מקווה אברהם

40.00

הלכות הבית היהודי בעברית ובצרפתית מאת רבה של קנדה – הרב אברהם מרוואני שליט"א

זמן אספקה: עד 6 ימי עסקים, בכפוף לתנאי השימוש.

הספר נשלח באריזת בועות מוגנת, וניתן לעקוב אחרי המשלוח בכל עת באתר דואר ישראל. הרכישה באתר מאובטחת בתקן SSL / PCI ובהתאם לתקנות חברת האשראי.

לרכישה טלפונית ובירורים חייג: 039-111-444 שלוחה 0, או פנה באמצעות דף צור קשר

תיאור

הלכות טהרה לבית היהודי בלשון בהירה ובצורה מסוכמת וקלה ללמידה, בשפה העברית ובשפה הצרפתית. מתאים במיוחד לחתנים ולכלות שחפצים ללמוד את ההלכות בקלות.

 

הקדמת ספר מקווה אברהם – בעברית

ישתבח הבורא ויתפאר היוצר, על אשר זיכני להביא אל שולחן הדפוס את חיבורי קטן הכמות ורב האיכות על הלכות נדה. הלכות נדה נגעו ללבי עוד בהיותי חתן צעיר לימים, כאשר אשתי ואני נתקלנו באיזה ספק מן המראות הן בבדיקה והן בכתמים בימי הטהרה, והייתי מלא התלהבות כאשר הרב היה פוסק הן לטומאה והן לטהרה, ובזה ראיתי את גדולת הבורא ית' וכח תורתו הקדושה.

מזה כמה עשרות שנים זכיתי לשבת וללמוד תורה  בכולל, הן בפריז יע"א, צרפת, והן כאן במונטריאול יע"א, קנדה, וב"ה, האיר לי ה' את דרכי אשר אנכי הולך עליה, וזיכני אני הצעיר להיות רב קהילה בפריז יע"א, וגם כאן במונטריאול יע"א, קהילת "אור שלום" מזה כעשה שנים לשבת אברהם בארץ.

בשנים האחרונות, למדנו בכולל הלכות נדה על כל אגפיה, ראשונים, אחרונים וכו', כאשר ראש הכולל, מו"ר הדיין אפרים כרמיזי שליט"א, דיין בבית הדין הרבני דמונטריאול, קנדה, לא חסך ממנו מאומה וכל אשר יש לו נתן בידנו ללמוד ולהתעמק בסוגיות ובפוסקים.

לאחר הלימוד והמבחנים, התעמקתי בספר "טהרת הבית" למו"ר עטרת ראשינו ר' עובדיה יוסף זצוק"ל, אשר בקיאתו בכל פרד"ס התורה נודעת לכל ומעלתו עד שחקים, ואשר בימיו החזיר העטרה לראשה והדריך את דורינו על שבילי התורה המסועפים ומפסקיו אנו חיים. וכך התפעלתי מגדולת הספר, והרגשתי צורך עז לחבר סיכום, הלכה למעשה בפשטות ובלשון קלה להבנה.
סיכמתי הלכות מכל מיני ספרים בהלכות נדה הנוגעים לימינו, ובמיוחד עם התפתחות הטכנולוגיה והרפואה. מאוד מצא חן בעיני ספר "נשמת אברהם" למו"ר אברהם סופר אברהם שליט"א, וספר "עיקרי השולחן" למו"ר משה כהן שליט"א. הבאתי גם כמה שורות מהגמרא ומהפוסקים אחרי רוב הסעיפים של השו"ע, כדי להשלים את הלימוד ולהזכר בקלות בדברי הגמרא ומראה המקומות.

קראתי לספר "מקוה אברהם", שהוא אוסף הלכות בנושא טהרת המשפחה, ונובע מלשון "יקוו המים אל מקום אחד", וכמו דאיתא במדרש, אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים.

