קורונה? תקועים בבית? קבלו ים של חומרי קריאה שווים
מחפשים משהו מעניין לקרוא? דברים מעניינים שיסייעו לכם לנצל את הבידוד וימי הקורונה בצורה חיובית? במאמר הבא נציג לכם שפע אפשרויות של קריאה מקוונת ומודפסת,
זמן קריאה: 4 דקות
שלום חברים!
בא לכם לקרוא קצת על יודאיקה?
רגע! אל תברחו!
אנחנו מכירים את התחושה שעולה אצל רבים מאיתנו, כשמוזכרות המילים "יודאיקה" או "עתיקות"…
כן כן, בדיוק! נו.. התחושה הזו שהכל פתאום נעשה סביב בגווני חום עתיקים, צלילי פעמון ישן נשמעים ברקע ופיהוק כביר מתחיל לטפס ממעמקי גרונכם… מכירים?…
אבל הפעם יש לנו משהו קצת יותר מעניין לספר עליו, אז נסו לאתגר את עצמכם ולגלות משהו מפתיע בתחום, שיש לו אפילו השלכות מעשיות לחלקנו.
האמת שתאגידי המחזור יאהבו את הפתרון.
לוקחים ערימת דפים ישנים, מדביקים עם דבק בנדיבות, מהדקים בצדדים עם סיכות ברזל, מצפים בעור או דף נוסף קצת יותר נראה ו-יש לנו דקל! (החלק הקרטוני של הכריכה, ראו כאן).
זה בדיוק מה שהיו עושים בימי קדם כדי לייצר כריכות, אלא שכן העסק הופך לפוליטי ומעניין.
במקומות מסוימים באירופה, נהגו להחרים מדי פעם ליהודים קצת מהספרים שלהם. בכל מדינה ובכל תקופה זה היה עם תירוץ אחר.
מישהו כנראה פחות התחבר לקטע של עם הספר, ולכמויות הספרים של היהודים. לא יפה, אבל קורה.
במקרים שבהם לא נשרפו הספרים, היו שהבריקו כיצד להשתמש בהם: לכריכת ספרים אחרים, בדרך כלל ספרי נצרות. למה שיהודים יקראו בספרים שלהם, אם הספרים יכולים לשמש ככריכות לספרים של נוצרים?..
ולמי אכפת שהספרים הללו היו ספרי יסוד יהודיים שאין להם העתקים, ושנכסים יהודיים בעלי שווי ערכי וכספי רב הולכים להם לטמיון?..
לימים, קראו לתופעה המזעזעת והמצערת הזו – גניזת אירופה.
לימים נולד לו יהודי גאון בשם שמחה, בן למשפחת עמנואל, שיום אחד גם לבש את התואר פרופסור והחל לעסוק ביודאיקה באופן אינטנסיבי.
פרופסור שמחה עמנואל גילה שבכריכות של ספרים נוצריים רבים, כמו גם ספרים טכניים, יומנים ורשומות שונות, ישנם אוצרות יהודיים בעלי חשיבות רבתי. הוא החל לחקור את העניין ולמעשה הקדיש לכך את רוב חייו.
את מחקריו הוא העלה בספרו מגנזי אירופה – חלק א', כשבתכניתו להמשיך ולחשוף עוד ועוד אוצרות כאלו בספרים הבאים.
בספר פורסמו קטעים מקיפים מתוך אחד עשר חיבורים שטרם נודעו. בחלקו הראשון נדפסו חמישה פירושים חדשים לחומש מאת חכמי צרפת, איטליה וגרמניה.
החלק השני כולל שישה פירושים לתלמוד הבבלי, שנכתבו למן שלהי תקופת הגאונים ועד למאה ה-13. לכל אחד מהחיבורים מוקדש מבוא מפורט, ובראש הספר נוסף מבוא כללי רחב על "גניזת אירופה".
יהודי נוסף שפעל רבות בתחום זה הוא עזרא גורודצקי, אספן ידאיקה כבן שמונים המתגורר בנחלאות, שעשה לו מנהג של קבע לקרוע ספרי נצרות ולדלות מכריכותיהם אוצרות יקרים מפז. יש שמכנים אותו "הקורע".
