.

גם סיפורו של ארגון 'אקשיבה' הוא סיפורי צדיקים – משיבים רבים אשר יושבים בזמנים לא זמנים ומשיבים לפיות של רבים הזקוקים למענה ולהקשבה, וצמאים להבנה ולקצה חוט לפתרון הסבך שהם שרויים בו.

אך סיפורי הצדיקים הללו צריכים להתחיל דווקא מהסוף, ממכתבי התודה הבלתי פוסקים, מהכרת הטוב המורעפת עליהם, מהבתים שנותרו על תילם, מהנפשות שמצאו כיוון לטיפול שיביא לחייהם מזור ורוגע, מהמתלבטים הרבים ששמחים בהתרת ספקותיהם, ומאלו שלולא המשיבים, היו חלילה יורדים למקום ממנו אין דרך חזרה.

מאלפי חלקי הפאזל הללו צריך להתחיל סיפורו של אקשיבה. סיפור החי ומתפתח יום יום, שאלה שאלה, ואשר ספר זה שבידכם הוא אחד מפירותיו.

*

אלא שסיפורו של 'אקשיבה' אינו רק סיפורם של צדיקים, אלא גם סיפורו של מיזם שזכה בסייעתא דשמיא גדולה להוות מענה אשר לא חזה מראש שכך יארע לו.

סיפורו של ספר אקשיבה וארגון 'אקשיבה' בכלל – מתחיל במפגשים חוזרים ונשנים של החתום מטה עם צעירים אשר ירדו באופן זה או אחר מדרך התורה, לדאבון כל, וסיפרו על תהליך שכלל גם ואולי בעיקר חוסר באוזן קשבת, במישהו לשוחח איתו על המצוקות שלעיתים היו פחות מקובלות, לעיתים מביישות, כאלו שבעיניהם לא היה כלל מקום לשתפם עם סביבתם הקרובה, לא זו המשפחתית (הורים, אחים וכו'), לא זו החינוכית (מורים, רבנים וכו'), ואף לא זו החברית. מצוקות שהלכו והצטברו למסה קריטית שהתפוצצה יום אחד וגרמה למפנה מצער עד למאוד במהלך חייו של הנער או הנערה.

חרף קיומם של קווים טלפונים העושים עבודת קודש במענה למצוקות והתלבטויות של בני הנוער החרדי, התחושה הייתה שצריך מקום בעל "שכבת הגנה" של אנונימיות נוספת, שתאפשר בטחון וקלות יתרה בהקשבה ומענה לבנינו ובנותינו השרויים במצוקה.

מתוך כך עלתה המחשבה להשתמש באנונימיות שמאפשרת הרשת, ובכך להוות פתרון לאותה קבוצה ספציפית של בני ובנות הנוער המחפשים מקום לפרוק את אשר על לבם ולהתייעץ, וממילא נמצאים כבר מחוברים למחוזות אלו.

וממחשבה למעשה, התנדבו למשימה ארבע משיבות ושמונה משיבים, יחד עם ידיד יקר עד למאוד, ר' מתי הורביץ שיחי', אתר 'אקשיבה' קם והיה, וחיכה לשאלה הראשונה שהגיעה במהרה, ואחריה עוד ועוד, אשר הבהירו לנו שרבות מחשבות לתת מענה לעולמם של צעירים, אך עצת ה' קמה להכניסנו לתוך עולם ענק של צורך, בכל הגילאים, בכל המגזרים, מכל סוגי השאלות וההתלבטויות, והרעיון להתמקד בבני נוער התמוסס לו מהרה לתוך עולם נרחב בהרבה.

עם כמות השאלות גדלה משפחת המשיבים, בעוד ועוד יהלומים אשר זכינו לשותפותם במשימת הקודש, שותפות שהניבה תשובות יסודיות ועמוקות שעשרות ומאות אלפי קוראים חרדים באתר נהנו מהן ולקחו מהן עצה או מחשבה לחייהם, כפי שאנו מקווים שתיקחו אף אתם מקריאתו של ספר זה.