מצות טהרת המשפחה היא מצוה חשובה עד מאוד שכל יהודי צריך לשמור מאוד מאוד ולעשות ככל אשר ציונו ה' אלהינו ואשר רבותינו ז"ל פרטו לנו את ההלכות הללו על בוריים ואביא את דברי מורינו ורבינו רבי עובדיה יוסף זצ"ל אשר הביא בפתח סיפרו טהרת הבית וזה לשונו:

וכבר לימדנו להועיל מרן הבית יוסף (סוף סימן קצו), שרבינו הגדול רבי יעקב בי רב היה דורש בהלכות אלו ברבים. וידועים דברי חז"ל (בסוף פרק ג' דאבות), קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות. ופירש רש"י, פתחי נדה הלכות וסתות הן הן גופי תורה, כלומר, אל יהיו קלות בעיניך אלא שים לבך עליהן, כי חמורות הן יותר מדאי, ויש בהן עומק גדול. ובמדרש רבה פרשת מצורע (פרשה יט סימן יג), שחורות כעורב, רבי שמואל בר יצחק פתר קרא בפרשיותיה של תורה שנראות כאילו הן כעורות ושחורות לאומרן ברבים, כגון הלכות זיבה ונגעים ונדה ויולדת, אמר הקדוש ברוך הוא, הרי הן עריבות שלי, שנאמר וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים. (ודורש לשון "שחורות", שהן כעורות ומאוסות עד שיש בהן סלידה מלדורשן ברבים, וכעורב לשון עריבות, שהן עריבות לפני הקדוש ברוך הוא, ושהן נעימות לפניו כמנחה לריח ניחוח. מהרז"ו). והנה אזכרה ימים מקדם לפני כארבעים שנה שנודע לי אחר החקירה שכמה עדות, ובפרט מעדות המזרח, לא ידעו כלל שיש לעשות הפסק בטהרה לפני ספירת שבעה נקיים, ואף לא ידעו דיני בדיקות שצריך להיות בעומק הרחם בחורים ובסדקים, והסתפקו בקינוח בעלמא, או שלא עשו בדיקות כלל, ולא ידעו כלל מדין פרישה סמוך לוסת, ולא הבינו בדיני כתמים ובדיני חציצה וטבילה ועוד, אף על פי שהיו יראי ה' ומחזיקים בתורתינו הקדושה, והקילו במה שראוי להחמיר על פי הדין, והחמירו במה שראוי להקל. ועתה ראיתי גם בספר טהרת ישראל (בהקדמה אות ו') שכתב, ואספרה שברון לבבי על אשר כמה וכמה נשים שאבותיהן ובעליהן תלמידי חכמים גמורים יראים ושלמים, וכבר יש להן בנים גדולים, ולא ידעו כלל שהפסק בטהרה צריך להיות על ידי הכנסת העד בפנים, וסברו שמספיק הקינוח מבחוץ, ויש מהן שחשבו שיום הפסק בטהרה עולה מן המנין של שבעה נקיים, וספרו רק ששה ימים וטבלו. ויש עוד שלא ספרו כלל שבעה נקיים אלא תיכף ומיד אחרי שפסק מהן הדם טבלו. אוי לאזנים שכך שומעות, וכל זה בא להן מחוסר ידיעה, ואבותיהן ובעליהן לא ידעו מזה כלל, ולא השגיחו עליהן ללמדן. ועיין בנדה (סו:) לעולם לא ילמד אדם בתוך ביתו שתהא אשה מדיחה בית הקמטים במים וכו'. עכת"ד. ומה נענה אבתריה בדור יתום זה, שכמה רבנים נחבאים אל הכלים, והצנועים מושכים ידיהם, ונמנעים מלהורות בדינים אלו, ומוסרים את הדברים לנשים. צא ולמד מה שכתב בזה בשו"ת אדמת קודש חלק ב' (חלק יורה דעה סימן ד'), הנה חסרון ידיעה שמיה חסרון בדורנו זה שלא הורגלנו להיות ידינו מלוכלכות בשפיר ובשליא ובדמים וכתמים, והנשים מחמירות על עצמן, שאפילו במראה לבן וירוק שהוא טהור מן הדין, הן מטמאות את עצמן, ועל ידי כך ממעטות את הדמות ומעכבות את המשיח (עיין יבמות סג: ונדה יג: ). מה שאין כן רבני אשכנז שהרגילו עצמם להורות בדינים אלו וכו'. ע"ש. ובאמת שהחומרא בזה באה לידי קולא, שמלבד מה שגורמות לבעליהן על ידי פרישתן מהם הרהורי עבירה הקשים מעבירה, ולפעמים גם להשחתת זרע לבטלה, וכמו שכתב בשו"ת מעט ימים (סימן עט) ועוד אחרונים, ועוד שהן מברכות על טבילתן ברכה לבטלה, כיון שהן טהורות בלאו הכי. עד כאן דברי קודשו.