תודו שזה קורע..
אוסף תמונות של האספן עזרא גורודצקי במלאכתו
קראו באותו נושא >> עימוד ספר קודש
בארצות המערב, מרוקו, אלגי'ר וכו', גם נהגו לייצר כריכות מדברי קודש, אך שם היה נעשה הדבר על ידי יהודים ולכתחילה. כדי ליצור כריכות [לספרי קודש בלבד!] לקחו דפים שטעונים גניזה והשתמשו בהם ליצירת הכריכה באותה הטכניקה שהוזכרה.
אלא…
שבמרוקו למשל בתקופות מסוימות התרחשו פרעות (כגון מרד בו חמארה, פרעות אוג'דא ועוד), שהובילו לאיבוד כתבי קודש יקרים מפז.
בצורה זו אבדו לעם היהודי נכסים רוחניים רבים בתחום העיון, הלימוד והשירה.
אלא שלימים התברר כי חלק מהספרים שאבדו – קיימים בטיוטות והעתקות שונות שטמונות בתוך הכריכות. אספנים שונים החלו נוברים ומפשפשים בכריכותיהם של ספרים עתיקי יומין, וכך התגלו להם מכתבים, חיבורים ומה לא. בצורה זו התגלו מכתבים נדירים, וישנו מכתב אחד שיש הטוענים בתוקף כי הוא לא פחות מכתב ידו של האר"י ז"ל!
קבלו סדרת תמונות מרתקת, מתוך כריכה אחת שפורקה (לחצו על התמונה כדי להגדיל):
בשלב מסוים אף התעורר וויכוח הלכתי האם מותר לגנוז כך כתבים ישנים, או לא.
הטוענים נגד סוברים כי החיתוך וההדבקה של הדפים מהווים בזיון עבורם, וכנגדם טענו אחרים כי זה מכובד יותר להמשיך ולהשתמש בהם לצורך ספרי קודש, מאשר לגנוז אותם באדמה. מה דעתכם?
זהו.
לא נותר לנו אלא להודות לידי המערכת אלי שטרן, אדם עם מוח ענק ולב ענק עוד יותר, חוקר מומחה בבית המכירות קדם, משיב באקשיבה ובישיחנה ועושה הרבה טוב למען עם ישראל.
אם הגעתם עד לכאן – כנראה שאהבתם את הנושא, ויעניין אתכם גם לבקר בבלוג המרתק שלו – נוטריקון.
לסיום קבלו סרטון הסבר שלו על כל הנאמר לעיל:
מחפשים משהו מעניין לקרוא? דברים מעניינים שיסייעו לכם לנצל את הבידוד וימי הקורונה בצורה חיובית? במאמר הבא נציג לכם שפע אפשרויות של קריאה מקוונת ומודפסת,
מתלבטים אם תספיקו להוציא את הספר בזמן? רוצים לדעת תוך כמה זמן תסיימו את התהליך? בואו לגלות כמה זמן לוקח להוציא ספר לאור, עם פירוט מלא על כל שלב בתהליך הוצאת הספר!
להוציא ספר זה רווחי? כמה כסף להשקיע? הרווח יכסה את העלויות? שוק הספרים לא מוצף מדי? אנשים לא הפסיקו לקרוא?… ובכן, מתברר שיש בהחלט ממה לחשוש…
קבלו את הרשימה המלאה והבלעדית של כל סוגי הדפוס הקיימים, העתיקים והחדשניים ביותר! כל הדפוסים, כל ההדפסות – הכל במאמר אחד קצר + הסברים ותמונות.
עימוד תורני לספר קודש – במה הוא שונה? איך עושים אותו? מדוע הוא מבוצע דווקא בתוכנת תג? מה האתגר ביצירת קובץ 'רב-טקסט'? מדוע 'צורת הדף' לא תשתנה לעולם?