התברר שהפכנו לכתובת לאלפים, לעיניים לומדות למאות אלפים, ולזכויות אין ספור שזיכנו הבורא ית' לסייע לבניו ובנותיו במשעולי חייהם, בהתנדבות מלאה, ובשכר סיפוק אינסופי.

*

עם היותם של המשיבים שייכים לשלל מקצועות: רבנים ור"מים, מחנכים ומחנכות, פסיכולוגים ופסיכולוגיות, עובדים ועובדות סוציאליים, יועצים ויועצות, אנשי הגות ואמונה, ועוד, ועם היותם בעלי רקע ומגזר שונה, חסידים וליטאים, אשכנזים וספרדים, צעירים ומבוגרים, בוגרי ישיבות ובוגרות סמינרים, מגוון אנושי גדול היוצר מגוון ענק של סגנונות, של השקפות, עם כל זאת אני מאמין שיוכל להבחין הקורא ברוב המקרים במאפיינים "אקשיבאיים" הבאים לידי ביטוי בתשובות שנכתבו. רוב המאפיינים אינם על דרך החיוב, אלא על דרך השלילה: מהי הדרך שבה משיב ב'אקשיבה' לא יתייחס לשאלה שהופנתה אליו; מהן התגובות שהוא לעולם לא יביע. שלילה זו יוצרת גבולות מענה המעצבים אופי חיובי. תשובותיהם של משיבי 'אקשיבה' נתונות במרחב החיובי הראוי לענות את המעוקות.

כהנחת יסוד ראשונה, לאחר קבלת השאלה האנונימית לוקח המשיב בחשבון שמדובר בקשר יחיד, בהזדמנות חד פעמית לתת לשואל את המענה, את הכלים, את כיווני המחשבה שיסייעו למצוקתו. אין כאן יכולת לברר פרטים נוספים, או לסמוך על ניהול התכתבות ענפה. ככל האפשר מציג המשיב את מחשבותיו על שאלת השואל כדי שבהזדמנות יחידה זו יוכל לתת לו את המרב.

הנחת יסוד שניה חדה וברורה היא שאין מדובר במענה טיפולי. המשיב הוא "איש באמצע הדרך" אשר נתקל במצוקתו של רעהו באמצע הרחוב ומנסה לסייע לו כעזרה ראשונה חברית בלבד, לא כטיפול יסודי, מקיף ומקצועי. לעיתים הסיוע מספיק, אך כשיש ספק שאין הדבר כן, השואל מקבל המלצה לפנות לגורם טיפולי, ולרוב אף מקבל לפי בקשתו שמות שאותם המשיב מכיר וממליץ על מקצועיותם.

העניין השלישי, הוא המבט האישי והייחודי של כל משיב על המציאות שלפניו. אין "נוסחה" להקשבה ומענה, אין מתכונים לשאלה זו או אחרת. כל משיב מביא את ליבו, את יכולותיו, את עולמו הפנימי, את סגנונו, ועל ידם מנסה לסייע. פעמים רבות משיבים שונים עונים תשובות שונות לאותה בעיה הנשלחת אליהם, וכמו בחיים האמיתיים, אין בכך כל פגם או קושי. המגוון מפרה והמרחב מאפשר למשיב לתת את התמונה המדויקת ביותר לדעתו למצוקה שבאה לפניו.

מתוך כך חשובה מאוד ההדגשה הבאה: תשובה שנכתבה, ואף שפורסמה, אינה הוראה לציבור, בחינת "כזה ראה וקדש". יש להניח שמשיב אחר היה עונה אחרת, ויתכן שכהוראה ציבורית היו הדברים צריכים להיכתב באופן שונה משני אלו. אך כך לב המשיב או המשיבה נטה לענות באותה העת, ומפגש הלבבות – ברוב הפעמים רק הוליד טוב, אותו הטוב ממנו ניתן לשאוב השראה, מחשבה, ואולי גם עצה, כזו שאינה "תורה למשה מסיני", אלא אפשרות אחת מני רבים להקשיב לקושי ולדון בו.