ומלבד המצוה אשר ציונו ה' אלהינו לפרוש מן הנדה, ישנם עוד הרבה הטבות בעינין הזה. למשל, אחת הבעיות העיקריות בדורינו היא בעיית "השלום בית" אשר לדאבונינו רבו המכשולות וגם קצרה נפש העם בדרך, וכל רבני הקהילות הי"ו יושבים שעות על גבי שעות כדי לשכן שלום בין איש לאשתו. וגם חשוב מאוד להבין שענין חינוך הילדים קשור בקשר של קיימא בנושא הזה. כי זוג שאוהב ומכבד אחד את השני וחי בהרמוניה, רוב הסיכויים שגם ילדיהם יגדלו בנחת ובשלוה.

אם כן, נשאלת השאלה:

מהו המפתח אל האושר וכיצד להשיג חיים מאושרים?

התשובה היא מאד פשוטה, "ושמרתם את חקתי ואת משפטי, אשר יעשה אתם האדם וחי בהם…" (ויקרא יח', ה'). כאשר האדם הולך בדרכים שהתוותה לו התורה, אזי גם צעדיו הגשמיים, באשר הם, יעניקו לו את השלימות ואת האושר בחיי היום יום. מעניין לציין שדוקא הריחוק התקופתי הזה בין הבעל לאשה מביא בסופו קירוב ואהבה עד כדי כך שיום הטבילה הופך להיות יום מיוחד, יום של רגש והתרגשות מחודשת. וכך, בני הזוג יכולים להמשיך לחיות יחד חיי אושר לאורך כל החיים יחד.

ואל יאמרו העולם כי ההלכות הללו ישנים הם ולא שייכים לימינו, כי אפילו הרופאים של ימינו מצאו קשר ישיר בין ההלכה לרפואה. ואביא את דבריו של ד"ר אלי יוסף שוסהיים הי"ו, במאמרו הנפלא "בריאות ואושר בחיי הנישואין".

וכך הוא כותב: תורת ישראל, מדריכה את האדם היהודי איך להתנהג מרגע היוולדו ועד יומו האחרון, איננה זקוקה להסכמה מדעית- רפואית. בכל אופן מעניין לדעת, שמדע הרפואה של ימנו, מאשר את ההיגיון שבהלכותיה, המתאים להפליא לחוקי הביולוגיה והפזיולוגיה, לפיהם פועל גוף האדם. מסקנה זו, בולטת במיוחד בכל מה שנוגע להנחיות היהדות, הקובעות את הקשר הגופני בין בני הזוג הנשוי, מה שקרוי "יחסי אישות".

קיימת התאמה מדויקת להפליא (מבחינה כרונולוגית) בין ההלכה, לבין מדע הרפואה, בנוגע לשלושת השלבים, או התקופות המחלקות את המחזור החודשי של האשה מבחינה פיזיולוגית. מה שהרפואה מכנה "וסת", כלומר פרק הזמן, שבו מתפרק ומתפורר הקרום הרירי המצפה את פנים הרחם, וכתוצאה מכך האשה מפרישה דם, זהה לפרק הזמן שנקבע בהלכה, המכונה גם כן בשם "וסת".

התקופה של שבעת הימים שלאחר הוסת, שהפזיולוגיה מכנה אותה "תקופת השגשוג", שבו הרחם בונה מחדש את הקרום שנהרס בשלב הקודם, מותאמת וחופפת במדויק, את התקופה של "שבעת הימים הנקיים", שלאחר תום ההפרשה הדמית, לפי היהדות.