מתי החלו לכתוב שירה? מי היו המשוררים הראשונים? מה ההבדל בין שירה לפיוט? ובאיזה מגזר השירה כמעט נעלמה, וצצה פתאום לפני חודשיים? קיצור תולדות השירה
הוצאה עצמית של ספר – האם זה משתלם? למי הולכים הרווחים מהספר? מי קובע את מחיר הספר ואת צורת ההפקה? האם לא כדאי להדפיס לבד? במילה אחת: תלוי…
אז כמות הספרים המודפסים גדלה או קטנה? וכמה ספרים יצאו לאור השנה בישראל? רגע לפני שאתם מוציאים ספר – כדאי שתשמעו קצת על הנתונים…
חשבתם שאתם מכירים את תוכנת וורד? אז חשבתם. מתברר שרובנו לא ממש מכירים פונקציות נוחות וטובות מאוד שיש בתוכנה, ואם אתם עובדים על וורד – כדאי מאוד שתכירו את הטיפים הבאים…
כמה סגנונות שירה יש? כמה מבנים יש? מה מבדיל בין סגנון למבנה? מהם אמצעים אומנותיים בשירה? פתחו לעצמכם את הדרך לעולם שלא נגמר.
שבוע הספר או חודש הספר? מה זה אומר בעצם? מי המציא את המושג? מתי זה החל להתקיים? איפה זה קורה? האם יש למה לחכות?
גם אתם מקבלים מדי פעם הודעות ספאם ופרסום למייל שלכם? מה הבעיה? מכינים הודעה, מכניסים נמענים וברגע אחד – קלאק! פרסמתם חינם למאות אנשים! חשבתם על זה? יופי. כדאי שתחשבו שוב…
כמה טונות נייר נכנסים לקלפיות בפועל? וכמה הולכים על כל המערכה? מה כוללת ערכת קלפי? ומי זורק 100,000 ק"ג נייר לזבל? קבלו את הבחירות מזווית
מתלבטים אם תספיקו להוציא את הספר בזמן? רוצים לדעת תוך כמה זמן תסיימו את התהליך? בואו לגלות כמה זמן לוקח להוציא ספר לאור, עם פירוט מלא על כל שלב בתהליך הוצאת הספר!
איך מוציאים לאור ספר ראשון? איך עובד תהליך הוצאת הספר? מה אתם עושים ומה ההוצאה לאור? פירוט של כל השלבים יעשה לכם קצת סדר בראש,
עימוד תורני לספר קודש – במה הוא שונה? איך עושים אותו? מדוע הוא מבוצע דווקא בתוכנת תג? מה האתגר ביצירת קובץ 'רב-טקסט'? מדוע 'צורת הדף' לא תשתנה לעולם?
איך יודעים כיצד לסווג ספר? מתי ספר נקרא פרוזה, מתי מותחן, מתי סיפורת ומתי יעץ? מה ההבדלים בין ביוגרפיה, מונוגרפיה ואוטוביוגרפיה? בואו נעשה סדר, אחת
שגיעוט קטיב זה משהו שלצערנו נפוץ יותר משנדמה. האם כותבים מקסימום או מכסימום? איננה או אינה? לולי או לולא? מה זה 'למצער'? מה זה 'בכדי'?
מסה, או 'כתיבה מסאית' – זו הסוגה המשוחררת והחופשית בעולם הכתיבה, הרגשית ואולי גם הנוגעת ללב. אך כדי שהיא תהיה באמת איכותית ונכונה – כדאי להכיר גם את כלליה המסקרנים…
מי קובע את גודל הספר? למה רוב הספרים הם בגדלים קבועים? האם ומתי כדאי לחרוג מהסטנדרטים? למה A4 כל כך פופולרי? ומה זה ISO? טור שיחסוך לכם ניירות, בדפוס ובכיס…
קיצורי מקלדת – מה זה? איזה קיצורי מקלדת יש בוורד? אלו קיצורים במקלדת תקפים בכל תוכנה? קבלו רשימת קיצורים שתקצר לכם את הדרך, אבל בקטע מוגזם!
!
קבלו למייל שלכם מדריך קצר שיחסוך לכם הרבה כסף ועגמת-נפש!
אנו נשלח למייל שלך את המדריך בהקדם.
המשך גלישה מהנה :)