והרביעי, ואולי החשוב מכל, היא ההקשבה הכוללת את המאפיין המרכזי שלה: האמפתיה. המשיב או המשיבה נגשים אל השואל ממבט אמפתי, מנסים לחוש את לבו, את הקושי שהביאו עד הלום, מנסים לדמיין את תמונת חייו המורכבת ללא שיפוט, ללא ביקורת מוקדמת. אין אנו יודעים את רקע חייו, אין אנו יודעים מה הביאו לבחירות אותם בחר, אנו רואים אותו במצוקתו כעת, במקומו, ושם מקומנו לסייע. "עמו אנוכי בצרה" – אין המשיב דן את השואל עד שיגיע למקומו, וכשחושב על מקומו של השואל, כבר אין יכול לדון אותו, אלא רק להקשיב, ומשם, מנקודת המוצא של השואל, לנסות להשיב.

מתוך כך באופן ברור עולה ההבחנה בין מחאה ציבורית על תופעה רעה, לבין מענה לאדם השרוי או נכשל בה. המקשיב למצוקתו, אין תפקידו לתקן עוולות או רוח ציבורית, ואף לא להסדיר את עולם ההשקפה הטהור. מטרתו ממוקדת מאוד – להקשיב לפונה שלפניו, ולתת מענה בעבורו, במקומו, במצבו. לא יותר ולא פחות. כך, ממילא, גם יש לקרוא את הדברים.

יסודות אלו, המאפשרים מרחב גדול למענה, לקבוצה נפלאה של משיבים ומשיבות, יצרו את פסיפס הטוב של 'אקשיבה'.

*

בהתרבות הטוב, ובהבנה שבידינו אוצר המיטיב לאלפי נשמות יהודיות המוצאות בו תועלת ועצה, החלטנו לצאת מאזור בו פעלנו מתחילה ועד עתה, מעולם הרשת הווירטואלית, ולהגיש ולהנגיש לציבור נוסף, ע"י ספר של ממש, את האפשרות להחכים ולקחת כלים לחייו ולעבודתו, בתקווה שגם במסגרת זו נוכל בעקיפין או במישרין לסייע ליהודים במצוקתם.

על כריכתו של ספר זה מודגש שהוא מיועד למטפלים ואנשי חינוך. אין זה רק כגדר מפני הפורענות, או הצורך לשמור על הריחוק מן הסכנה. זהו ספר מורכב המציג את מורכבות החיים שלי, שלך, שלנו, במגוון גדול של מישורים. זהו ספר המציג בשאלותיו מצוקות חיים רווחות אך אישיות, ובתשובותיו מענים אישיים אך שכל אחד ואחת יכולים לברור מהם את חלקי הפאזל שיוסיפו לתמונת חייו צבע נוסף, או שישלימו את החלק החסר והכואב באחת מפינותיו האפורות.

ומורכבות היא מסוכנת. לעיתים עלולה היא להיתפס באחד מגווניה, להיצבע כולה בצבע אחיד וליצור תמונה לא אסטטית, כזו המרחיקה, ההורסת את הנוף המצוי – הרווח. ולסכנה זו מודעים אנשי טיפול וחינוך, בבואם לעצב ולחנך את הנשמות הצעירות או המשתקמות, מודעים ונדרשים להבחין בגוונים השונים של האישיות הנבנית מולם, להכיל את היצירות השונות זו מזו, ולגעת בדרכים שונות, בבחינות שונות, ברגעים שונים, ובצורות שונות, בנפש שלפניהם. מול אלו, מעצבי הנשמות, אנו חשים קצת יותר בטוחים להציג את העולם המורכב בהווייתו. מתוך ביטחון שיבינו, יפנימו וידעו לקחת את הנדרש להם לעבודתם, עבודת הקודשים.