"מועד הביוץ", כלומר היפרדות ושחרור התא, הקרוי "ביצית", מהשחלה, המתרחש מדי חודש, באמצעו של המחזור החודשי, בכדי שהאשה תוכל להרות, אם וכאשר תא זה יבוא במגע עם תא זרע, מותאם לזמן בו האשה טובלת במקווה הטהרה, לאחר תום שבעת הימים הנקיים, לפי דרישת היהדות.

התקופה השלישית, המתחילה ממועד הביוץ והמסתיימת בעת הופעת הוסת הבאה, הקרויה בפיזיולוגיה "תקופה ההפרשה", מכיוון שבה הקרום הפנימי של הרחם מתפתח ומתעבה ע"י בלוטות הפרשה, בהכנה להריון צפוי, מקבילה וחופפת גם היא לתקופה השלישית לפי היהדות, המתחילה אחרי טבילת האשה במקווה טהרה, ועד להתחלת ההפרשה הדמית של המחזור הבא.

נוסף להתאמה המדויקת להפליא בין שלושת השלבים של המחזור החודשי, מנקודת ההשקפה הרפואית והיהודית, קיים גם היגיון רפואי בהנחיות היהדות, בנוגע ליחסי אישות במהלך שלוש תקופות אלה. אין צורך להרבות בהסברים מדעיים, כדי להבהיר מדוע אין הגיון רפואי לקיים יחסי אישות בתקופה של הוסת. עד כאן תורף דבריו.

ברצוני להודות לרעייתי, מנשים באוהל תבורך, מרת רויטל רחל בת מרים שתחי', על תמיכתה ומסירות ליבה לעבודתו ית', ואשר תמיד עודדה אותי להמשיך ללמוד ולהתחזק בתורה הקדושה ובמיוחד בכתיבת הספר "מקוה אברהם". יהי רצון שנזכה יחד לראות בשמחת בנינו ובנותינו ושנרווה נחת מכל יוצאי חלצינו.

הספר מוקדש לע"נ מו"ר אבי פרג'י מרואני ז"ל, מו"ר ועטרת ראשי ר' אליהו אלאל זצ"ל, מו"ר ר' מאיר משאש זצ"ל.

הערה חשובה: למרות שהספר הזה הוא ספר הלכתי מפורט, חשוב מאוד שבכל ספק שהוא, לא לקחת החלטות לבד אלא תמיד להפנות את השאלות לרב מוסמך בנושא.

אברהם מרואני ס"ט

רב דק"ק "אור שלום"

חבר בועד הרבנים הספרדי דמונטריאול

קנדה

הקדמת ספר מקווה אברהם בצרפתית

Bsd

Loué soit le Créateur, exalté le Seigneur, qui m’a donné le privilège de faire paraître mon ouvrage – petit en quantité, mais grand en qualité – sur les lois de Nida.

Les lois relatives à la pureté familiale me tiennent à cœur depuis mon mariage. Lorsque ma femme et moi avions des doutes sur un échantillon – qu’il s’agît d’une vérification d’usage ou d’une tâche fortuite – nous le soumettions au Rav comme le veut la règle. La façon dont le maître tranchait le cas et levait le doute m’impressionnait toujours et suscitait en moi la plus grande admiration. La sagesse et le discernement du sage me laissaient entrevoir la grandeur du Créateur et le pouvoir extraordinaire de notre sainte Torah.

J’ai eu le mérite d’étudier au Kolel pendant de longues années, d’abord à Paris (en France), puis ici à Montréal (au Canada), et je puis dire en toute modestie que D… a souvent éclairé mon chemin, illuminé ma voie. J’ai eu de surcroît l’honneur d’occuper la chaire de Rabbin à Paris et ensuite à Montréal. Je dirige actuellement la communauté de ma chère synagogue "Or Chalom," où « Avraham séjourne depuis dix ans déjà » (Genèse 16:3).

Ces dernières années, nous avons étudié minutieusement au Kolel les lois relatives à la Nida. Sous les auspices du Roch Kolel, Rav Efraïm Cremisy chlita, nous avons approfondi les commentaires des premiers décisionnaires et de leurs successeurs. Le Rav, lui-même membre du tribunal Rabbinique de Montréal, n’a épargné aucun effort pour nous transmettre son savoir et nous a introduit habilement dans les arcanes des leçons et commentaires.

Après avoir mené ces études et passé les divers examens, je me suis consacré assidûment à l’étude du Taharat HaBayit, une œuvre majeure de notre défunt maître et chef spirituel, Rav Ovadia Yossef zatsal, dont l’érudition et la piété exceptionnelles ne sont un secret pour personne. Rarement un homme a su, autant que lui, restituer à la Torah toute sa gloire, et guider notre génération dans les sentiers profonds de la loi juive.

Très impressionné par la qualité de cet ouvrage, j’ai aussitôt ressenti le désir d’en faire un résumé succinct, un recueil de lois concrètes et applicables au quotidien, un livre écrit dans un style simple et limpide. J’y ai adjoint d’autres lois puisées dans nombre d’ouvrages qui traitent du sujet et qui répondent à des questions actuelles, notamment d’ordre médical et scientifique. À cet égard, je me suis largement inspiré de deux livres qui m’ont été d’une aide précieuse : Nichmat Avraham, rédigé par le grand Rav, Rabbi Avraham Sofer chlita, et Ikaré HaChoul’han, rédigé par le grand Rav, Rabbi Moché Cohen chlita. En outre, je me suis permis de citer quelques extraits du Talmud et des décisionnaires à la suite des nombreux articles du Choul’han Aroukh, afin de donner un aperçu général et une vue plus complète sur la question, et bien sûr pour permettre au lecteur de découvrir les sources talmudiques et autres.

Le titre de mon livre, Mikveh Avraham, est une réminiscence du verset « que les eaux se rassemblent en un seul endroit » (Genèse 1:9). Ainsi, l’ouvrage se veut un recueil de lois sur le thème de la pureté familiale, fidèle à l’esprit de l’adage midrachique : Avraham instruisait les hommes et Sarah les femmes.

La pureté familiale est une mitsva très importante, que tout Juif doit observer scrupuleusement et respecter dans ses moindres détails. Les modalités de cette mitsva nous ont été exposées longuement par nos maîtres de mémoire bénie.

À cet égard, il convient de citer un extrait de l’introduction que notre grand maître et guide, Rav Ovadia zts’l, a fait paraître dans son ouvrage Taharat HaBayit :