וגם אחר כל זאת התשובות שלפניכן אינם תמונה מייצגת. לפרסומה של תשובה, או מדויק מכך – לפרסומה של שאלה, ישנן מגבלות ברורות מאוד. הראשונה שבהם היא סימונו של השואל בעת שליחת השאלה את רצונו בחיסיון, בקשה שמכובדת ונשמרת בקנאות. השנייה שבהם היא הצורך בשמירת גבולות צניעות ברורים, אשר עם כל הצורך לעיתים לסייע בתחומים שהצנעה יפה להם, קבענו גבולות רחבים אך ברורים לפרסומן של שאלות בתחומים אלו. השלישית היא שמירה על פרטיותם של השואלים, כך ששאלות שקיים חשש שיחשפו את שואליהם – אינן עולות, או שעוברות שינוי מהותי המונע באופן וודאי זיהוי נכון של השואל (וזאת למודעי – למנחשי ניחושים בספר זה!).

מגבלות אלו מובילות לכך שרק כשלושים אחוז מהתשובות מתפרסמות לציבור באתר 'אקשיבה', ומתוכן זהו מקבץ לא מייצג, שנבחר כמעט באקראי על ידי קוראים חיצוניים שונים שראו בתשובות אלו ראויות להתפרסם עלי ספר ראשון.

*

אחר כל היצירה הזו עומדים אנשים, כאלו שרבים חייבים להם הכרת הטוב גדולה עד מאוד, שלולא הם לא היה המפעל הגדול הזה פועל או קיים.

בראשם רעייתי תמר שתחי', אשר עושה ללא תמורה לילות כימים, בסבלנות אין קץ, בצניעות ובשמחה, לתת מענה לאלפי הפונים, לזווג להם את המשיב המתאים להם, ולדאוג שיקבלו את המענה הנכון והראוי. זאת יחד עם עשרות תשובות שנכתבו על ידה. יהי רצון שזכויות אין ספור אלו יעמדו לנו ונזכה לגדל את ילדנו לתורה ויר"ש, בנחת ובבריאות, בשמחה ובטוב לבב.

תודות לתומכינו בקרן וולפסון, לאיש החסד, הרב ר' אהרן וולפסון שליט"א, וליד ימינו, הרה"ג ר' אברהם יצחק גרינבוים שליט"א, ראש ישיבת "נהורא", אשר ראו את הצורך והאמינו בפתרון. לרב אלי פלאי שליט"א ורעייתו שתחי' אשר בכל עת אזנם ולבם היו פתוחים לכל צורך וסיוע, בין השאר גם בספר זה. אלו וגם אלו אפשרו את הגעת אקשיבה לעוד עשרות אלפים, ומי יודע כמה נפשות ניצלו מכך.

לידידי היקרים, הרב ר' מתי הורביץ שליט"א, אשר בהתנדבות גמורה, אינו חוסך כל מאמץ מהקמת האתר ועד היום, לאפשר לעוד ועוד אנשים להיעזר בו, זכות הרבים תלויה בו. הרב יצחק ברוך רוזנבלום שליט"א, אשר מעבר לתשובותיו המחכימות ועצותיו המכוונות, גם תרם מקשריו לסייע ולעזור. הר"ר שמואל דרילמן שליט"א, מנכ"ל WEBETTER שליווה את צמיחת השתיל וטיפח והשקה, וממשיך גם בגדילתו, ולגב' ברכה כהן ושאר צוות טקסט רץ הוצאה לאור, על תרומתם הנדיבה להוצאת ספר זה בכל שלבי יצירתו, בנדיבות ובהתנדבות. וללא תרומתם, דחיפתם, עידודם והכוונתם לאורך הדרך – לא היה רואה ספר זה אור.

ואחרונים חביבים, המשיבים היקרים. אלו שנותנים את לבם וזמנם ללא תמורה, בשעות לא שעות, בהשקעה ענקית, שמן הראוי היה להודות לכל אחד ואחת בשמו, אך אי אפשר לפורטם כאן כי רבים הם, ועל כן הנני כוללם. בטוחני שהיושב במרומים ישלם לכל אחד ואחת מכם כגמולו הטוב, והשמחה וההקלה שהבאתם בתשובותיכם לשואלים ולרבים תעמוד לכם, ושכרכם הרבה מאוד.

בתפילה שנמשיך להרבות אך אור וטוב, להחיות לב נדכאים ולקדש שם שמים,

מיכאל נכטילר

 

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “ספר אקשיבה”

האימייל לא יוצג באתר.