« Déjà notre maître le Beit Yossef nous avait informé, et avec raison (fin du ch.196), que le grand Sage Rabbi Yaakov BéRav, donnait une leçon publique sur ces lois. Et nos Sages ont souligné (fin du 3ème chapitre du traité Avot) que les lois relatives aux Kinin (offrandes d’oiseaux) et à la Nida forment l’essentiel du corpus juridique. Rachi commente : les lois de la Nida (menstruations) constituent le corps de la Torah, autrement dit : ne les néglige pas, mets-y toute ton attention, car elles sont très importantes et très profondes. Et le Midrah Rabba (Metsora, 19:13) renchérit : Noires comme un corbeau – Rabbi Chemouel bar Yits’hac a appliqué ce verset à ces chapitres de la Torah qui paraissent répugnants et sombres, indignes d’être prononcés en public, telles les lois de la ziva, des plaies de lèpre, de la nida et de la femme en couches. Le Saint, béni soit-Il, déclare : Ils me sont agréables, comme il est dit : Agréable est à D… l’offrande de Juda et Jérusalem. [C’est un jeu de mots fondé sur le mot « noir » qui évoque la réticence à commenter en public, et sur le mot corbeau qui, en hébreu, possède les mêmes lettres que le mot agréable = ces lois Me sont aussi agréables que le doux parfum d’une oblation – Maharzo.] J’ai le souvenir de ces enquêtes que j’avais menées il y a près de 40 ans et qui m’ont révélé que les communautés, en particulier celles de l’orient, ignoraient tout de la vérification du hefsek tahara à faire avant le décompte les 7 jours propres, ne savaient même pas effectuer convenablement les bédikot (vérifications d’usage) à l’intérieur et dans les replis du vagin, et qui donc se contentaient d’un nettoyage superficiel ou qui, carrément, n’en faisaient aucun ! Ces communautés n’étaient pas non plus informées des mesures restrictives à observer peu avant l’apparition des menstruations ; elles n’y connaissaient rien aux taches et aux corps étrangers susceptibles d’invalider une immersion rituelle. Pourtant, elles craignaient D… et se réclamaient de Sa Torah ! Or, elles faisaient preuve de tolérance là où il fallait être pointilleux et se montraient sévères là où il fallait faire preuve d’indulgence. Je viens d’ailleurs de consulter le livre Taharat Israël (Introduction, §6) qui, justement, déplore que nombre d’épouses (mères de grands enfants) dont pourtant les parents et les maris sont d’authentiques érudits, ne savent pas qu’un hefsek tahara s’effectue par insertion d’un petit carré d’étoffe, et qui croient suffisant d’effleurer la région en question ; d’autres pensent que le jour du hefsek tahara fait partie des 7 jours propres, et n’en comptent donc que 6 ; d’autres, enfin, n’en comptent pas du tout et se trempent dès l’arrêt des saignements ! Quelle douleur pour l’oreille d’entendre pareille chose ! Et tout cela vient d’un manque d’instruction. Leurs parents et époux n’ont rien su de ces lacunes et n’ont pas pris le soin de les combler. Le traité Nida (66b) déclare : L’homme doit toujours veiller etc… fin de citation (de l’ouvrage Taharat Israël). Et que dire, nous, génération orpheline ? Hélas, trop de rabbins se font discrets ; d’autres, chastes, éludent ce thème et s’abstiennent d’enseigner ces lois qui, disent-ils, sont l’apanage des femmes. Que l’on garde présent à l’esprit ce qu’a écrit l’auteur du Admat Kodech (tome 2, section Yoré Déa ch.4) : Un manque d’information n’en est pas moins un manque, surtout dans notre génération, laquelle n’a pas pris l’habitude de se pencher sur les lois relatives aux embryons, placentas, saignements et taches. Si bien que les femmes pèchent par excès de zèle : elles se considèrent impures dès l’apparition d’une sécrétion blanche ou verte, alors même qu’elles sont pures au regard de la loi. Elles réduisent ainsi les naissances et retardent la venue du Messie (se reporter aux traités Yévamot 63b et Nida 13b). Une faute dont ne se sont pas rendus coupables les rabbins ashkénazes qui, eux, ne s’abstiennent pas de prêcher et enseigner ces lois etc… On s’y reportera. Et puis dans ce domaine, tout excès de zèle finit par être une négligence : d’une part, elles incitent leur époux à entretenir des pensées lascives qui sont plus graves que l’acte lui-même, et parfois même, les incitent à une émission de semence en pure perte, comme l’ont signalé le Méât Yamim (ch.79) et autres décisionnaires ; d’autre part, pour s’être déclarées inutilement impures, elles prononcent une bénédiction inutile quand elles s’immergent au mikvé alors qu’elles sont en état de pureté. (Fin de citation du Rav Ovadia Yossef zts’l).

Par ailleurs, au commandement Di-vin qui prescrit de s’éloigner de la nida, s’ajoutent d’autres bienfaits, multiples et variés. On sait par exemple que les querelles de ménage sont actuellement un fléau majeur. Le problème du « Chalom bayit » n’a jamais été aussi virulent, au point que les rabbins de communautés passent d’innombrables heures à tenter réconcilier des couples. Il ne faut pas oublier non plus que le respect de la pureté familiale influe grandement et directement sur l’éducation des enfants. Car un couple qui s’aime et se respecte, qui vit en harmonie, a certainement beaucoup plus de chances de voir grandir ses enfants dans la paix et la sécurité.

D’où la question centrale : quel est la clé du bonheur, la recette d’une vie heureuse et remplie ?

La réponse est on ne peut plus simple : Vous garderez Mes lois et Mes statuts, que l’homme doit accomplir pour vivre en eux… (Lévitique 18:5). Quand l’homme ou la femme suit la voie que lui a tracée la Torah, il n’est pas jusqu’à sa marche physique qui ne lui procure plénitude et joie de vivre. D’ailleurs, cette séparation périodique entre mari et femme apporte, au bout du compte, proximité et amour au point que le jour de l’immersion rituelle revêt une importance et une signification particulières, un moment d’émotion renouvelée. Ainsi le couple, peut poursuivre sa vie commune dans la paix et la quiétude.

Surtout, qu’on ne dise pas que ces lois sont vieilles et périmées. Car même les savants modernes ont mis au jour un lien direct entre la halakha et la médecine. Je pense à l’article remarquable du Dr Elie Yossef Shusseim, intitulé « Santé et bien-être dans la vie matrimoniale » :

– La Torah d’Israël  guide et conseille efficacement le Juif depuis sa naissance et jusqu’à son dernier jour sur la terre. Certes, elle n’a nullement besoin de l’approbation de la science et la médecine, mais il n’est pas indifférent de constater que la médecine moderne confirme la grande sagesse des lois de la Torah, lois qui correspondent parfaitement aux lois naturelles de la biologie et la physiologie. Ce constat est encore plus extraordinaire au regard des instructions judaïques qui régissent les contacts corporels entre époux, ce que l’on nomme « la vie conjugale. » Il existe une corrélation (d’ordre chronologique) extraordinaire entre la halakha et la médecine au niveau des trois étapes ou phases physiologique qui caractérisent le cycle menstruel de la femme. Ce que la médecine appelle menstruation, à savoir cette phase de desquamation de la muqueuse utérine responsable du saignement, correspond à la période désignée par la halakha sous le vocable de ‘vesset.’

La période de 7 jours qui succède aux menstruations, et que la physiologie nomme « phase de régénération » au cours de laquelle l’utérus reconstitue sa muqueuse, correspond et coïncide exactement avec la période des « 7 jours propres » consécutive aux saignements et imposée par le Judaïsme.

L’« ovulation » ou libération de l’ovule par l’ovaire, se produit chaque mois au milieu du cycle menstruel et annonce la fécondité de la femme ; elle correspond à la date à laquelle la femme se trempe au mikvé au terme des 7 jours propres, comme le veut la loi Juive. La troisième phase, qui débute par l’ovulation et se termine par l’apparition des prochaines règles, est appelée en physiologie « phase de sécrétion » parce que l’endomètre tend à s’épaissir en prévision d’une éventuelle gestation ; cette phase correspond également à une troisième période définie par le Judaïsme, qui débute par l’immersion de la femme dans un mikvé et se poursuit jusqu’à l’apparition de sang, lors des prochaines menstruations.

En plus de cette corrélation remarquable entre science médicale et Judaïsme au niveau des trois phases du cycle menstruel, on trouve également de nombreux bienfaits de notoriété scientifique dans l’ensemble des règles Juives qui régissent les rapports entre conjoints (la vie conjugale) au cours de ces trois étapes. Inutile d’avancer des arguments scientifiques pour démontrer combien il est néfaste d’avoir des relations intimes pendant les menstruations. » Fin de citation.

Que soit ici remerciée ma chère et tendre épouse, femme vertueuse, Rahel bat Miryam, qui n’a jamais cessé de me soutenir, et m’a encouragé à étudier diligemment notre sainte Torah. Cet ouvrage lui doit beaucoup. Je lui souhaite donc, autant qu’à moi-même, d’assister au bonheur complet de tous nos enfants et petits-enfants.

Ce livre est dédié à la mémoire de mon père et maître Farji Maruani zal, de mon maître attitré Rabbi Eliahou Alal zatsal, et de mon maître et Rav, Rabbi Meïr Mechache zatsal.

Remarque importante : vrais que ce livre est un livre de Halakha bien détaillé, en tout cas de doute, il faut se confier à une autorité Rabbinique. 

Avraham Maruani

Rabbin de la communauté « Or Chalom »

Membre du Conseil Rabbinique Séfarade de Montréal (Canada)

מידע נוסף

משקל0.8 kg
מידות24 × 17 × 3.5 cm